×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט רנ״חשו״ע
;?!
אָ
מתנה שכתוב בה ״לאחר מיתה״ אם יש בו זמן, ובו ב׳ סעיפים
(א) שְׁטַר מַתָּנָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁיִּקְנֶה פְלוֹנִי שָׂדֶה פְלוֹנִית לְאַחַר מִיתָה, בֵּין שֶׁהָיָה בַשְּׁטָר קִנְיָן בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ קִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב בּוֹ זְמַן וּבַזְּמַן הַזֶּה חַי הָיָה, הַזְּמַן מוֹכִיחַ שֶׁמֵּחַיִּים הִקְנָה לוֹ {וְלֹא שֶׁאֵינוֹ (וְאֵינוֹ)} זוֹכֶה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, שֶׁאִלּוּ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַקְנוֹת לוֹ בִּשְׁטָר זֶה לְאַחַר מִיתָה לֹא הָיָה כּוֹתֵב בּוֹ זְמַן, לְפִיכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ: מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, קוֹנֶה לְאַחַר מִיתָה. {וְהָוֵי כְּאִלּוּ כָּתַב לוֹ מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, שֶׁנִּתְבָּאֵר דִּינוֹ סִימָן רנ״ז.} וְזֶה שֶׁכּוֹתְבִים בְּכָל הַמַּתָּנוֹת וְהַמִּמְכָּרוֹת: מֵעַכְשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׁטָר זְמַן, לְהַרְוִיחַ הַדָּבָר (כּוֹתְבִין) כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ.
(ב) וְכֵן אִם יֵשׁ בּוֹ קִנְיָן, קוֹנֶה הַגּוּף מִיָּד אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ זְמַן. {הַגָּה: דְּכָל קִנְיָן מֵעַכְשָׁיו הוּא. וְהָא דְאַמְרִינָן זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו, הַיְנוּ בְּכוֹתֵב לוֹ: לְאַחַר מִיתָה, אֲבָל בְּכוֹתֵב לוֹ: לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין אוֹמְרִים זְמַן שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו; וְלָכֵן אִם מֵת נוֹתֵן אוֹ הַמְקַבֵּל תּוֹךְ ל׳, בָּטְלָה הַמַּתָּנָה. וְהוּא הַדִּין דְּנוֹתֵן יָכוֹל לַחֲזֹר תּוֹךְ ל׳ (טוּר בְּשֵׁם הרמ״ה). וְהָא דְּאַמְרֵינָן זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו, הַיְנוּ שֶׁצִּוָּה הַנּוֹתֵן לִכְתֹּב זְמַן, אוֹ שֶׁצִּוָּה לְעֵדִים לַעֲשׂוֹת שְׁטָר מְעַלְּיָא; אֲבָל צַוָּאָה שֶׁלֹּא נִכְתַּב בָּהּ זְמַן, רַק לְזִכָּרוֹן בְּעָלְמָא, אֵין אוֹמְרִים זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א וּתְשׁוּבַת רַמְבַּ״ן סִימָן ו׳ וּמַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ צ״ד). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָאו דַּוְקָא זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר, אֶלָּא בְּעַל פֶּה נַמֵּי הַזְּמַן מוֹכִיחַ (רַ״ן ס״פ מִי שֶׁאָחֲזוֹ).}

מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) שטר מתנה שכתוב כו׳ – פי׳ שטר מתנות בריא והא דמסיק וכתב בין שלא היה בו קנין אע״ג דכל מתנת בריא בעי קנין כאן מיירי בכתב לו בשטר שדי נתונ׳ לך לאחר מיתה כו׳ דבשטר כזה קונין בה ג״כ בבריא וכמו שכתוב הטור והמחבר לעיל סי׳ קצ״א וקמ״ל דאע״ג דכ׳ בו שדי נתונה לך לאחר מיתה ולא כתב בה ״מהיום ולאחר מיתה ואין קנין דשטרא לאחר מיתה אפילו הכי כיון דכתב בו זמן קנה הגוף מהיום ואין יכול לחזור בו והפירות לאחר מיתה דאל״כ למה כתב בו זמן וכדמסיק ומדסתמו הפוסקים משמע דס״ל דאין חילוק בין נכתב הזמן בתחלת השטר בין בסופו ועפ״ר:
(ב) ולא שאינו זוכה כו׳ – פי׳ ולא אמרי׳ שכוונתו היה שלא יזכה בו אלא לאחר מיתה ואז אין במתנתו כלום וכנ״ל:
(ג) קונה לאחר מיתה – ל׳ הטור קנה את הגוף מיד ואין הנותן יכול לחזור בו עכ״ל והאי מיד ר״ל עם כתיבת ומסירת השטר לידו דהא בזמן שכתוב בשטר הקנהו מהיום ופשיטא דכל זמן שלא הגיע השטר לידו דיכול לחזור בו:
(ד) וכן אם יש בו קנין קונין הגוף מיד – לשון הטור כיון שהוא בקנין קנה את הגוף מיד כשהגיע השטר לידו עכ״ל ובפרישה כתבתי דאע״ג דבעלמא קי״ל דסתם קנין כאומר מעכשיו דמי וקנהו מיד אפילו קודם שנכתב השטר שאני הכא דהזכיר במתנה זו ״ולאחר ״מיתה לכך בעינן שיגיע השטר לידו וז״ש הטור והמחבר וכן אם יש בו קנין כו׳ דל׳ ״וכן מוכח שדינו כמו דין הראשון בנכתב בו זמן ואין בו קנין דבו פשיטא דלא קנה הגוף עד דימטא השטר דשדה נתונה לך לידו וכמו שכתבתי ולא מצאתי חולק ע״ז וא״כ יש לתמוה על מור״ם במה שסיים וכ׳ ז״ל דכל קנין ״מעכשיו הוא דמשמע דקנהו מיד משעת הקנין אבל המחבר שכתב סתם מיד ולא הזכיר דהיינו לאחר שימטא לידו י״ל דסמך אל׳ ״וכן דכ׳ ומה שכתב ״מיד אינו ר״ל מיד ממש אלא לאפוקי שלא תאמר דלא היה כוונתו להקנותו אלא לאחר מיתה והב״י כתב בפנים אל׳ הטור דכוונתו כשיגיע השטר לידו יקניהו למפרע משעת הקנין וללא צורך פירש כן ע״ש ודו״ק:
(ה) אין אומרים זמנו של שטר מוכיח כו׳ – הטור כתב בשם הרמ״ה מילתא בטעמא ז״ל דבשלמא הכותב נכסיו לאחר מותו כיון שהמיתה מבוררת הזמן מה צריך לכתוב שום זמן בשטר על כרחך להקנות לו מאותו זמן קמכווין אבל היכא דצריך לכתוב הזמן בשטר כדי לברר מאימתי מתחילין הל׳ יום אין לומר זמנו של שטר מוכיח עליו עכ״ל והב״י הקשה אדבריו דא״ה לא יצטרך לכתוב זמן דה״מ למכתב נכסי נתונה לך ליום פלוני והיה ג״כ זמן הנתינה מבורר עכ״ל ומ״ה נראה שהשמיט המחבר דברי הרמ״ה הללו כאן בש״ע אבל בדרישה כתבתי דאין זה קושיא בעיני דאף דבאם היה כתוב כך לא היה צריך לכתוב זמן מ״מ אין הוכחה מדלא כ״כ דכוונתו היה להקנותו מהיום דשמא לא שם לבו וכתב נכסי נתונים לך מהיום ולאחר ל׳ יום (וכן רגילין בני אדם לפעמים לכתוב) ואז הוצרך ג״כ זמן כדי לברר מאימתי יתחילו ונראה דמה״ט כתבו מור״ם ז״ל ולא כע״ש שהשמיטם ג״כ:
(ו) אלא בע״פ נמי הזמן מוכיח – פי׳ היכא שצוה הנותן לעדים לזכור הזמן דודאי לא עדיף בע״פ מכתיבת הזמן בשטר דבעי׳ שיצוה עליו הנותן לכתבו וכמ״ש מור״ם לפני זה:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×