×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים תקל״טשו״ע
;?!
אָ
דיני הסחורה בחול המועד, ובו י״ד סעיפים
(א) כָּל סְחוֹרָה, אֲסוּרָה; אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, בֵּין לִקְנוֹת בֵּין לִמְכֹּר; וַאֲפִלּוּ אִם הִלְוָה מָעוֹת עַל מְנַת שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אַחַר כָּךְ יַיִן אוֹ סְחוֹרָה אַחֶרֶת בְּפִרְעוֹן חוֹבוֹ כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר, אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וּלְתָבְעָם, אֶלָּא אִם כֵּן אֵינָם מְצוּיִים אַחַר הַמּוֹעֵד דַּהֲוָה לֵיהּ דָּבָר הָאָבֵד אִם לֹא יֵלֵךְ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד לִמְקוֹמָם וְיִתְבָּעֵם. {הַגָּה: מִיהוּ אִם מִזְדַּמֵּן לוֹ רֶוַח מְרֻבֶּה בַּמּוֹעֵד, יָכוֹל לִמְכֹּר בְּצִנְעָה; וְיוֹצִיא לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה דַּעְתּוֹ לְהוֹצִיא (בֵּית יוֹסֵף).}
(ב) מִי שֶׁהִלְוָה לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת, מֻתָּר לְתָבְעוֹ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד לִגְבּוֹת מְעוֹתָיו; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לִגְבּוֹת חוֹבוֹ מִן הָעַכּוּ״ם. (ג) מָכַר לַחֲבֵרוֹ פְּרַקְמַטְיָא קֹדֶם מוֹעֵד, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לִתְבֹּעַ דָּמֶיהָ בַּמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם כֵּן יְהֵא הַלּוֹקֵחַ אָדָם שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּמְקוֹם הַמּוֹכֵר וְנִזְדַּמֵּן לוֹ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, דְּהָוֵי דָבָר הָאָבֵד; וְלִי נִרְאֶה שֶׁכֵּיוָן שֶׁזָּקַף עָלָיו הַמָּעוֹת בְּחוֹבוֹ קֹדֶם הַמּוֹעֵד הֲוָה לֵיהּ כְּהַלְוָאָה, וּמֻתָּר לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ בַּחוֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ הוּא אָדָם שֶׁמָּצוּי בִּמְקוֹם הַמּוֹכֵר. {הַגָּה: וְכֵן מֻתָּר לִקְבֹּל בְּמִשְׁפָּט בִּשְׁבִיל חוֹבוֹתָיו הַמֻּתָּרִים לִתְבֹּעַ (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ); וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת זְקִיפָה עִם חוֹבוֹתָיו בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי לְהַבְטִיחָן דְּכָל זֶה בִּכְלַל דָּבָר הָאָבֵד, וְשָׁרֵי (הַמַּגִּיד פ״ז ונ״י פִּרְקָא קַמָּא דמ״ק).} (ד) אִם יֵשׁ לוֹ סְחוֹרָה שֶׁאִם לֹא יִמְכְּרֶנָּה עַתָּה יַפְסִיד מֵהַקֶּרֶן, מֻתָּר לְמָכְרָהּ; אֲבָל אִם לֹא יַפְסִיד מֵהַקֶּרֶן, לֹא. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִמְכְּרֶנָּה עַתָּה יִהְיוּ לוֹ מָעוֹת בְּרֶוַח וְיוֹצִיא יוֹתֵר לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, מֻתָּר לִמְכֹּר; וְנִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת מוּעָטִים וְחָס עֲלֵיהֶם מִלְּהוֹצִיא כָּל כָּךְ לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְאִלּוּ הָיוּ לוֹ מָעוֹת בְּרֶוַח הָיָה מוֹצִיא יוֹתֵר; אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת בְּרֶוַח לְהוֹצִיא לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב כְּכָל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה, וְאֵין בְּדַעְתּוֹ לְהוֹצִיא כָּל כָּךְ, לֹא נַתִּיר לוֹ לִמְכֹּר כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא יוֹתֵר. (ה) אִם הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי תָּמִיד לְאַחַר הַמּוֹעֵד, כְּגוֹן סְפִינוֹת אוֹ שַׁיָּרוֹת שֶׁבָּאוּ, אוֹ שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לָצֵאת, וּמָכְרוּ בְּזוֹל אוֹ לָקְחוּ בְּיֹקֶר, מֻתָּר לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה וּלְהִשְׁתַּכֵּר; וְהוּא הַדִּין לִירִידִים הַקְּבוּעִים מִזְּמַן לִזְמַן {וַאֲפִלּוּ מֵעִיר לְעִיר וּמֻתָּר לִסַּע בִּכְהַאי גַּוְנָא (דִּבְרֵי עַצְמוֹ);} אֲבָל מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יוֹם הַשּׁוּק יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ, אֵינוֹ מֻתָּר לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הָאָבֵד, שֶׁאִם אֵינוֹ נִמְכָּר בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁבְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד יִמָּכֵר בְּיוֹם הַשּׁוּק שֶׁלְּאַחַר הַמּוֹעֵד. {הַגָּה: וְתַגָּר שֶׁקּוֹנֶה מִזֶּה וּמוֹכֵר לְזֶה וְחוֹזֵר וְקוֹנֶה וּמוֹכֵר, מֻתָּר, דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד (כָּל בּוֹ).} (ו) מְצִיאָה, אָסוּר לִטְרֹחַ וּלְחַפֵּשׂ עָלֶיהָ; כְּגוֹן נָהָר שֶׁהֵצִיף דָּגִים עַל שְׂפָתוֹ, אָסוּר לְאָסְפָם כְּדֵי לְכָבְשָׁם, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ רְאוּיִים לֶאֱכֹל מֵהֶם בַּמּוֹעֵד. (ז) הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל חֵפֶץ אוֹ עַל סְחוֹרָה עַל תְּנַאי שֶׁאִם לֹא יִפְרַע לוֹ לְסוֹף ח׳ יָמִים שֶׁיְּהֵא קָנוּי לוֹ, יֵשׁ מַתִּירִים וְיֵשׁ אוֹסְרִים. (ח) עַכּוּ״ם שֶׁפָּרַע לְיִשְׂרָאֵל יַיִן בְּחוֹבוֹ, מֻתָּר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, דִּכְמַצִּיל מִיָּדוֹ דָּמִי. (ט) מִי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת יַיִן בְּעֵת הַבָּצִיר לְצֹרֶךְ שְׁתִיַּת כָּל הַשָּׁנָה וְאִם יַעֲבֹר הַמּוֹעֵד לֹא יִמְצָא כְּמוֹ שֶׁמּוֹצֵא עַתָּה, דָּבָר הָאָבֵד הוּא; וּמֻתָּר לִקְנוֹת וּלְתַקֵּן הֶחָבִיּוֹת וּלְזַפְּתָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד, אֲבָל יוֹתֵר מִכְּדֵי צֹרֶךְ שְׁתִיָּתוֹ, לֹא יִקְנֶה. {הַגָּה: וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אַחַר כָּךְ לְהַרְוִיחַ בּוֹ, מֻתָּר (בֵּית יוֹסֵף).} (י) מוֹכְרֵי תַּבְלִין אוֹ יָרָק וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, פּוֹתְחִין וּמוֹכְרִים כְּדַרְכָּם בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. (יא) מוֹכְרֵי פֵּרוֹת, כְּסוּת וְכֵלִים מוֹכְרִין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. כֵּיצַד, אִם הָיְתָה הַחֲנוּת פְּתוּחָה לְזָוִית אוֹ לְמָבוֹי, פּוֹתֵחַ כְּדַרְכּוֹ; וְאִם הָיְתָה פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, פּוֹתֵחַ אַחַת וְנוֹעֵל אַחַת; וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַסֻכּוֹת מוֹצִיא וּמְעַטֵּר אֶת הַשּׁוּק בְּפֵרוֹת, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב {וּמֻתָּר לִקְנוֹת לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן (טוּר וְהָרא״ש).} (יב) אֵין לוֹקְחִים בָּתִּים וַאֲבָנִים, עֲבָדִים וּבְהֵמָה אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹכֵר שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, אוֹ לְצֹרֶךְ הַשָּׂכִיר שֶׁמּוֹלִיךְ הַדְּבָרִים הַנִּקְנִים, שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. {הַגָּה: וְדַוְקָא הָנֵי דְּאִכָּא פִּרְסוּם בִּקְנִיָּתָן וְאַוְשֵׁי מִלְּתָא, אֲבָל שְׁאָר כֵּלִים נָהֲגוּ לִקְנוֹתָן בְּצִנְעָה (הַמַּגִּיד).} (יג) לְהַלְווֹת לְעַכּוּ״ם בְּרִבִּית לְאוֹתָם שֶׁרְגִילִים לִלְווֹת מִמֶּנּוּ, מֻתָּר מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד; וּלְאוֹתָם שֶׁאֵינָם רְגִילִין לִלְווֹת, גַּם כֵּן מֻתָּר, וְהוּא שֶׁיִּקְּחוּ רִבִּית שֶׁל שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וְיוֹצִיאֶנּוּ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. {הַגָּה: וּמֻתָּר לִקַּח עַרְבוּת בַּמּוֹעֵד עַל הַלְוָאָה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַחַר הַמּוֹעֵד (הג״א).} (יד) הַלְוָאָה דְּשֻׁלְחָנוֹת בִּקְבִיעוּת וְחִלּוּף, אָסוּר. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אסורה – מפני הטורח:
(ב) מצויים – נ״ל דגם בזה צריך שלא יכוין מלאכתו במועד עיין מ״א:
(ג) ויתבעם – וכתב הט״ז נ״ל דזה דוקא שהוא צריך לטרוח וליזל בדינא ודיינא אבל אם אין צריך אלא לתבוע לעצמו שיפרע לו לא מצינו איסור. והאידנא אנו רואים בכל הקהלות שתובעים בפני הדיינים אפי׳ בעד פרקמטי׳ בחה״מ יש ללמוד זכות דאנו רואים קלקול החובות הוא מצוי ביותר בכל יום וכל החובות הוויין בחזקת ספק דבר האבד עד כאן לשונו עיין שם:
(ד) למכור – וה״ה דמותר לקנות בצינעה. מ״א:
(ה) במשפט – דוקא במשפט העכו״ם לכן דקדק רמ״א וכתב לקבול במשפט וכן הא דכתב מותר לעשות זקיפה מיירי בעכו״ם שמעתי ועיקר. מ״א: (ו) בריוח – דהיינו עושר מופלג. ט״ז: (ז) לירידים – כתב רש״ל בתשובה סימן ע״ט דע שקבלתי הלכה למעשה להתיר בחה״מ אם בא יריד אפי׳ יומא דשוקא הנקרא קרסנ״י טאר״ג שהוא דבר דלא שכיחא ובא לזמנים דומי׳ דשיירות וספינות וחשבינן הפסד ריוח להפסד קרן וכו׳ אבל שאר ימי שוק אין להתיר כלל לישב בחנות אם לא שהחנות סגורה ופתוחה במקצת אם בא ליקח וכל זה כדי להוציא לשמחת י״ט עכ״ל:
(ח) המועד – ודוקא שיודע בודאי שלא יפסיד מהקרן. מהריב״ל מ״א:
(ט) שקונה – המ״א העלה דדוקא בביתו מותר אבל בחנות אסור וכ״כ רש״ל שהחנות יהיה סגורה וכשיבא הלוקח לקנות פותחה במקצת וביריד שרי למכור כמו שכתב בסעיף קטן ז׳:
(י) שתייתו – פי׳ לכל השנה. ט״ז: (יא) תבלין – מוכרי בשמים אף על פי שהוא דבר המתקיים לא בעי צנעה שניכר שהוא לצורך המועד. ב״ח. וכתב המ״א וא״כ כיון שפותחין לצורך ישראל אפי׳ בא עכו״ם לקנות מותר למכור לו עסס״ה: (יב) פירות – מפני שאומנותם כך כל השנה לפיכך בעי צנעה אבל בע״ה המוכר לצורך המועד לא בעי צנעה. ב״י ד״מ:
(יג) ונועל – אבל שאר דברים אסור ואפי׳ יושב בפתח החנות והחנות סגורה והדלת פתוחה אסור. ריב״ל מ״א:
(יד) כבוד יום טוב – זהו לענין לעטר השוק בפירות דדוקא בערב יו״ט אחרון של סוכות יעשו כן שהוא חג בפ״ע ולא בערב יו״ט אחרון של פסח אבל לענין למכור בפרהסיא גם בערב יו״ט אחרון של פסח יעשו כן. ב״י:
(טו) לוקחים – ומן העכו״ם מותר לקנות הכל דהוי כמציל מידם. ש״ג כנה״ג מ״א:
(טז) כלים – המ״א העלה שאין להקל מאחר שיכול למצוא אחר המועד ומש״ה כתב רמ״א נהגו לקנותן כלומר שמדינא אין נכון לקנותן:
(יז) להלוות – דל״ד לפרקמטי׳ דהתם יש טורח גדול וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער משא״כ בהלוואה הרא״ש. ומה״ט שרי נמי להלוות לישראל בריוח בדרך היתר ומותר גם כן לעשות עיסקא ליתן לו מעות. מ״א:
(יח) בשמחת – ואם ההלואה מרובה וירע עינו להוציא כ״כ מ״מ יעשה הטוב שיוכל. מהרי״ל וכשמונה מעות בחה״מ להלוות ישנה אם רגיל למנות ב׳ ב׳ ימנה אחד אחד. ד״מ:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×