הסיבה שכתבנו להקל גם לספרדים היא, כי בבית יוסף עצמו הביא שיטה זו, בסוף סימן תקל״ז. לכן אי אפשר לומר בצורה חד משמעית, שהוא חולק על הרמ״א. ואמנם מצד שני, יש מחברים הסוברים כי גם לבני אשכנז אין להתיר לכתחילה העסקת פועל יהודי בחג. על כן סתמנו, שלכתחילה הותר להעסיק דווקא פועלים אינם יהודים. ובדיעבד, אם אין אפשרות לשכור פועל לא יהודי, אפשר לסמוך על שיטת הרמ״א. ונראה שההיתר שנלמד בסימן תקמ״ד, והוא, צורך רבים, מותר גם אם הפועלים מקבלים שכר.
עיין כף החיים אות ט׳ שמביא מחלוקת בהגדרת פועל ש״אין לו מה יאכל״.
כף החיים אות י׳.