¹ וכן מהפסוק הדומה שנאמר על הנידה (שם פס׳ יט). וראה למשל ספרא אחרי מות פרשה ט פרק י״ג: ״אין לי אלא שלא יגלה, מניין שלא תקרב, תלמוד לומר: ׳לא תקרב׳⁠ ⁠⁠״.

² ודרשו (ירושלמי תרומות פ״א ה״ד): ״ולא יראה בך ערות דבר – ערות דיבור״. וכן ברש״י (שבת רש״י דף קנ ע״א), ועוד.

³ השולחן ערוך לא קבע מה יש לכסות, אלא תלה זאת ב״דרך המקום״. הדוגמאות שהבאנו הן על פי המשנה ברורה בדבר ״זרועותיה ושוקה״ (ס״ק ב׳). ויש מחמירים יותר.

⁴ על פי סימן ע״ו סעיף ח.

⁵ ראה משנה ברורה ס״ק ד׳, כף החיים בסימן זה אות ל״ח, ובסימן ע״ג אות ח׳. ובבה״ל ריש סי׳ ע״ד כתב על ערוות עצמו: ״ואם קרא וערוותו מגולה צריך לחזור ולקרות״. וכן על נגיעה, ראה סי׳ ע״ג ס״ק ד.

⁶ כך מסקנת המשנה ברורה ס״ק ד.

⁷ כך דעת הרשב״א, וכתב במשנה ברורה (ס״ק ח׳) שכך גם הסכמת האחרונים.

⁸ ונראה שבשעת הצורך אפשר לסמוך על המקלים לנשים באיסור זה שהוא מדרבנן. וכן צריך להבחין בין ערווה ממש, ובין המקומות שבדרך כלל מכוסים; שבערווה ממש יש יותר לחשוש, אך אין להחמיר לנשים בטפח מגולה.

⁹ ערוך השולחן ע״ה, ז; בן איש חי שנה א פרשת בא אות יב; והסכים עמו הרב עובדיה יוסף, הליכות עולם חלק א׳ עמוד קכ״ב.

¹⁰ בבית יוסף אף הביא בשם הרמב״ם ששער אישה כלל אינו ערווה, ובפנים אסר בשער אשת רעהו כחומרה.

¹¹ עיין מ״ב ס״ק ט״ו המסתייג מהיתר זה, ועיין יביע אומר ח״ה אבן העזר סימן ה, הכותב בסיכום דבריו: ״והעיקר כדברי רוב ככל האחרונים הנ״ל לאסור בזה, ומצווה רבה לפרסם האיסור ברבים... ומצווה להודיען שזוהי פרצה חמורה בגדר הצניעות של בנות ישראל הכשרות״.

¹² שלא בזמן קריאת שמע האיסור הוא רק אם מקשיב כדי ליהנות. ראה בספרי ״בעקבות המחבר״ את הפרק ״בעניין קול באישה״, החל מעמוד ס׳.

¹³ כף החיים אות כז. והמ״ב (ס״ק טז) כתב שיחזור ויקרא בלי הברכות.

¹⁴ בניגוד לצואה, כפי שיתבאר בתחילת הסימן הבא.

¹⁵ המשנה ברורה הביא שיטות החולקות על דברי המחבר וסוברות שהאיסור לקרוא כנגד הערווה הוא גם אם אינו רואה אותה; אולם נראה בברור שאפשר לסמוך על דין המוסכם על המחבר והרמ״א. וכן כתב הרב עובדיה יוסף בהליכות עולם חלק א׳ עמוד קכ״ב.

¹⁶ ראה הערה 2.

¹⁷ כך משמע ממ״ב ס״ק כט, וכך הביא בהגהות איש מצליח בשם ילקוט יוסף עמוד קכ״ו.