×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע יורה דעה קמ״חשו״ע
;?!
אָ
דיני חגי העובדי כוכבים, ובו י״ב סעיפים
(א) שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי חַגָּם שֶׁל גּוֹיִים עוֹבְדֵי אֱלִילִים אָסוּר לִקַּח מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם עַד יוֹם חַגָּם, כְּגוֹן יְרָקוֹת וְתַבְשִׁיל. וְכֵן אָסוּר לְהַשְׁאִיל וְלִשְׁאֹל וּלְהַלְווֹתָן {בְּלא רִבִּית (טוּר וְהַפּוֹסְקִים),} וְלִלְווֹת מֵהֶם וּלְפָרְעָן, וְלִפָּרַע מֵהֶם מִלְוֶה בִּשְׁטָר אוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֲבָל מִלְוֶה עַל פֶּה נִפְרָעִים מֵהֶם מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם, וּבִזְמַן דְּיָדָם תַּקִּיפָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁטָר חָשִׁיב כְּמַצִּיל מִיָּדָם. וְאִם הִיא מִלְוֶה בְּרִבִּית, אֲפִלּוּ בְּמַשְׁכּוֹן חָשִׁיב כְּמַצִּיל מִיָּדָם.
(ב) עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן בְּיוֹם חַגָּם, אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג, מֻתָּר בַּהֲנָאָה. (ג) אִם הָיָה חַגָּם שֶׁל אוֹתָם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יָמִים הַרְבֵּה, ג׳ אוֹ ד׳ אוֹ י׳, כָּל אוֹתָם הַיָּמִים כְּיוֹם אֶחָד הֵם, וְכָל אוֹתָם הַיָּמִים אֲסוּרִים עִם ג׳ לִפְנֵיהֶם. (ד) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אֵינוֹ אָסוּר, אֶלָּא יוֹם חַגָּם בִּלְבַד. (ה) אָסוּר לִשְׁלֹחַ דּוֹרוֹן לְגוֹי בְּיוֹם חַגָּם, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע לוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְאֵינוֹ עוֹבְדָם. וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח בְּיוֹם חַגּוֹ דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, לֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם חוֹשֵׁשׁ לְאֵיבָה, מְקַבְּלוֹ, וְיִזְרְקֶנּוּ בְּפָנָיו לְבוֹר אוֹ לְמָקוֹם הָאָבֵד, כִּלְאַחַר יָד. (ו) יוֹם שֶׁמִּתְכַּנְּסִים בּוֹ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ וּמַקְרִיבִים וּמְקַלְּסִים לֵאלֹהֵיהֶם, יוֹם חַגָּם הוּא, וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר חַגֵּיהֶם. (ז) עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעוֹשֶׂה הוּא חַג לְעַצְמוֹ וּמוֹדֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמְקַלְּסָהּ, בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ, וְיוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, וְיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְיוֹם שֶׁעָשָׂה בּוֹ מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ יוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד. (ח) אֵין יוֹם הֶחָג אָסוּר אֶלָּא לָעוֹבְדִים בּוֹ בִּלְבַד, אֲבָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁשְּׂמֵחִים בּוֹ וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִפְּנֵי מִנְהָג אוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, אֲבָל הֵם אֵינָם מוֹדִים בּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם. (ט) אָסוּר לִכָּנֵס לְבֵית הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּיוֹם חַגּוֹ וְלִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם. מְצָאוֹ בַּחוּץ, מֻתָּר; אֲבָל יֹאמַר לוֹ בְּשָׂפָה רָפָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ. (י) אָסוּר לִכְפֹּל לוֹ שָׁלוֹם לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְעוֹלָם. לְפִיכָךְ טוֹב לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִיל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְיִצְטָרֵךְ לִכְפֹּל לוֹ שָׁלוֹם. (יא) עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַהוֹלְכִים לְחַגָּם לְמֵרָחוֹק, בַּהֲלִיכָה אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם. וְהַבָּאִים מֻתָּרִים, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, שֶׁאִם הָיוּ קְשׁוּרִים שֶׁמָּא דַּעְתָּן לַחֲזֹר. אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ שָׁם, בַּהֲלִיכָה מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ; וּבַחֲזָרָה, אָסוּר. וְאִם יִשְׂרָאֵל מוּמָר (לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים) הוּא, גַּם בַּהֲלִיכָה אָסוּר. (יב) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ אֲמוּרִים אֶלָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינָם בְּקִיאִים בְּטִיב אֱלִילִים, לְפִיכָךְ מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם בְּיוֹם חַגָּם וּלְהַלְווֹתָם וְכָל שְׁאָר דְּבָרִים. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ נוֹתְנִים הַמָּעוֹת לַכֹּהֲנִים, אֵין עוֹשִׂין מֵהֶם תִּקְרֹבֶת אוֹ נוֹי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֶלָּא הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בּוֹ; וְעוֹד דְּאִית בָּזֶה מִשּׁוּם אֵיבָה אִם נִפְרֹשׁ עַצְמֵנוּ מֵהֶם בְּיוֹם חַגָּם, וְאָנוּ שְׁרוּיִם בֵּינֵיהֶם וּצְרִיכִים לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם כָּל הַשָּׁנָה. וְלָכֵן אִם נִכְנַס לָעִיר וּמְצָאָם שְׂמֵחִים בְּיוֹם חַגָּם, יִשְׂמַח עִמָּהֶם מִשּׁוּם אֵיבָה דְּהָוֵי כְּמַחֲנִיף לָהֶם (הַכֹּל בַּטּוּר). וּמִכָּל מָקוֹם בַּעַל נֶפֶשׁ יַרְחִיק מִלִּשְׂמֹחַ עִמָּהֶם אִם יוּכַל לַעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ אֵיבָה בַּדָּבָר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ״ן). וְכֵן אִם שׁוֹלֵחַ דּוֹרוֹן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בַּזְּמַן הַזֶּה, בְּיוֹם [ח׳ שֶׁאַחַר נִיטֶל שֶׁקוֹרְאִים ניי׳ יֹאר] אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִימָן אִם יַגִּיעַ לָהֶם דּוֹרוֹן בֶּחָג הַהוּא, אִם אֶפְשָׁר לוֹ יִשְׁלַח לוֹ מִבָּעֶרֶב; וְאִם לֹא, יִשְׁלַח לוֹ בֶּחָג עַצְמוֹ (ת״ה סִימָן קצ״ה).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) שלשה ימים לפני אידיהן כו׳ אסור לשאת ולתת עמהם הטעם משום דבעו למזבח בהמות להקרבה מזכירין תמיד ביום אידם והאליל רגיל בפיהם דחיישינן דלמא אזיל ומודה ע״ש ריש ע״א דף ה׳: (ב) ואם נמשך האיד שלשה ימים כו׳ חשוב הכל כיום אחד דשלשה ימים לפניהם אסורין נראה דקי״ל דאע״ג דיום אידם הוא ב׳ ג׳ ימים אפ״ה לא חשבינן יום אחד מימי האיד לחשבון הג׳ שלפני החג ועד״ר: (ג) ואפילו יום גינוסיא של מלכי עכו״ם פירוש יום שמעמידין בו את המלך שעושין אותו יום איד: (ד) אבל אם אינו יום קבוני׳ לכל כו׳ שעושין אותו יום איד פי׳ כל אחד בפני עצמו ביום שגלח וקנו או בלוריתו או שעלה מן הים או מבית האסורין: (ה) ואפילו הן משועבדין כו׳ פירוש אותן האחרים וכתב הר״ן אפילו הן עושין עמהן מותרין לפי שאין עושין אלא מיראת המלך ולא אזלי ומודי.
(ו) ואפי׳ באיד קבוע כו׳ אבל חוצה לה כו׳ מותר פי׳ אף על פי שגם חוצה לה עושין האיד מותרין אם אין עושין אלא מיראת המלך וכמו שהוכחתי בדרישה:
(ז) אבל בח״ל כו׳ הטעם לפי שאנו דרים בין העכו״ם רש״י (ורש״ל כתב הטעם דבח״ל אינם אדוקין כ״כ בע״א כמו בא״י עכ״ה): (ח) ועובר משום לא ישמע על פיך פירוש הישראל אבל היכא דאזיל ומודה אין הישראל עובר אלפני עור לא תתן מכשול אף שעכו״ם מצווה על האליל דלא עדיף מגיפוף ונישוק שאין העכו״ם מוזהר עליו (ר״ל שאינו מוזהר על הודאה לאליל אלא מוזהר שלא יקריב) דכללא הוא אפי׳ באליל היכא שאין ישראל עובר אלא באזהרה ולא במיתה אין העכו״ם מוזהר עליו מ״ו:
(ט) הילכך כל דבר שמתקיים אסור למכור להם פירוש אפילו הוא דבר שאינו ראוי להקרבה אבל אם הוא דבר הראוי להקרבה אע״פ שהיא דבר שאינו מתקיים אסור נמי משום לפני עור לא תתן מכשול ועד״ר:
(י) והראב״ד כתב כו׳ שהרי המעות מתקיימים בידו ואזיל ומודה עליהם ואינו מתיר אלא למכור לו דבר שאינו מתקיים:
(יא) ור״ת פי׳ שאין במכירה משום דאזיל ומודה הטעם דכשהוא קונה אינו יודע אם ירויח אם לאו וכשמוכר הוא ירא שמא יוציא המעות קודם שימצא לקנות סחורה אחרת ועד״ר:
(יב) ואסור להשאילן ולישאל מהם ולהלוותם וללוות מהם (בח״מ סי׳ ע״ג מבואר דסתם שאלה לאלתר וסתם הלואה ל׳ יום ועוד יש חילוק דשאלה הדר בעיניה והלואה לא הדר בעיניה וזה מבואר בגמרא עכ״ה) י״א גזירה ללוותן ולישאל אטו להלוות ולהשאיל וי״א שגם בזה אזיל ומודה שהישראל צריך לו גמ׳ מ״ו:
(יג) אבל מותר להלוותן בריבית דצער הוא לו ולא שייך לומר אזיל ומודה:
(יד) ואם נשא ונתן ביום האיד אסור ודינו כמ״ש בסימן הסמוך אם לקח בהמה תעקר כו׳:
(טו) ובג׳ ימים כו׳ לרב אלפס מותר ולרבינו יואל אסור וב״י הביא בשם התוס׳ דגרסינן ולר״י אסור:
(טז) ואסור לכפול לו שלום פי׳ אפילו שלא ביום האיד דהא דנותנין שלום לעכו״ם מפני דרכי שלום הוא דשרי ובחדא זימנא סגי עד״ר: (יז) עכו״ם ההולך לתרפות ז״ל התוס׳ פי׳ הר״ר שמעיה מקום טינופת כמו בית התורפה ובירושלמי מפרש לשון תרפים ולפי׳ הללו לא הו״ל לרבינו (אבל גם רש״י ד׳ כ״ט ע״ב פי׳ לטעות עכ״ה) לפרש לטעות:
(יח) לטעות למרחוק בגמ׳ לא כתב האי למרחוק ואפשר דכתבו רבינו משום שכן משמע ל׳ ההולך לתרפות או י״ל דכיון שהולך למרחוק ואדוק בו כ״כ אזיל ומודה משא״כ בקרוב דכיון שמיירי שלא ביום אידם מותר אבל דוחק לומר דבקרוב אפילו בחזרה אסור דיחזור לשם ויודה דאם כן הו״ל לפרושי ואחר כך מצאתי שגם רש״י כתב לשון למרחוק:
(יט) ובחזרה מותר מאי דהוה הוה גמרא מ״ו:
(כ) ואם נקשרים חבורות חבורות פירש״י שחוזרין חבורה חבורה יחד ולא בד בבד:
(כא) בהליכה מותר לשאת ולתת עמו דדילמא הרי ביה ולא אזיל דאכתי ליכא למחשדיה ובחזרה אסור דשמא הדר ואזיל ולא אמרינן גבי מאי דהוה הוה כמו גבי עכו״ם דכיון דאדיק ביה הדר ואזיל מ״ו:
(כב) ואם ישראל מומר הוא אפילו בחזרה אסור כיון דמומר הוא ודאי אזיל לשם ומודה:
(כג) כתב הרשב״ם בשם רש״י שהכל מותר פי׳ כל מה שנזכר בסי׳ זה.
(כד) דלאו עובדי אלילים הם ר״ל שאינו יודעין בטיב אליל כדאמרינן עכו״ם שבח״ל לאו עובדי אלול הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם ב״י:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144