×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים ע״דשו״ע
;?!
אָ
שלא לברך כשאיבריו רואין את הערוה, ובו ו׳ סעיפים
(א) הָיָה יָשֵׁן עָרֹם בְּטַלִּיתוֹ, צָרִיךְ לָחֹץ בְּטַלִּית עַל לִבּוֹ וְאָז יִקְרָא, מִשּׁוּם דְּלִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה אָסוּר. {הַגָּה: וְה״ה אִם לִבּוֹ רוֹאֶה עֶרְוַת חֲבֵרוֹ אָסוּר (טוּר).}
(ב) הָרוֹחֵץ עָרֹם בְּמַיִם צְלוּלִים, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת, יְכַסֶה בְּבֶגֶד מִמַּטָּה לְלִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה כְּשֶׁיְּבָרֵךְ. וְדַוְקָא בְּבֶגֶד, אֲבָל בְּיָדַיִם לֹא הָוֵי כִּסוּי. {הַגָּה: וְה״ה אִם מְכַסֶּה רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו, לֹא מִקְרֵי כִּסּוּי הָרֹאשׁ וְעַיֵּן לְקַמָּן סי׳ צ״א (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ).} וְאִם הָיוּ הַמַּיִם עֲכוּרִים, שֶׁאֵין אֵיבָרָיו נִרְאִין בָּהֶם, מֻתָּר לִקְרוֹת וְהוּא בְּתוֹכָן, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא רֵיחָן רַע. {וְאִם אֵין לִבּוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם רַק לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, אַף בִּצְלוּלִים שָׁרֵי (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).} (ג) אִם הָאָדָם מְחַבֵּק גּוּפוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו, דַּיְנִין לֵיהּ כְּהַפְסָקָה. (ד) יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת הֶחָלוּק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַפְסִיקוֹת לְמַטָּה מֵהַלֵּב. {הַגָּה: וְאִם הֵן עֲרֻמּוֹת צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא עֶרְוָה שֶׁלָּהֶן טוּחוֹת בַּקַּרְקַע, אוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׁאָר דָּבָר, דְּאָז אֵין לִבָּן רוֹאֶה עֶרְוָה שֶׁלָּהֶן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א״ח) וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר״ו ס״ג.} (ה) שְׁאָר אֵיבָרָיו רוֹאִים אֶת הָעֶרְוָה מֻתָּר, אֲבָל אִם אֵיזֶה מֵאֵיבָרָיו נוֹגֵעַ בֵּין בְּעֶרְוָתוֹ בֵּין בְּעֶרְוַת חֲבֵרוֹ, אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וִירֵיכוֹתָיו שֶׁהָעֶרְוָה שׁוֹכֶבֶת עֲלֵיהֶן צָרִיךְ לְהַפְסִיקָן בְּבֶגֶד אוֹ לְהַרְחִיקָן, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִגַּע הַגִּיד בָּהֶם. (ו) הָיְתָה טַלִּיתוֹ חֲגוּרָה עַל מָתְנָיו לְכַסוֹתוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה הוּא עָרֹם, מֻתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע. אֲבָל לְהִתְפַּלֵּל אָסוּר, עַד שֶׁיְּכַסֶה לִבּוֹ. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) לבו – עמ״א שהעלה דאם צואה בבית והניח ראשו חוץ לחלון אסור לקרות ק״ש דשדינן ראשו בתר רובו. ואם הכניס ראשו לחדר שיש שם צואה אסור ג״כ לקרות דעכ״פ הצואה נגדו ע״ש. והיד אהרן כ׳ עליו שיש לגמגם בדין זה:
(ב) ערות חבירו – פי׳ שאין הפסק בין לבו לערות חבירו:
(ג) הערוה – פי׳ דהמים אע״פ שהם צלולים עכ״פ מהני לענין שלא יהא אסור מחמת גילוי ערוה. אלא שעדיין יש איסור משום לבו רואה את הערוה כיון שהלב עם ערוה במים ע״כ צריך דוקא כיסוי בגד על לבו. אבל ראשו כיון שרואה למעלה מן המים שרי כמ״ש המג״א:
(ד) כיסוי – דוקא בידים דידיה אבל אם אחרים מכסים לבו בידיהם שרי. פר״ח:
(ה) בידיו – ע״ל סי׳ ב׳ ס״ק ו׳ מש״ש:
(ו) עכורין – ואם הם צלולין עוכרן ברגליו ודוקא במעין שייך זה אבל לא בכלי שאין בו עפר וטיט. מ״א:
(ז) שרי – כיון שעיניו חוץ למים ואינו מסתכל בערוה. רשב״א מ״א משמע דאם מסתכל בערוה אסור. לפ״ז צ״ל דהחמירו יותר בראיית עינים מבראיית הלב דבעינים אפי׳ הם למעלה מן המים אם מסתכל בערוה אסור לקרות אבל בלב אם הוא למעלה מן המים אע״פ שהמים צלולים והלב רואה את הערוה כיון שהוא למעלה מן המים והמים מפסיקין מותר לקרות. ע״ת:
(ח) כהפסקה – פי׳ אם עומד במים צלולים ולבו ג״כ תוך המים וצריך להפסיק בין לבו לערותו די בזה להפסיק אע״ג דכיסוי ידו לא הוי כיסוי כיון דהוא חד גוף. מ״מ הפסקה מיהא הוי ב״י: ומהר״ם טיוולי חולק אי כיסוי דעדיף טפי מהפסק לא מהני משום דהלב ויד חד גופא הוא כ״ש הפסק דלא מהני מזה הטעם עצמו. וכתב הפר״ח דהכי נקטינן: (ט) מהלב – הטעם דערותן למטה ואין הלב שלה יכול לראותה ומ״מ אם הם עומדות ערומות יש בהן איסור אחר דהיינו איסור גילוי ערוה לא מצד הלב אלא מצד שנאמר לא יראה בך ערות דבר. מש״ה אם הם עומדות ערומות צריכה שתהא יושבת כמ״ש רמ״א ע״ז. אלא שמה שכ׳ הרמ״א דאז אין לבן רואה ערוה שלהן הוא לאו דוקא לבן. דלבן בלא״ה אינו רואה ערותן אלא על שלא תהא בגילוי ערוה לגמרי קאמר. וט״ס הוא וצ״ל ואז אינו נראה ערוה שלהן. ט״ז מ״א ע״ת והב״ח חולק וס״ל דגם באשה בעינן הפסקה בין לב לערוה אפי׳ כשיש לה מלבושים וט״ז חולק עליו ופסק להתיר כמ״ש הש״ע ע״ש. ועיין בי״ד סי׳ ר׳ (ועיין בס׳ אליהו רבא שמקיים הגירסא בש״ע ואז אין לבן רואה כו׳ דבנשים נמי שייך לבן רועה ערותן אלא דכיון שערותה למטה חשוב לבישת חלוקה הפסקה והעלה בספרו ליו״ד טעם למנהג הנשים דמברכין על הטבילה במים. משום דעל הרוב לבן חוץ למים ואכן אם הלב במים צריכה לכסות או לחבק בזרעותיה ע״ש): (י) בבגד – וכ׳ הב״י ומשמע לי דלא מיקרי ערוה לענין זה אלא הגיד עצמו דאי בנגע בידיו אתי לידי הרהור אבל בנגיעת הכיס לית לן בה דאפילו אי הוי נוגע בידו לא אתי לידי הרהור ע״כ ומהר״ם טיוולו חולק וס״ל דכיס נמי מיקרי ערוה לענין זה ותרוויהו אסירי. עיין יד אהרן ובגינת ורדים בגן המלך סי׳ קכ״א: (יא) ק״ש – לפי שאינו מדבר לפני המלך משא״כ בתפלה שצריך לעמוד באימה וביראה ולראות עצמו כאלו עומד בפני המלך ומדבר עמו: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×