Baer Heitev Choshen Mishpat 390 – באר היטב חושן משפט שצ‏ – Shulchan Arukh

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימן שלםSelect Full Siman
בחרו סעיףSelect Paragraph

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403
תד404
תה405
תו406
תז407
תח408
תט409
תי410
תיא411
תיב412
תיג413
תיד414
תטו415
תטז416
תיז417
תיח418
תיט419
תכ420
תכא421
תכב422
תכג423
תכד424
תכה425
תכו426
תכז427

א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12

שו״ע

פירוש

נזקי רגל ותולדותיו, ודיני צרורות, וכלב ותרנגול שקפצו, ובו י״ב סעיפים(א) רֶגֶל הִיא אָב, שֶׁוְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, הוּא שֶׁהַבְּהֵמָה הוֹלֶכֶת בְּרַגְלֶיהָ וּמַזֶּקֶת בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, וְהוּא דָּבָר שֶׁדַּרְכָּהּ בְּכָךְ וְאֵין לָהּ בּוֹ הֲנָאָה. וְכָל הַדּוֹמֶה לִדְבָרִים אֵלּוּ הוּא תּוֹלְדוֹתָיו, וְדִינוֹ כְּמוֹתוֹ. כֵּיצַד, כְּגוֹן שֶׁהִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ, אוֹ בִּשְׂעָרָה, אוֹ בְשָׁלִיף (פֵּרַשׁ הַבַּרְטְנוּרָא בָּרִאשׁוֹן מִקַמָּא שָׁלִיף, מַשּׂאוֹי בְּאַמְתָּחוֹת וּמַרְצוּפִין) שֶׁעָלֶיהָ, אוֹ בִּפְרוֹמְבִּיָּא (פֵּרוּשׁ, רֶסֶן) שֶׁבְּפִיהָ, אוֹ בַּזּוּג שֶׁבְּצַוָּארָהּ, אוֹ בְּמַשּׂוֹי שֶׁעָלֶיהָ; וְתַרְנְגוֹלִים שֶׁהָיוּ פּוֹרְחִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּכַנְפֵיהֶם, אוֹ שֶׁהָיוּ מְהַדְּסִין (פֵּרוּשׁ מְהַדְּסִין, עִנְיָן דְּרִיסָה וּרְקִידָה) עַל גַּבֵּי עִסָה אוֹ פֵרוֹת וְטִנְּפוּם אוֹ נִקְּרוּ בָּהֶם, וְכֵן כָּל דָּבָר הַמְחֻבָּר בְּגוּפָהּ, כְּגוֹן עֶגְלָה הַמּוֹשֶׁכֶת בְּקָרוֹן וְהוֹלִיכָתָהּ עַל גַּבֵּי הַכֵּלִים וְשִׁבַּרְתָּם, כָּל אֵלּוּ תוֹלָדוֹת הָרֶגֶל וְדִינָם כָּמוֹהוּ. (ב) כִּשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ כִּשְׁכּוּשׁ רַב שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לַעֲשׂוֹת תָּמִיד, וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; אוֹ שֶׁכִּשְׁכְּשָׁה בַּגִּיד שֶׁלָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקָה, פָּטוּר. וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק, גּוֹבֶה חֲצִי נֶזֶק מִמַּה שֶׁתָּפַס, שֶׁזֶּה הַדָּבָר סָפֵק הוּא אִם אֵלּוּ תּוֹלְדוֹת הַקֶּרֶן שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ תוֹלְדוֹת הָרֶגֶל שֶׁפָּטוּר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְכָל סְפֵקָא דְדִינָא לָא מְהַנֵּי תְּפִיסָה, וְלָכֵן אֲפִלּוּ אִם תָּפַס מַפְקִינָן מִנֵּהּ (טוּר ס״א בְּשֵׁם ר״י) (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שכ״א). וּלְדַעַת הָרא״ש דְּכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ לָא הֲוֵי סָפֵק, וַדַּאי פָטוּר (טוּר שָׁם הֵבִיאוֹ).} (ג) כָּל תּוֹלָדָה כְּאָב שֶׁלָּהּ, חוּץ מִצְּרוֹרוֹת הַמִּנַּתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁעַת הִלּוּכָהּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁתּוֹלְדוֹת רֶגֶל הֵם וּפָטוּר עֲלֵיהֶם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כְּרֶגֶל, וְאִם הִזִּיקוּ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק מְשַׁלֵּם מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו כְּרֶגֶל שֶׁהוּא אָב, אַף עַל פִּי כֵּן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק. כֵּיצַד, בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּזָּק וְהָיוּ צְרוֹרוֹת מִנַּתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק מֵהַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו; וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִינַי. (ד) וְכֵן אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנִתְּזוּ צְרוֹרוֹת מִתַּחַת רַגְלֶיהָ לִרְשׁוּת הַנִּזָּק וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְהוּא הַדִּין לְתַרְנְגוֹלִים שֶׁהִדְּסוּ וְהֶעֱלוּ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת וְשָׁבְרוּ, וְכֵן חֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בְּאַשְׁפָּה וְהִתִּיז צְרוֹרוֹת וְהִזִּיק, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. (ה) דָּרְסָה עַל הַכְּלִי בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק וְשִׁבַּרְתּוֹ, וְנָפַל עַל כְּלִי אַחֵר וְשִׁבְּרוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁהוּא הַדִּין לְכֹחַ כֹּחוֹ. {הַגָּה: דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וְלֹא נִשְׁבַּר, וְנִתְגַּלְגֵּל לְמָקוֹם אַחֵר וְנִשְׁבַּר שָׁם, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם (טוּר ס״ב).} (ו) הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבָעֲטָה וְהִתִּיזָה צְרוֹרוֹת, וְהִזִּיקוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר. וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק רְבִיעַ נֶזֶק, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ; שֶׁהַדָּבָר סָפֵק הוּא שֶׁמָּא שִׁנּוּי הוּא וְאֵינוֹ תּוֹלָדַת רֶגֶל, שֶׁהֲרֵי בָּעֲטָה. (ז) בָּעֲטָה בָאָרֶץ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק וְהִתִּיזָה צְרוֹרוֹת מֵחֲמַת הַבְּעִיטָה וְהִזִּיקָה שָׁם, חַיָּב לְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק, שֶׁזֶּה שִׁנּוּי הוּא בְּהַתָּזַת צְרוֹרוֹת. וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תַּתִּיז. וּבָעֲטָה וְהִתִּיזָה, מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק. וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. {הַגָּה: (ר״י וְהָרא״ש) וּכְבָר נִתְבָּאֵר דְּיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּלָא מְהַנֵּי תְּפִיסָה בִּסְפֵק דִּינָא.} (ח) בְּהֵמָה שֶׁהֵטִילָה גְלָלִים לְעִסָה, הַיְנוּ צְרוֹרוֹת. וּכְגוֹן דְּדָחִיק לָהּ עָלְמָא שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם לִנְטוֹת אָנֶה וָאָנָה, דְּאִי לָאו הָכִי הָוֵי שִׁנּוּי וְתוֹלָדָה דְקֶרֶן הוּא. (ט) כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב עַל כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ שֶׁהִתִּיז צְרוֹרוֹת, כָּךְ חַיָּב עַל כֹּחַ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, כְּגוֹן סוּס שֶׁצָּנַף (פֵּרוּשׁ, צְנִיפָה בְּסוּס כְּמוֹ נְעִירָה בַּחֲמוֹר וּנְבִיחָה בְכֶלֶב וּשְׁאָגָה בְּאַרְיֵה) וַחֲמוֹר שֶׁנּוֹעֵר וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּכֹחַ קוֹלָם, וְתַרְנְגוֹל שֶׁשָּׁבַר כֵּלִים בְּרוּחַ כְּנָפָיו אוֹ שֶׁהוֹשִׁיט רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר כְּלִי, וְתָקַע בּוֹ, וּשְׁבָרוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵרְעוֹנִים, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי אוֹרְחֵהּ; אֲבָל אִם אֵין בּוֹ זֵרְעוֹנִים הָוֵי שִׁנּוּי, וְלֹא דַּיָּנִין לֵהּ הַשְׁתָּא. (י) הַתַּרְנְגוֹלִים מוּעָדִים לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. (אוֹ) הָיָה חוּט אוֹ רְצוּעָה קָשׁוּר בְּרַגְלֵיהֶם, וְנִסְתַּבֵּךְ כְּלִי בְּאוֹתוֹ הַחוּט וְנִתְגַּלְגֵּל וְנִשְׁבַּר, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. {הַגָּה: זֶהוּ לָשׁוֹן הָרַמְבַּ״ם, וְהוּא סָתוּם; אֲבָל אֲחֵרִים כָּתְבוּ: הָיָה חוּט אוֹ מְשִׁיחָה קְשׁוּרָה בְּרַגְלֶיהָ, אִם גָּרְרָה וְשִׁבְּרָה בּוֹ כְּלִי דֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; זְרָקוֹ וְשָׁבַר בּוֹ, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק (וְאִם הִזִּיק אַחַר שֶׁנָּח, פָּטוּר). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּחוּט שֶׁל הֶפְקֵר אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים וְהִצְנִיעוֹ וְנִקְשַׁר מֵאֵלָיו; אֲבָל אִם הַחוּט שֶׁל בַּעַל הַתַּרְנְגוֹל וְלֹא הִצְנִיעוֹ, אֲפִלּוּ נִקְשַׁר מֵאֵלָיו וְשָׁבַר עַל יְדֵי זְרִיקָה, חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם (טוּר ס״ג), דַּחֲצִי נֵזֶק דִּצְרוֹרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בְּהִתִּיזָה דְּבַר הֶפְקֵר, אֲבָל אִם הִתִּיזָה דָבָר (שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים) וְלֹא הִצְנִיעוֹ, חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם. וְאִם הַחוּט שֶׁל אֲחֵרִים, בַּעַל הַחוּט חַיָּב, בֵּין הִזִּיק הַתַּרְנְגוֹל דֶּרֶךְ גְּרִירָה אוֹ דֶרֶךְ זְרִיקָה, הוֹאִיל וְלֹא הִצְנִיעַ חוּט שֶׁלּוֹ. וְאִם הִזִּיק הַחוּט לְאַחַר שֶׁנָּח, חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹר הַמִּתְגַּלְגֵּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּתַרְנְגוֹל שֶׁל הֶפְקֵר; אֲבָל אִם יֵשׁ לַתַּרְנְגוֹל בְּעָלִים, אִם הִזִּיק דֶּרֶךְ גְּרִירָה שְׁנֵיהֶם מְשַׁלְּמִין בְּיַחַד. וְאִם הִזִּיק דֶּרֶךְ זְרִיקָה, בַּעַל הַתַּרְנְגוֹל נוֹתֵן רְבִיעַ וּבַעַל הַחוּט שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. וְאִם הִזִּיק לְאַחַר שֶׁנָּח, בַּעַל הַתַּרְנְגוֹל פָּטוּר וּבַעַל הַחוּט חַיָּב הַכֹּל (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן תי״א יִתְבָּאֵר בְּדִינֵי בוֹר). וְכָל זֶה בְּנִקְשַׁר מֵאֵלָיו, אֲבָל אִם קְשָׁרוֹ אָדָם בְּרֶגֶל הַתַּרְנְגוֹל אָז הַקּוֹשֵׁר חַיָּב בְּכָל עִנְיָן, אֲפִלּוּ יֵשׁ לַחוּט בְּעָלִים (טוּר). וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה הַחוּט מֻנָּח בְּמָקוֹם מֻצְנָע, וְהִנִּיחַ אָדָם בִּמְקוֹם תֻּרְפָּה וְעַל יְדֵי זֶה נִקְשַׁר בַּתַּרְנְגוֹל, הָוֵי כְּאִלּוּ קְשָׁרוֹ בְּיָדַיִם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת שָׁם וּבְשֵׁם הָרא״ש).} (יא) תַּרְנְגוֹל שֶׁהָיָה מְחַטֵּט בְּחֶבֶל דְּלִי וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַדְּלִי, אִם עִסָה דְבוּקָה בַּחֶבֶל דְּהַשְׁתָּא אוֹרְחֵהּ הוּא, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ עִסָה וְהוּא בָלוּי שֶׁדַּרְכּוֹ לִפָּסֵק עַל יְדֵי חַטִּיטַת הַתַּרְנְגוֹל, חַיָּב בֵּין עַל הַחֶבֶל בֵּין עַל הַדְּלִי נֶזֶק שָׁלֵם. וְאִם הַחֶבֶל חָדָשׁ וְאֵין עִסָה דְּבוּקָה בּוֹ, מְשֻׁנֶּה הוּא וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק בֵּין עַל הַחֶבֶל בֵּין עַל הַדְּלִי, וְאִם הוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַדְּלִי וּמְגַלְגְּלוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁבַּר שָׁם, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. (יב) הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג מִלְמַעְלָה לְמַטָּה וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלְּמִים נֶזֶק שָׁלֵם מִפְּנֵי שֶׁמּוּעָדִים הֵם לְדָבָר זֶה. וְכֵן אִם נָפְלוּ וְהִזִּיקוּ, שֶׁעֲלִיָּתָן לְרֹאשׁ הַגַּג פְּשִׁיעָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּפִילָתָן אֹנֶס, כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס, חַיָּב. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הָיוּ הַכֵּלִים סְמוּכִים לַכֹּתֶל, שֶׁאֵין רְאוּיִין לִשָּׁבֵר עַל יְדֵי קְפִיצָה, וְנָפְלוּ, פָּטוּר, דְּאֹנֶס הוּא. וְאִם הַכְּלִי אָרֹךְ וְרֹאשׁוֹ אֶחָד קָרוֹב לַכֹּתֶל וְרֹאשׁ הַשֵּׁנִי רָחוֹק בְּעִנְיָן שֶׁרָאוּי לִשָּׁבֵר עַל יְדֵי קְפִיצָה, וְנָפְלוּ קָרוֹב לַכֹּתֶל וְשָׁבְרוּ, חַיָּב, דִּתְחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה עַל יְדֵי קְפִיצָה. וְאִם הַכֹּתֶל צַר, אֲפִלּוּ קְרוֹבִים לַכֹּתֶל וְנָפְלוּ, חַיָּב, וְהוּא שֶׁקָּפְצוּ כְּדַרְכָּם; אֲבָל אִם קָפַץ הַכֶּלֶב בִּרְקִידָה וְהַגְּדִי נִסְרַךְ, דְּהָוֵי שִׁנּוּי גַבַּיְהוּ, אֵין מְשַׁלְּמִין אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק (טוּר ס״א).} קָפְצוּ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק. {וְהוּא} שֶׁנִּתְלָה הַגְּדִי וְנִסְרַךְ, וְקָפַץ הַכֶּלֶב. אֲבָל נִסְרַךְ הַכֶּלֶב, וְדִלֵּג הַגְּדִי, בֵּין מִלְמַעְלָה לְמַטָּה בֵּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, חַיָּבִים נֶזֶק שָׁלֵם. וְכֵן תַּרְנְגוֹל שֶׁדִּלֵג בֵּין מִלְמַעְלָה לְמַטָּה בֵּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְהוּא הַדִּין מִי שֶׁמָּסַר בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ וְהָיוּ בּוֹ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, צָרִיךְ לְשָׁמְרָם שֶׁלֹּא יְדַלְּגוּ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה וְלֹא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) בשערה – פירוש שנסתבך כלי בשערה וגררתו ושברתו. סמ״ע:
(ב) נקרו – פירוש דמאסוהו בנקירתן ולא אכלוהו דאל״כ ה״ל תולדה דשן דהא יש לו הנאה באכילתו. שם: (ג) דדינא – היינו בבעיא דלא איפשטא ובזה מודים דאם הזיקה ברשות הניזק דאינו משלם כלל אא״כ תפס גוף המזיק דוקא ואז ישלם ממנו ח״נ דכיון דלא איפשטא י״ל דלא הוי אורחה ותולדה דקרן הוא וקרן אינו משלם אלא ח״נ מגופו והטור מסיק בזה וכת׳ וז״ל ואפילו אם הזיק לאדם אחד בר״ה וברשות הניזק דינא הכי וא״י לו׳ ממ״נ אם תאמר שהוא קרן תתחייב לי ג״כ בר״ה וא״ת שהוא רגל תן לי נ״ש היזקא דרשות הניזק אלא בשניהן להקל עכ״ל ואע״ג דבסי׳ ר׳ כת׳ הטור גבי כליו של לוקח ברשות מוכר כו׳ דאם קנה אחד מחבירו בשניהן דקנה אחד מהן בממ״נ שאני הכא דהוא ענין דקנסא דהא גופו לא הזיק אלא שורו שהוא ממונו מש״ה הולכין בשניהן להקל עכ״ל הסמ״ע ואין לזה טעם כלל וכבר השיג עליו הב״ח אך מ״ש הב״ח דמיירי בב׳ בהמות שהזיקו לא נהירא אלא נראה דאף בבהמה אחת כיון דמיבעיא אי אורחא הוא ואין כוונתה להזיק או כוונתה להזיק והוי קרן א״כ י״ל דלמא טבע הבהמה פעמים כך ולפעמים כך. ודלמא בר״ה הזיקה דרך הילוכה כי אורחה ולא היה כונתה להזיק וברשות הניזק היה כונתה להזיק וקרן הוא ודו״ק כן נ״ל ברור. ש״ך: (ד) מסיני – פירוש אע״פ שהדברים נראין כסותרין זא״ז שיש לו דין רגל לענין פטור בר״ה ולענין חיוב תשלומין מנכסיו יש לו דין קרן שאינו משלם אלא ח״נ אף ברשות הניזק. מש״ה כת׳ דהל״מ כן הוא ואין להרהר אחריה. סמ״ע: (ה) משלם – קמ״ל בזה דאע״ג דצרורות דין רגל יש לו ופטור על היזקו בר״ה מ״מ כיון דנתזו משם לרשות הניזק בתר הניזק אזלינן וחייב. שם:
(ו) שהדסו – שכל דאורחא הוא והניזק בא מכחו דין צרורות יש לו. שם:
(ז) והעלו – פירוש ברשות הניזק או בר״ה ונתזו לרשות הניזק והזיקו. שם: (ח) שלם – כיון דהשבירה באה מכח הדריסה על הכלי עצמו הולכין אחר התחלתו דהוי רגל עצמו ולא מצרורות משא״כ בס״ב אם היתה מהלכת בר״ה כו׳ דאזלינן בתר המקום שנשבר שם כנ״ל. שם: (ט) רביע – היינו כשתפס גוף השור המזיק דרביע נזק זה הוא חצי דין קרן דתם ואינו משתלם אלא מגופו. שם: (י) לשלם – בזה ג״כ אינו משלם הרביע אלא מגוף המזיק רק אם תפס החצי אפילו תפס דבר אחר אין מוציאין מידו דיכול לו׳ אין שינוי לצרורות והוי תולדה דרגל ומשתלם ברשות הניזק חציו אפילו מכיסו דהמזיק. שם: (יא) שינוי – דאין דרך הבהמה להטיל גללים לעיסה. שם: (יב) אורחיה – פירוש כל שאורחיה להושיט שם ראשו רגיל ג״כ לצעוק ולתקוע. שם: (יג) שלם – דהוי רגל ובזרק כתב דה״ל צרורות ומשלם ח״נ. שם:
(יד) חייב – פירוש כל הנזק דה״ל לשמור חוטו שלא יסתבך בו תרנגול של הפקר. שם:
(טו) המתגלגל – פירוש אף שלא הניחו בעל החוט במקום שהזיק מ״מ יש להחוט דין בור שנתגלגל ממקום שהניחו למקום שנח עתה ע״י התרנגול והזיק. שם:
(טז) ביחד – דגם בעל התרנגול פשע דה״ל לשמור התרנגול. שם:
(יז) רביע – דזריקה דתרנגול ה״ל כצרורות דשור דאינו משלם אלא ח״נ והשתא דאיכא בעל החוט בהדיה אין עליו רק חצי חיובו דהוא רביע הנזק וג׳ חלקים על בעל החוט דהא אי הוה הוא לבדו כגון בתרנגול הפקר היה צריך לשלם כולו. שם: (יח) הולך – אבל אם אינו הולך אחר הדלי אינו משלם אלא חצי נזק ול״ד למ״ש בס״ה בהג״ה בדרסה על הכלי ונתגלגל כו׳ דאזלינן בתר התחלת הדריסה וה״ל רגל וחייב נ״ש דשאני דריסה דאורחיה הוא משא״כ פסיקת חבל חדש כזה דשינוי הוא שם: (יט) באונס – וזהו אונס הבא מחמת הפשיעה דאילו שמרם לא היו באין לידי נפילה ומיהו אין דרכן לקפוץ אלא רחוק קצת מהכותל ומש״ה אם היו כלים סמוכים לכותל דתו לא פשע מתחלה כיון שאין דרכן ליפול ובקפיצתן א״י להשתבר מש״ה כת׳ הרמ״א דאם נפלו והזיקו פטור. שם:
(כ) חצי – ואין אומרים בזה שיחייב נזק שלם כיון שפשע מתחלה לענין קפיצה כדרכן דהא מ״מ התורה לא חייבה בהוזק ע״י שינוי אלא ח״נ דומיא דקרן בתם ומשום דלאו אורחיה הוא ה״ל שינוי לגבייהו. שם:
(כא) חש״ו – דאילו עבדו אינו חייב על נזקו כמ״ש בסי׳ שמ״ט ס״ד ע״ש ואם הוא עצמו הזיק כבר נתבאר דאדם מועד לעולם בין ער בין ישן על כל מה שיזיק. שם: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון