Or Chadash - Tashlum Beit Yosef Even HaEzer 100 – אור חדש - תשלום בית יוסף אבן העזר ק‏ – Shulchan Arukh

שו״ע

פירוש

כתובה ממה נגבית, וכל יתר דיני כתובה, ובו ט״ז סעיפים (א) מִדִּינָא דִּגְמָרָא, הַכְּתֻבָּה, דְּהַיְנוּ עִקַּר כְּתֻבָּה וְתוֹסֶפֶת, אֵינָם נִגְבִּים אֶלָּא מִן הַקַּרְקַע. וּמִתַּקָּנַת הַגְּאוֹנִים נִגְבִּים אַף מִן הַמִּטַּלְטְלִים. וְהוּא הַדִּין לְכָל תְּנָאֶיהָ, חוּץ מִכְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין. לְפִיכָךְ, אִם גָּבוּ הַיּוֹרְשִׁים מָעוֹת בְּחוֹבַת אֲבִיהֶם, גּוֹבָה מֵהֶם. {וּמִיהוּ, רְשׁוּת בְּיַד הַיּוֹרְשִׁים לְסַלְּקָהּ בְּקַּרְקַע (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק הַכּוֹתֵב).} וְדַוְקָא מִטַּלְטְלֵי בְּנֵי חָרִי, אֲבָל אִם מְכָרָם הַבַּעַל אוֹ נְתָנָם בְּמַתְּנַת בָּרִיא, אֵינָה גּוֹבָה מֵהֶם. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שֶׁנָּתַן לַאֲחֵרִים, אֲבָל אִם נָתַן לְיוֹרְשָׁיו בְּמַתְּנַת בָּרִיא, אִשָּׁה גּוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מֵהֶם (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק י״ו וּמהרא״י סִימָן פ״ו וּמהרי״ו סִימָן קנ״ו), דְּכָל מַה שֶּׁנָּתַן לְיוֹרְשָׁיו אֵינוֹ אֶלָּא כִּירֻשָּׁה, וְהָאִשָּׁה גּוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מִשָּׁם (מָרְדְּכַי פֶּרֶק נַעֲרָה בְּשֵׁם מוהר״ם). מִי שֶׁצִּוָּה לָתֵת מִנְּכָסָיו לְאַחַר מוֹתוֹ כָּךְ וְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁצִּוָּה כָּךְ כְּשֶׁהָיָה בָּרִיא, אִשָּׁה גּוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מִשָּׁם, דְּאֵינָהּ אֶלָּא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע דְּגוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מִשָּׁם. וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רנ״א וְרנ״ב וְרנ״ז.} וְאִם מְכָרוּם יוֹרְשִׁים אַחַר מוֹתוֹ, גּוֹבָה מֵהֶם. וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לִכְתֹּב בְּכָל הַכְּתֻבּוֹת שֶׁשִּׁעְבֵּד לָהּ כָּל נְכָסָיו מְקַרְקְעֵי וּמִטַּלְטְלִי מִטַּלְטְלִי אַגַּב מְקַרְקְעֵי דִּקְנָאִית וּדְאֶקְנֶה. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא נָהֲגוּ לִגְבּוֹת מִמִּטַּלְטְלִין שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן בְּמַתְּנַת בָּרִיא, וְלֹא אֲפִלּוּ מִמִּטַּלְטְלִין שֶׁמָּכְרוּ הַיּוֹרְשִׁים, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשּׁוּק. {וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן קי״ג. עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קי״ח, אִם אִשָּׁה חַיֶּבֶת לִקְבֹּר בַּעֲלָהּ קֹדֶם שֶׁתִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ.} (ב) אֵין עִקַּר כְּתֻבָּה וְתוֹסֶפֶת נִגְבִּים אֶלָּא מֵהַזִּבּוּרִית. וְאֵינָם נִגְבִּים מֵהַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ הַנְּכָסִים לְאַחַר מוֹתוֹ, לֹא שְׁנָא הִשְׁבִּיחוּ יוֹרְשִׁים לֹא שְׁנָא הִשְׁבִּיחוּ לָקוֹחוֹת וּבָאָה לִטְרֹף מֵהֶם. וְאֵינָם נִגְבִּים אֶלָּא מֵהַמֻּחְזָק, אֲבָל לֹא מֵהָרָאוּי. {הַגָּה: הָאָב שֶׁצִּוָּה לָתֵת מַתָּנָה לִבְנוֹ לְאַחַר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים, אוֹ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לָתֵת לוֹ חֵלֶק יְרֻשָּׁתוֹ רַק אַחַר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים, מִקְּרֵי רָאוּי וְאֵין אֵשֶׁת הַבֵּן גּוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מִזֶּה (מהרי״ו סִימָן מ׳). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם מֵת יַעֲקֹב בְּחַיֵּי רְאוּבֵן בְּנוֹ, וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה הַנִּזּוֹנֵית מִנְּכָסָיו, אֵין אַלְמְנַת רְאוּבֵן גּוֹבֵאת כְּתֻבָּתָהּ מֵאוֹתָן נְכָסִים, הוֹאִיל וְהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְאַלְמְנַת אָבִיו כְּשֶׁמֵת רְאוּבֵן (מָרְדְּכַי סוֹף נַעֲרָה). וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְשׁוּת לְיוֹרְשָׁיו לְסַלֵּק הָאַלְמָנָה מִמְּזוֹנוֹתֶיהָ, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְסַלֵּק הָאַלְמָנָה, אַלְמְנַת רְאוּבֵן גּוֹבֵאת מִשָּׁם (גַּם זֶה שָׁם). שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּיָדוֹ מֵעוֹלָם, מִקְּרֵי רָאוּי (מָרְדְּכַי יֵשׁ נוֹחֲלִין). הָיְתָה גְּנֵבָה שֶׁלּוֹ בְּיַד הַגַּנָּב, כְּשֶׁמֵת, וְאַחַר כָּךְ הֻחְזַר הַגְּנֵבָה, מִקְּרֵי מֻחְזָק (כָּךְ הֵשִׁיב מוהר״ם).} וּמִלְוֶה שֶׁחַיָּבִים לַבַּעַל, הָוֵי מֻחְזָק וְגוֹבָה מִמֶּנָּה, אֲפִלּוּ הִיא עַל הַכּוּתִי. {וְכָל זֶה לָא מַיְרִי אֶלָּא בְּעִקַּר כְּתֻבָּה וְתוֹסֶפֶת, אֲבָל נְדוּנְיָא וּשְׁאָר צֹאן בַּרְזֶל דִּינָן כִּשְׁאָר חוֹב (כֵּן כָּתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק ט״ז וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם נִמּוּקֵי יוֹסֵף וְהָרַ״ן וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם).} וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הָכִי אֵינָם נִגְבִּים רַק מִן הַזִּבּוּרִית (הָרַ״ן רֵישׁ הַנִּזָּקִין). (ג) אִם נִמְצָא קַרְקַע בֶּן חוֹרִין, גּוֹבָה מִמֶּנּוּ. וְאִם לָאו, טוֹרֶפֶת מִקַּרְקַע שֶׁמָּכַר אוֹ שֶּׁנָּתַן הַבַּעַל, בֵּין בְּמַתְּנַת בָּרִיא אוֹ בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצֵּית לְמַה שֶּׁמָּכַר אוֹ נָתַן, אֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא אִם כֵּן קָנוּ מִמֶּנָּה תְּחִלָּה. וְאִם מָכַר קַרְקַע לְאֶחָד וְלֹא נִתְרַצֵּית לוֹ, וְאַחַר כָּךְ מָכַר לְאַחֵר אוֹתוֹ קַרְקַע אוֹ קַרְקַע אַחֶרֶת וְנִתְרַצֵּית וְחָתְמָה לוֹ, אֵינָהּ גּוֹבָה מִמֶּנּוּ. וּמִן הָרִאשׁוֹן, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגּוֹבָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ גּוֹבָה. {וְעַיֵּן לְעֵיל בְּסִימָן צ׳ סָעִיף י״ז.} (ד) מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים, וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ וְקָנוּ מֵהָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִמֶּנּוּ; הַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָה מִיַּד הַלּוֹקֵחַ, וְהָרִאשׁוֹנָה מִיַּד הַשְּׁנִיָּה, וְהַלּוֹקֵחַ מִיַּד הָרִאשׁוֹנָה, וְחוֹזְרִים חֲלִילָה, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם. (ה) אִם כָּתַב בִּכְתֻבָּתָהּ, בְּעִקַּר כְּתֻבָּה וְתוֹסֶפֶת, מָעוֹת סְתָם, אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא בַּפָּחוּת שֶׁבַּמַּטְבְּעוֹת. כֵּיצַד, נָשָׁא אִשָּׁה בְּמָקוֹם אֶחָד וְגֵרְשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, {וְהָאִשָּׁה שָׁם עִמּוֹ, אֲבָל שָׁלַח לָהּ גֵּט לִמְקוֹם הַנִּשּׂוּאִין, הוֹלְכִין אַחַר מְקוֹם הַנִּשּׂוּאִין (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א)}, אִם הָיָה מְעוֹת מְקוֹם הַנִּשּׂוּאִין טוֹבִים מִמְּעוֹת מְקוֹם הַגֵּרוּשִׁין, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת מְקוֹם הַגֵּרוּשִׁין. וְאִם הָיוּ מְעוֹת מְקוֹם הַגֵּרוּשִׁין טוֹבִים מִמְּעוֹת מְקוֹם הַנִּשּׂוּאִין, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת מְקוֹם הַנִּשּׂוּאִין. וְדַוְקָא בְּשִׁוּוּי הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהוּא מַגְבֶּה לָהּ מָאתַיִם וּמָנֶה, אֲבָל לִפְחוֹת מִכָּאן אִי אֶפְשָׁר. וְאִם פֵּרַשׁ בִּכְתֻבָּתָהּ מַטְבֵּעַ יָדוּעַ, בֵּין בָּעִקָּר בֵּין בַּתּוֹסֶפֶת, גּוֹבָה מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתֻבָּה. {הַגָּה: וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל הוֹלְכִין תָּמִיד אַחַר מָקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד שָׁם, כְּמוֹ בְּחוֹב דְּעָלְמָא (כֵּן כָּתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנָה פֶּרֶק י״ו וְכֵן כָּתַב הָרַשְׁבָּ״א). וּבְמָקוֹם שֶׁמּוֹסִיפִים שְׁלִישׁ עַל מַה שֶּׁנּוֹתֶנֶת לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ס״ו, יֵשׁ לוֹ דִּין צֹאן בַּרְזֶל וְלֹא דִּין תּוֹסֶפֶת (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ פ״א).} (ו) אַלְמָנָה, אִם אֵין שְׁטַר כְּתֻבָּה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ, אֵינָהּ גּוֹבָה אֲפִלּוּ עִקַּר כְּתֻבָּה. וְכֵן הַגְּרוּשָׁה, אִם הַבַּעַל טוֹעֵן: פָּרַעְתִּי אוֹ מָחֲלָה, אֲפִלּוּ עִקַּר כְּתֻבָּה אֵין לָהּ עַד שֶׁתּוֹצִיא שְׁטַר כְּתֻבָּה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּם לִכְתֹּב כְּתֻבָּה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דַּרְכָּם לִכְתֹּב כְּתֻבָּה, אֶלָּא סוֹמְכִים עַל תְּנַאי בֵּית דִּין, הֲרֵי זוֹ גּוֹבָה עִקַּר כְּתֻבָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדָהּ שְׁטַר כְּתֻבָּה, בֵּין נִתְגָּרְשָׁה בֵּין נִתְאַלְמְנָה. {הַגָּה: וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנֶּאֶבְדָה הַכְּתֻבָּה אוֹ נִשְׂרְפָה, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין הָוֵי כְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק הַכּוֹתֵב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין גּוֹבָה אֶת כְּתֻבָּתָהּ בְּלֹא שְׁטַר כְּתֻבָּה, וְאֵין נֶאֱמָנִין לוֹמַר פָּרוּע הִיא (טוּר בְּשֵׁם ר״י). וְלָא מִבַּעְיָא עִקַּר כְּתֻבָּהּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַתּוֹסֶפֶת שֶׁמִּנְהַג כָּל הַמְּדִינוֹת לְהוֹסִיף (מָרְדְּכַי סוֹף הַנּוֹשֵׂא וּתְשׁוּבַת מַיְמוֹנִי סוֹף אִשּׁוּת). וְכֵן נִרְאֶה סְבָרַת הָאַחֲרוֹנִים (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ ח״י וְקי״ד וּמהרא״י סִימָן רכ״ט). אֲבָל לֹא נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לִגְבּוֹת בְּלֹא כְּתֻבָּה. וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אִם אֵין הַמִּנְהָג פָּשׁוּט, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתֻבָּתָהּ בְּיָדָהּ וְאֵינָהּ מְקֻיֶּמֶת, אֵינָהּ גּוֹבֵאת בָּהּ (שָׁם בַּמהרא״י וּמהרי״ו סִימָן קי״ג וּמַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ ח״י). מִיהוּ, אִם תָּפְסָה הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לָהּ מִגּוֹ שֶׁתּוּכַל לִכְפֹּר בַּנְּכָסִים, נֶאֱמֶנֶת עַל מַה שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁהוֹסִיף לָהּ (מהרי״ו סִימָן רל״ב). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס״ו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם כְּבָר נִשֵּׂאת לְאַחֵר, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִגְבּוֹת עוֹד בְּלֹא כְּתֻבָּה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק אַלְמָנָה). וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמֶנֶת, צְרִיכָה לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא נִפְרְעָה. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, אִם הַבַּעַל חַי צָרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁפְּרָעָהּ. וְאִם אֵינוֹ חַי, הַיְתוֹמִים פְּטוּרִים בְּלֹא שְׁבוּעָה (דִּבְרֵי הָרַב, וְכֵן מַשְׁמָע לְשׁוֹן הַטּוּר). הָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ בְּיָדָהּ וְנֶחְתְּכָה בְּסַכִּין, אֵינָהּ גּוֹבֵאת כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קֶרַע שְׁתִי וָעֵרֶב (רִיבָ״שׁ סִימָן שפ״ג).} (ז) הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה לְבֵית דִּין וְאָמְרָה: מֵת בַּעֲלִי הַתִּירוּנִי לִנָּשֵׂא, וְלֹא הִזְכִּירָה שֵׁם כְּתֻבָּה בָּעוֹלָם, מַתִּירִין אוֹתָהּ לִנָּשֵׂא, וּמַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ וְנוֹתְנִים לָהּ כְּתֻבָּהּ. וְאִם בָּאָה וְאָמְרָה: מֵת בַּעֲלִי תְּנוּ לִי כְּתֻבָּתִי, אַף לִנָּשֵׂא אֵין מַתִּירִין אוֹתָהּ. (ח) בָּאָה וְאָמְרָה: מֵת בַּעֲלִי הַתִּירוּנִי לִנָּשֵׂא וּתְנוּ לִי כְּתֻבָּתִי, מַתִּירִין אוֹתָהּ לִנָּשֵׂא וְנוֹתְנִין לָהּ כְּתֻבָּה. אֲבָל אִם בָּאָה וְאָמְרָה: מֵת בַּעֲלִי תְנוּ לִי כְּתֻבָּתִי וְהַתִּירוּנִי לִנָּשֵׂא, מַתִּירִים אוֹתָהּ וְאֵין נוֹתְנִים לָהּ כְּתֻבָּה. וְאִם תָּפְסָה, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָהּ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּבֵין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ אֵין מַתִּירִים אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירָה כְּתֻבָּה. (ט) בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִים כְּתֻבָּה, וְהֵבִיאוּ עֵדִים שֶׁכָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁדִּינוֹ כִּבְמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִים וְאֵינָה גּוֹבָה בְּלֹא כְּתֻבָּה; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגּוֹבָה בְּלֹא כְּתֻבָּה. (י) הָאִשָּׁה שֶׁהוֹצִיאָה שְׁטַר כְּתֻבָּה וְאֵין עִמָּהּ גֵּט, וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: גֵּרַשְׁתַּנִי וְאָבַד גִּטִּי תֵּן לִי כְּתֻבָּתִי, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גֵּרַשְׁתִּיךְ, חַיָּב לִתֵּן לָהּ עִקַּר כְּתֻבָּתָהּ אֲבָל אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ הַתּוֹסֶפֶת, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה שֶׁגֵּרְשָׁהּ אוֹ שֶׁיֵּצֵא גֵּט עִם הַכְּתֻבָּה מִתַּחַת יָדֶיהָ. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵינָהּ מְבִיאָה רְאָיָה עַל הַגֵּרוּשִׁין, אֲפִלּוּ עִקַּר כְּתֻבָּה אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ דְּמֵאַחַר שֶׁתּוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַל הַגֵּרוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן י״ז סָעִיף ב׳, וְלָכֵן אֵינָהּ נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ (טוּר); וְכֵן עִקָּר.} (יא) אָמַר לָהּ הַבַּעַל: כָּךְ הָיָה: גֵּרַשְׁתִּי וְנָתַתִּי לָהּ כָּל הַכְּתֻבָּה עִקָּר וְתוֹסֶפֶת וְכָתְבָה לִי שׁוֹבָר וְאָבַד שׁוֹבָרִי; מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: לֹא גֵּרַשְׁתִּי, וְלֹא יִתְחַיֵּב בַּתּוֹסֶפֶת, נֶאֱמָן, וּמַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹתֵן לָהּ אֶת הָעִקָּר, וְנִשְׁבָּע הוּא (שְׁבוּעַת) הֶסֵת עַל הַתּוֹסֶפֶת. (יב) הוֹצִיאָה גֵּט וְאֵין עִמָּהּ שְׁטַר כְּתֻבָּה, אִם דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא יִכְתְּבוּ כְּתֻבָּה, גּוֹבָה עִקַּר כְּתֻבָּה בַּגֵּט שֶׁבְּיָדָהּ. וְאִם דַּרְכָּן לִכְתֹּב כְּתֻבָּה, אֲפִלּוּ עִקָּר אֵין לָהּ עַד שֶׁתּוֹצִיא שְׁטַר כְּתֻבָּה, וְנִשְׁבָּע הַבַּעַל שְׁבוּעַת הֶסֵת עַל טַעֲנָתָהּ, וְנִפְטָר. (יג) הוֹצִיאָה שְׁנֵי גִּטִּין וּשְׁתֵּי כְּתֻבּוֹת, וּזְמַן כְּתֻבָּה רִאשׁוֹנָה קוֹדֵם לַגֵּט הָרִאשׁוֹן, וּזְמַן הַשְּׁנִיָּה קוֹדֵם לַגֵּט הַשֵּׁנִי, גּוֹבָה שְׁתֵּי כְּתֻבּוֹת. (יד) הוֹצִיאָה שְׁתֵּי כְּתֻבּוֹת וְגֵט אֶחָד, אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא כְּתֻבָּה אַחַת. וְאֵיזוֹ מֵהֶם גּוֹבָה, אִם שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת בִּטְּלָה הָאַחֲרוֹנָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינָהּ טוֹרֶפֶת אֶלָּא מִזְּמַן הָאַחֲרוֹנָה. וְאִם הָיְתָה בְּאַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן תּוֹסֶפֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ וְלֹא כָּתַב לָהּ: ״וְאוֹסֵיפִית לָךְ כָּךְ וְכָךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה״, אִם רוֹצָה לִגְבּוֹת הָרִאשׁוֹנָה גּוֹבָה מִזְּמַן רִאשׁוֹן, אוֹ שְׁנִיָּה מִזְּמַן שֵׁנִי. וְאִם כָּתַב לָהּ: ״וְאוֹסֵיפִית לָהּ כָּךְ וְכָךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה״, גּוֹבָה רִאשׁוֹנָה מִזְּמַן רִאשׁוֹן וְהַתּוֹסֶפֶת מִזְּמַן שֵׁנִי. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מִן הָאֵרוּסִין אוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין, אֲבָל אִם אַחַת מִן הָאֵרוּסִין וְהַשְּׁנִיָּה מִן הַנִּשּׂוּאִין, בְּכָל עִנְיָן אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁמִּן הַנִּשּׂוּאִין. (טו) הוֹצִיאָה שְׁנֵי גִּטִּין וּכְתֻבָּה אַחַת, אֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּה אַחַת; שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶחֱזִירָהּ סְתָם, עַל כְּתֻבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירָהּ. (טז) הוֹצִיאָה גֵּט וּכְתֻבָּה אַחַר מִיתַת הַבַּעַל, אִם גֵּט קוֹדֵם לַכְּתֻבָּה, גּוֹבָה בְּגֵט זֶה עִקַּר כְּתֻבָּה, אִם אֵין דַּרְכָּם לִכְתֹּב כְּתֻבָּה, (וּבַכְּתֻבָּה) גּוֹבָה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּכְתֻבָּהּ זוֹ, שֶׁהֲרֵי זָכְתָה בָּהּ בְּמִיתָתוֹ. וְאִם כְּתֻבָּה קָדְמָה אֶת הַגֵּט, אֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּה אַחַת, שֶׁעַל דַּעַת כְּתֻבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירָהּ.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) כל נכסי הבעל משועבדים לכתובתה. כ״כ הטוש״ע בסי׳ סו,א, ועי׳ במה שכתבתי שם.
האם אשה גובה ממלוה שגבו לאחר מיתה. הטוש״ע והב״י בסעיף א-ב בד״ה ומ״ש אבל, הביאו דגובה, והדרכ״מ הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה צו, כתב דגובה, והביא דכן כתב ר״י.
האם לדינא דגמרא אשה גובה ממטלטלי דידן שהם כמו קרקעות בשבילנו. הב״י בסעיף א-ב ד״ה ומ״ש ודוקא, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דראב״ן בסי׳ תקמב ד״ה גמלים, כתב דכל דבר שהוא עיקר ניכסי הבעל סמכא דעתא דאשה עליה וגביא מיניה, וכן מי שנושא ונותן בכספים וזה עיקר ממונו גובה ממנו מדינא דגמרא, ע״כ, וכעין זה כתב בסי׳ תקמו ד״ה ארבעה, דאם אין ללוה קרקע גובים מהיתומים ממטלטלי כי הם השתעבדו כיון דעל זה עיקר סמיכת המלוה.
לדינא דגמרא דכתובה אינה נגבית ממטלטלי אם תפסה מטלטלי לכתובה האם מהני. בכתובות צו., נחלקו בזה אמוראי, והרי״ף בכתובות קסה, והרמב״ם בהל׳ אישות יח,יא, כתבו דאם תפסה מחיים מהני ואם תפסה לאחר מיתה לא מהני, וסמ״ג בלא תעשה פא, כתב דאם תפסה מחיים מהני, והביא דאע״ג דריב״ן ור״ח נחלקים בפירוש הסוגיא מ״מ לענין הלכה שניהם מודים דאם תפסה מחיים מהני, ע״כ, ומדברי ראב״ן בסי׳ תקצד ד״ה ועוד, ובסי׳ קז, מבואר דאף לאחר מיתה מהני, ומאידך תוס׳ בכתובות צו. ד״ה אלמנה, הביאו בזה מחלוקת, והביאו דלבה״ג אפי׳ אם תפסה מחיים לא מהני. לגבי תפיסה ממטלטלים למזונות מדינא דגמרא, עי׳ במה שכתבו בזה הטור והב״י בסי׳ צג,כ-כא.
האם מדינא דגמרא גרושה גובה ממטלטלי כשהבעל חי. בה״ג בהל׳ כתובות בעמוד שסד, כתב דאין כתובה נגבית ממטלטלי אפי׳ מחיים ולא גבינן מגלימא דעל כתפיה אלא בשאר חובות, ומאידך מלשון הרמב״ם בהל׳ אישות טז,ה-ז, וסמ״ג בעשה מח, נראה דדוקא אלמנה לא גובה ממטלטלי מדינא דגמרא אבל גרושה גובה.
השתא דכתבינן ממקרקעי וממטלטלי גובים ממטלטלים מדינא דגמרא. כן הביאו הטור והב״י בסעיף א-ב, ויש להעיר דכן הביא להלכה סמ״ג בעשה מח, מר״ת, ומדברי ריב״א בתשובתו שבספר ראב״ן סי׳ קז, מבואר דכיון דכותבים על ועל יורשי נכסים שיש להם אחריות ושאין להם אחריות בחיים ובמות, גובה מעיקר הדין, ומדברי ריב״א שם מבואר דאף בלאו הכי גובה מהם כיון דעל זה עיקר סמיכת בעלי חוב.
השתא דתיקנו שיעבוד גם על מטלטלי האם היינו דוקא בדתפסה או אף מגבים כשלא תפסה. הטוש״ע והב״י בסעיף א-ב, הביאו דגובים, והדרכ״מ באות י, כתב דכן דעת הראשונים ודלא כתשובת ראב״ן שהביא המרדכי דס״ל דהיינו רק אם תפסה, ע״כ, ויש להעיר דמדברי ראב״ן בסי׳ קז, מבואר דס״ל דאף בלא תפסה גובה, וכן בסי׳ תקמז ד״ה אלמנה, כתב דבזמן הזה תופסות מטלטלי וגובות מה שיש בידן ולאחר מכן גובות מה שנותר מהכתובה, וכן בסי׳ תקצד ד״ה ועוד, כתב דגובה, וכתב שם דתיקנו דורות האחרונים לגבות ממטלטלי דסמכו בשעת הדחק על רבי מאיר דס״ל דמטלטלי משתעבדי לכתובה אף בדאיכא מקרקעי, דתיקנו דומיא דגמלים של ערביא דהוו כמקרקעי, אמנם בסוף דבריו כתב דהיינו דוקא במטלטלי שהם בעין אבל להוציא מטלטלין שהן ביד היתומים ליתן לה, לא ראיתי מימי אפילו בזמן הזה, ע״כ, ולדבריו אלה התכון הדרכ״מ, אמנם דבריו אלה סותרים את דבריו בכמה מקומות ושמא יש בהם טעות סופר, וכוונתו למטלטלים שאינם בעין.
גובים מתקנת הגאונים רק ממטלטלי בני חורין אבל מכרם הבעל אין גובים. כן הביאו הטוש״ע והב״י בסעיף א-ב בד״ה ומ״ש ודוקא, ויש להעיר דכן הביא להלכה סמ״ג בעשה מח, מר״ת ור״י ורבינו יצחק בר ברוך.
אף על פי דהאידנא מטלטלי משתעבדי לכתובה, מ״מ אדם יכול ליתן מטלטלי בלא דעת אשתו אע״פ שמשועבד לה. כ״כ ראב״ן בסי׳ תקצד ד״ה ועוד.
האידנא דמטלטלי משתעבדי לכתובה האם אמרינן דאף מטלטלי דחייבים בעלי חוב ליתומים משתעבדי מדרבי נתן או דלא עבדינן תרי חומרי בכתובה. עי׳ במה שכתבו בזה הטור והב״י בסי׳ קסח,ה, ובמה שאכתוב שם.
האם גובים מתקנת הגאונים ממטלטלי שנתנם הבעל במתנת בריא. הטוש״ע והב״י בסעיף א-ב בד״ה ומ״ש ודוקא, הביאו דאין גובים, ויש להעיר דסמ״ג בעשה מח, הביא דלר״י אין גובים, ומאידך לרבינו יצחק בר ברוך גובים.
גובים מתקנת הגאונים ממטלטלי שנתנם הבעל במתנת שכיב מרע. כן מבואר מדברי הטוש״ע וכן הביא הב״י בסעיף א-ב בד״ה ומ״ש ודוקא, ויש להעיר דכן הביא להלכה סמ״ג בעשה מח.
הוציאה גט ואין עמה כתובה וטוען פרעתי האם אינו נאמן במקום שכותבים כתובה. הב״י בסעיף ו בד״ה ובמקום, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה מח, הביא להלכה מהר״ש משאנץ ור״י דאינו נאמן וגובה כתובתה, ע״כ, וכ״כ ראב״ן בסי׳ תנג דין טז, וכ״כ ריב״א בתשובתו בספר ראב״ן בסי׳ קז, וכתב ריב״א שם דאם הכתובה ביד היורשים נאמנים.
הוציאה גט ואין עמה כתובה בגוונא שנאמנת האם נאמנת גם על התוספת. הטוש״ע והב״י בסעיף ו בד״ה ובמקום, הביאו דאינה נאמנת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה מח, הביא להלכה מספר חפץ דרב חפץ גאון היה נוהג להביא ב׳ או ג׳ כתובות מקרובותיה ומגבה כפחות שביניהם, ע״כ, ומבואר דהיה מגבה גם את התוספת, וכן ריב״א בתשובתו בספר ראב״ן בסי׳ קז, כתב דגובה תוספת כפי מה שנהוג להוסיף, וכ״כ ראב״ן בסי׳ תנג דין טז, דגובה תוספת.באדיבות המחבר, הרב אהרן אופיר (כל הזכויות שמורות למחבר)

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון