×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט שס״אשו״ע
;?!
אָ
דין יאוש, ואם יש עמו שנוי השם או שנוי רשות, ובו ח׳ סעיפים
(א) יֵאוּשׁ לְחוּד לֹא קָנָה.
(ב) יֵאוּשׁ עִם שִׁנּוּי הַשֵּׁם גָּרוּעַ שֶׁחוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקּוֹנֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶלָּא דָּמֶיהָ. (ג) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל סְתָם גְּזֵלָה לָא הֲוֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים. (ד) יֵאוּשׁ עִם שִׁנּוּי רְשׁוּת, קָנָה, וְנִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפָּטָיו בְּסִימָן שנ״ג. (ה) לָא הֲוֵי שִׁנּוּי, אֶלָּא אִם כֵּן מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לְאַחֵר. {יֵשׁ אוֹמְרִים (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק חז״ה) דְּאִם מְכָרוֹ בְּאַחֲרָיוּת אוֹ נְתָנוֹ בְּטָעוּת אוֹ בְעַל כָּרְחוֹ, לֹא מִקְרֵי שִׁנּוּי רְשׁוּת (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ״א סִימָן תתקס״ח),} אֲבָל אִם בָּא אַחֵר וּנְטָלוֹ מִבֵּית הַגַּזְלָן שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ, כְּאִלּוּ נְטָלוֹ מִבֵּית הַבְּעָלִים, אִם יִרְצֶה הַנִּגְזָל גּוֹבֶה מֵהָרִאשׁוֹן אוֹ מֵהַשֵּׁנִי, אוֹ אִם יִרְצֶה יִגְבֶּה חֲצִי מִזֶּה וַחֲצִי מִזֶּה. וְאִם פְּרָעוֹ הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁהַגַּזְלָן הָרִאשׁוֹן מָחַל לַשֵּׁנִי, אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי אֵין דִּינוֹ שֶׁל שֵׁנִי אֶלָּא עִם הַבְּעָלִים, לֹא שְׁנָא אִם יָדַע הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא גָּזוּל בְּיַד הַגַּזְלָן, לֹא שְׁנָא שֶׁלֹּא יָדַע; וַאֲפִלּוּ אִם אֲכָלוֹ הַשֵּׁנִי, חַיָּב לְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים. (ו) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ. אֲבָל אִם נִתְיָאֲשׁוּ וּבָא אֶחָד וַאֲכָלוֹ, פָּטוּר; נְהִי שֶׁאִם הָיָה בְּעַיִן הָיָה חַיָּב לְהַחֲזִירוֹ, עַתָּה שֶׁאֲכָלוֹ, פָּטוּר. (ז) מֵת וְהוֹרִישׁ הַגְּזֵלָה לְבָנָיו, לָא הֲוֵי שִׁנּוּי רְשׁוּת, אֶלָּא הָוֵי כְּאִלּוּ אֲבִיהֶם קַיָּם, שֶׁאִם הוּא בְּעַיִן וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית, צְרִיכִים לְהַחֲזִירָהּ אֲפִלּוּ נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים; וְאִם נִשְׁתַּנֵּית וְהִיא קַיֶּמֶת, נוֹתְנִים דָּמֶיהָ. אֲבָל אִם אֲכָלוּהָ, בֵּין בְּחַיֵּי הָאָב בֵּין לְאַחַר מוֹתוֹ, אִם קֹדֶם יֵאוּשׁ אֲכָלוּהָ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם; לְאַחַר יֵאוּשׁ פְּטוּרִים, אִם לֹא הִנִּיחַ אֲבִיהֶם נְכָסִים; אֲבָל אִם הִנִּיחַ אֲבִיהֶם נְכָסִים, אֲפִלּוּ אֲכָלוּהָ אַחַר יֵאוּשׁ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם. וְכֵן אִם מְכָרָהּ הָאָב אוֹ נְתָנָהּ לְאַחֵר, אִם הִנִּיחַ נְכָסִים חַיָּבִים לְשַׁלֵּם. וְאֵין חִלּוּק בְּזֶה בֵּין גְּדוֹלִים לִקְטַנִּים. וְאִם אָמְרוּ הַגְּדוֹלִים: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ חֶשְׁבּוֹן עִמְּךָ וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ כְּלוּם בְּיָדוֹ, נֶאֱמָנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁאֵין יָדוּעַ שֶׁגְּזָלָהּ אֲבִיהֶם, אֶלָּא עַל פִּיהֶם; אֲבָל אִם הָיוּ עֵדִים שֶׁגְּזָלָהּ, אֵינָם נֶאֱמָנִים. (ח) הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בְּעֵדִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אלא א״כ מכרו כו׳ – עיין בסמ״ע ס״ק ה׳ ועמ״ש לעיל סי׳ שנ״ג ס״ג לדעת הרמב״ם ומ״ש בשם בעל המאור ע״ש.
(ב) י״א דאם מכרו באחריות כו׳ – אף שהנ״י כ״כ לא נהירא וכבר השגתי עליו לעיל סי׳ ל״ז סעיף י״ז ס״ק כ״ט ע״ש.
(ג) או נתנו בטעות כו׳ – וכ״ה בחדושי הרשב״א פ׳ הניזקין דף פ״א ע״ב מיהו איתא שם דאם נתנו לו על דעת חליפי שלו הוי שינוי רשות וכן משמע מדברי הרמב״ם והמחבר לקמן סי׳ שס״ט סעיף ה׳ ועיין בב״י שם מיהו מדברי בעל המאור פ׳ הגוזל בתרא דף מ״ג ע״א מוכח להדיא דאפילו בטעות הוי שינוי רשות ע״ש וגם הרמב״ם שם משמע דמודי ליה בזה ע״ש ומיהו בתשובת רשב״א סימן תתקס״ח איתא לחד שנוי׳ דאפילו בחליפות לא הוי שינוי כיון שנתנו לו בע״כ ע״ש ומדברי הרמב״ם והמחבר דלעיל לא משמע כן וכל זה צ״ע.
(ד) ואם אמרו הגדולים כו׳ – ע׳ בסמ״ע ס״ק י״ב עד ואנן לא טענינן להו בדבר שאינו מצוי כ״כ רי״ו נכ״ו ח״ג עכ״ל והוא כדעת הרא״ש פ׳ הגוזל בתרא ע״ש אבל הרמב״ן בס׳ המלחמו׳ שם כ׳ דטענינן להו לקוח במגו דהחזרתי אלא מיירי שראוהו עתה לאחר מיתה ביד היתומים הילכך בשמא לא טענינן להו לקוח דאב גופיה כה״ג לא הוי מהימן אבל כשטוענין ברי נאמנים כיון שלא ראוהו ביד היתומים קודם שירדו לדין דהיו נאמנים לטעון אנו החזרנוהו נאמנים גם עכשיו במגו עכ״ד בקצר׳ וכ״כ הנ״י בשמו ובשם הרא״ה וכ״פ הריטב״א בפ׳ הכותב ומשמע שם בהרא״ש והרמב״ן דלטעמייהו אזלי במ״ש בפ׳ המוכר את הבית דס״ל שם להרא״ש דלא טענינן ליתמי נאנסו כיון דהיא טענה דלא שכיח ולהרמב״ן ס״ל התם דטענינן להו נאנסו דגם מידי דלא שכיח טעני׳ להו (מיהו כשטוענים ברי נראה דהרא״ש מודה להרמב״ן דנאמנים כל זמן שלא ראו עתה בידו קודם שירדו לדין או שראו לאחר מיתה) ע״ש משמע כן מדבריהם להדיא וא״כ למאי דקי״ל גבי נאנסו דהוי ספיקא דדינא כדלעיל סי׳ ק״ח ס״ד ה״ה הכא א״כ הד״מ והסמ״ע שכתבו כאן דברי ר׳ ירוחם לא כוונו יפה דודאי איכא דפליגי עליה והילכך מספיקא לא מפקינן מנייהו ודו״ק (וכ״ש לפמ״ש לעיל סימן ק״ח דנלפע״ד עיקר כהרמב״ן וסייעתו ע״ש).
(ה) שעשה אבינו חשבון כו׳ – ואפילו אמרו אבינו אמר לנו שעשה עמך חשבון נאמנים כדלעיל סי׳ רצ״ז בהג״ה.
(ו) נאמנים כו׳ – מיהו צריכים לישבע היסת לפי הטעם שכתבתי בסי׳ רצ״ז כיון שטוענים ברי ודלא כסמ״ע שם ס״ק י״ב ע״ש.
(ז) אבל אם היו עדים שגזלו כו׳ – טעמו משום דמגו דאנו החזרנו לך ה״ל מגו דהעז׳ טפי ממה שאמרו ידענו שעשה אבינו עמך חשבון ולא פש לך גביה עכ״ל סמ״ע והוא מדברי עיר שושן ולפע״ד לא כוונו יפה דהא ודאי אמרי׳ מגו בכה״ג כמש״ל סימן פ״א סכ״ג ובס״ס פ״ב בדיני מגו אות ו׳ ובסימן צ״ג ס״ב ע״ש וגרם להם זה מפני שחשבו שלדעת הי״א אפילו יכולים לטעון החזרנו לך אין נאמנים דאל״כ במאי פליגי וזה אינו דהא הי״א הוא הטור ודבריו לקוחים מהרא״ש ר״פ הגוזל ומאכיל (ובב״י לא הביא דברי הרא״ש) ובדברי הרא״ש משמע להדיא שיש להם כל כח אביהן וז״ל ומיירי בלא ידעינן שבאתה הגזילה ליד אביהן אלא על פיהם דאלו הוי ידעי׳ בעדים שבאתה הגזילה ליד אביהן לא היו נאמנים לומר שאביהם שילם הגזילה כיון שידוע שבתורת גזילה באתה לידו ועודה בידו דאב גופא לא הוי מהימן למימר החזרתי׳ לך ולקחתי׳ ממך וכן בפקדון אם יש עדים שהופקד לידו וראו עדיין בידו לא מהימן לומר לקחתי ממך אלא באין עדים אלא על פיהם מיירי עכ״ל ומ״ש כיון שידוע שבתורת גזילה באה לידו ועודה בידו כו׳ ר״ל וידוע שעודה בידו וכדכתב אח״כ וראו עדיין בידו וכ״כ בס׳ מע״מ וז״ל ועודה בידו כלומר ביד יורשיו דמיירי דעדים ראוהו דלא יכול למימר החזרתי וכה״ג נמי בדידיה וכדמסיים דאב גופיה כו׳ עכ״ל וכן מוכח להדיא מדברי מהרש״ל שם סי׳ ו׳ שדעת הרא״ש כן שכתב דלא הוי צריך הרא״ש לאוקמי בהכי אלא לאוקמי באין גזל הקיימת ואפ״ה נאמנים שפיר במגו דהחזירה לך אבא או אנו החזרנו לך אף שיש עדים שבאתה הגזלה ליד אביהם עכ״ל וגם דעת התוס׳ דנאמנים במגו דהחזרנו ומביאם ב״י וכ״כ הבעל המאור והרמב״ן בס׳ המלחמות ר״פ הגוזל בתרא להדיא (וכ״פ מהרש״ל) ולמה נימא דהרא״ש פליג עלייהו בזה ומ״ש המחבר וי״א דה״מ כו׳ היינו משום דבש״ס איתא סתם נאמנים ואפשר לו׳ דאפי׳ ידוע שבאתה הגזלה לידי אביהן וידוע דעודה בידן אע״ג דלית להו מגו משום דטענ׳ עשה אבינו חשבון טענה מעליותא הוא ובאו הי״א לפרש דלא מהימני אלא במגו ודו״ק ע׳ בתשובת מהרי״ט סי׳ ט״ו ע״ב וקי״ב דף ק״מ קמ״א וברשד״ם סי׳ קצ״ח ור׳.
(ח) וי״א שצריך – כ״כ הרב המגיד פ״ד מהל׳ גזיל׳ והריב״ש סי׳ שצ״ב בשם הרמב״ם ולפע״ד לא מוכח מהרמב״ם מידי ע״ש שוב מצאתי בכ״מ ג״כ דלא מוכח מהרמב״ם מידי ולענין דינא פשיטא דקי״ל דא״צ שכן דעת הר״ן פ׳ הנשבעין והנ״י פח״ה וכ״כ הריב״ש שם שרבו כמו רבו החולקים על הרמב״ם ושכן דעת הרמ״ה וכ״כ הריטב״א ר״פ האשה שנתארמלה שאע״פ שיש לדחות ראיית הרמ״ה מ״מ דינו אמת וכן דעת הראב״ד והרמב״ן וכ״כ בס׳ התרומות שער מ״ט וכ״כ ר׳ ירוחם נ״ג ח״ב בשם הפוסקים הנ״ל ובשם רשב״א וכ״כ הרב המגיד שכן דעת חכמי הדורו׳ שוב מצאתי בבדק הבית סי׳ צ׳ כ׳ ג״כ כיון דרבוותא סוברים דא״צ ואין הוכח׳ מהרמב״ם הכי נקטינן וכן עיקר לדינא וכ״כ בפשיטות בסמ״ע לעיל סי׳ ק״ז ס״ק ט״ו וכ״כ בתשובת דברי ריבות סי׳ רע״ו ודלא כב״ח שם שפסק דהוי ספיקא דדינא ע״ש. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×