×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט רע״גשו״ע
;?!
אָ
דין הזוכה מן ההפקר, והפקר כיצד וכמה, ובו י״ח סעיפים
(א) כָּל דָּבָר שֶׁל הֶפְקֵר, כָּל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה, בֵּין שֶׁהוּא דָּבָר מֻפְקָר וְעוֹמֵד בֵּין שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעָלִים וְהִפְקִירוּהוּ.
(ב) הַהֶפְקֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶדֶר, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ נֶדֶר שֶׁאָסוּר לַחֲזֹר בּוֹ. (ג) וּמַה הוּא הַהֶפְקֵר, שֶׁיֹּאמַר אָדָם: נְכָסַי אֵלּוּ הֶפְקֵר לַכֹּל, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִים בֵּין בְּקַרְקְעוֹת. (ד) כֵּיצַד דִּין הַהֶפְקֵר, כָּל הַקּוֹדֵם וְזָכָה בּוֹ, קָנָהוּ לְעַצְמוֹ וְנַעֲשָׂה שֶׁלּוֹ. וַאֲפִלּוּ זֶה שֶׁהִפְקִיר דִּינוֹ בּוֹ כְּדִין כָּל אָדָם: אִם קָדַם וְזָכָה בּוֹ, קָנָהוּ. (ה) הַמַּפְקִיר לַעֲנִיִּים אֲבָל לֹא לַעֲשִׁירִים, אֵינוֹ הֶפְקֵר, עַד שֶׁיַּפְקִיר לַכֹּל כִּשְׁמִטָּה. (ו) הַמַּפְקִיר עֲבָדָיו; הַגְּדוֹלִים, קָנוּ עַצְמָם; וְהַקְּטַנִּים, כָּל הַקּוֹדֵם וְהֶחֱזִיק בָּהֶם, זָכָה. (ז) הַמַּפְקִיר אֶת הַקַּרְקַע, כָּל הַקּוֹדֵם וְהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה. דִּין תּוֹרָה, אֲפִלּוּ הִפְקִיר בִּפְנֵי אֶחָד הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר וְנִפְטַר מֵהַמַּעַשְׂרוֹת, אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינוֹ הֶפְקֵר עַד שֶׁיַּפְקִיר בִּפְנֵי ג׳, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד זוֹכֶה, אִם רָצָה, וְהַשְּׁנַיִם מְעִידִים. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בֵּינוֹ וּלְבֵין עַצְמוֹ הָוֵי הֶפְקֵר (טוּר ס״ח בְּשֵׁם הָרא״ש).} (ח) הָאוֹמֵר: הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר וָזֶה, הֲרֵי הַשֵּׁנִי סְפֵק הֶפְקֵר. וְאִם אָמַר: וְזֶה כְּמוֹ זֶה, אוֹ שֶׁאָמַר: וְגַם זֶה, הֲרֵי הִתְפִּיס הַשֵּׁנִי וְיִהְיֶה הֶפְקֵר וַדַּאי. (ט) הַמַּפְקִיר אֶת שָׂדֵהוּ וְלֹא זָכָה בָּהּ אָדָם; כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; אֶלָּא אִם כֵּן קָדַם וְזָכָה בָּהּ הֲרֵי הוּא כְּזוֹכֶה מֵהַהֶפְקֵר, בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר. (י) הָאוֹמֵר: שָׂדֶה זוֹ מֻפְקֶרֶת לְיוֹם אֶחָד, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, לְשָׁנָה אַחַת, לִשָׁבוּעַ אֶחָד, עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ הוּא אוֹ אַחֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וּמִשֶּׁזָּכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. (יא) דָּבָר הַמֻּפְקָר שֶׁבָּא אֶחָד וּשְׁמָרוֹ וְהָיָה מַבִּיט בּוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ אָדָם, לֹא זָכָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהֶנּוּ אִם הוּא מִטַּלְטֵל, אוֹ יַחֲזִיק בְּקַרְקַע, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹנִים הַלָּקוֹחוֹת. (יב) הַמִּדְבָּרוֹת וְהַיַּמִּים וְהַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים, כָּל שֶׁבָּהֶם הֶפְקֵר וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶם זָכָה; כְּגוֹן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁל יַעַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. (יג) הַצָּד דָּגִים מֵהַיַּמִּים וּמֵהַנְּהָרוֹת, אוֹ שֶׁצָּד עוֹפוֹת אוֹ מִינֵי חַיּוֹת, הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם בְּעָלִים זָכָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָצוּד בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ; וְאִם צָד שָׁם, קָנָה. וְאִם הָיוּ הַדָּגִים בְּבֵיבָרִין שֶׁל בְּעָלִים, וְכֵן חַיָּה וָעוֹף שֶׁבַּבֵּיבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בֵּיבָר גָּדוֹל וְהוּא מְחֻסַר צֵידָה, הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבֵּיבָרִים, וְהַצָּד מִשָּׁם הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. הַלּוֹקֵחַ דָּגִים מִתּוֹךְ מְצוּדָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַיָּם, אוֹ שֶׁלָּקַח חַיָּה מִמְּצוּדָתוֹ כְּשֶׁהִיא פְּרוּסָה בַּמִּדְבָּר, הֲרֵי זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם הָיָה הַמְּצוּדָה כְּלִי, וְלָקַח מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה, הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. (יד) הַפּוֹרֵס מְצוּדָה בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ וְצָד בָּהּ חַיָּה אוֹ עוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה, קָנָה. וְאִם הָיָה עוֹמֵד בַּעַל הַשָּׂדֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאָמַר: זָכְתָה לִי שָׂדִי, קָנָה בַּעַל הַשָּׂדֶה וְאֵין לְבַעַל הַמְּצוּדָה כְּלוּם. {וְהוּא הַדִּין אִם הֶחָצֵר מִשְׁתַּמֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָמַד בְּצַד שָׂדֵהוּ (טוּר סִימָן רס״ח).} (טו) דָּגִים שֶׁקָּפְצוּ לְתוֹךְ הַסְפִינָה, קָנָה בַּעַל הַסְפִינָה, שֶׁזּוֹ כְּחָצֵר הַמִשְׁתַּמֶּרֶת הִיא וְאֵינָהּ חָצֵר הַמְהַלֶּכֶת, שֶׁהַמַּיִם הֵם שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ וְאֵינָה הוֹלֶכֶת מֵחֲמַת עַצְמָהּ. (טז) עָנִי הַמְנַקֵּף (פֵּרוּשׁ, חוֹתֵךְ, כְּמוֹ וְנִשְׁאַר בּוֹ עֹלֵלוֹת כְּנֹקֶף זַיִת, (ישעיהו יז, ו) רַשִׁ״י) בְּרֹאשׁ הָאִילָן וּמַשִּׁיר פֵּרוֹתֶיהָ וְנָפְלוּ לָאָרֶץ; אִם בָּא לִידֵי הֶעָנִי קֹדֶם שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ קְנָאָם; וְאִם נְטָלָן (אַחֵר) אַחַר שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ, מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. אֲבָל אִם לֹא בָּא לְיָדוֹ מִתְּחִלָּה, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גֶּזֵל לְהוֹצִיאָם מִיַּד הַנּוֹטֵל, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לוֹ לִטְּלָם. (יז) שַׁחֲלַיִם (פֵּרַשׁ הָרַמְבַּ״ם בְּעַרְבִי חבשא״ר וּבְלַעַ״ז קישרון) הַגְּדֵלִים בִּשְׂדֵה פִשְׁתָּן, מֻתָּר כָּל אָדָם לִטְּלָן, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הֶפְקֵר שֶׁמַּפְסִידִים הַפִּשְׁתָּן. וְאִם הֵם עוֹמְדִים עַל הַמֶּצֶר אוֹ שֶׁהֻקְשׁוּ לְזֶרַע, אָסוּר. (יח) שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם, אִם יֵשׁ בּוֹ אֶחָד מִכ״ד מִמִּין אַחֵר מַפְקִירִין בֵּית דִּין כָּל הַשָּׂדֶה. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) לחזור – פירוש בדבור בעלמא א״י לחזור ולמחות בהבא לזכות בו ולו׳ שלי הוא עדיין אבל אם הקדים נפשו וזכה בו במשיכה או בחזקה הרי הוא כאחר וכמ״ש בס״ד. סמ״ע: (ב) בקרקעות – פירוש בשניהן מהני לשון זה להפקירו. שם: (ג) אינו – פירוש וחייב במעשר ואם קדם עני זכה בה לא עשה כלום כן פר״ש פ״ו דפאה. שם: (ד) עצמם – דמיד שהפקירן נסתלק רשות רבן מהן ויש להן דעה ויד לזכות בנפש עצמן משא״כ בקטנים. שם: (ה) אחד – סבירא ליה דאחד מיהא בעי דאותו האחד ישמע שהפקירו בעליו ויכול לזכות בו לנפשו אבל בלא״ה אין שם הפקר עליו וע״ז קאי הי״א שהביא הרמ״א דס״ל דמן התור׳ אפילו בהפקיר בינו לבינו סגי אבל מדרבנן לכ״ע בעי ג׳ ועיין בדברי הט״ו בא״ח סי׳ רמ״ו ס״ג בהג״ה שם ע״ש. שם: (ו) ספק – זה מקרי יד הפקר ובכה״ג בצדקה והקדש האומר ה״ז צדקה והקדש וזה אע״פ שאינו ידוע אם ר״ל וזה יהי׳ ג״כ כמו זה או אם דעתו שזה יהי׳ שלי כבראשונ׳ קי״ל דהוי הקדש או צדקה כמ״ש הט״ו בי״ד ר״ס רנ״ח ע״ש ובהפקר הוא איבעי׳ דלא איפשטא בש״ס ומש״ה פסקו בו לקולא דאין מוציאין אותו מחזקת הבעלים. שם: (ז) שלשה – כת׳ הרא״ש הטעם משום הרמאים שרגילין להפקיר פירותיהם ולחזור ולאכול מהן כדי לפוטרן ממעשר לכן תקנו חז״ל דעד ג״י יכול לחזור בו ולו׳ אני חוזר בי ממה שהפקרתי ושוב אין אדם יכול לזכות בו הלכך אפילו קודם שחזר בו אין שם הפקר עליו ואם אכל ממנו בין הוא בין אחר חייב במעשר כ״ז שלא כוון לזכות בו ולקנותו וא״ת מאי הועילו חז״ל בתקנתן הא עדיין יכול הרמאי להפקירו ולהקדים נפשו מיד לזכותו מההפקר ויהי׳ פטור מן המעשר וי״ל דכל שא״י לחזור בדיבורו מיד עד שיעש׳ בו חזקה גמורה הרמאי ירא לנפשו שאחרים יקדימו עצמן להחזיק בו ואגב שתקנו כן בהפקר קרקע תקנו נמי בכל הפקר שיוכל לחזור תוך ג״י כ״ז שלא זכה בה הוא או אחר וזהו שסיים המחבר אא״כ קדם וזכה כו׳. שם: (ח) לשבוע – פירש לשמטה ואפ״ה כיון דלא הפקירו עולמית דינו דאפי׳ לאחר ג״י יכול לחזור בו וחייב במעשר אפילו קודם שחזר בו כ״ז שלא זכה בו זכיה גמורה בתורת הפקר הוא או אחר וכ״כ הרא״ש מלתא בטעמא וז״ל כיון שאין דרכן של בני אדם להפקיר לזמן וזה שינה לכך אמרו חז״ל דלא להוי הפקר לאפקועי ממעשר עד דאתי לעשות זוכה עכ״ל ומיהו כשזכה בו הוי הפקר אע״ג דהוא לזמן דילפינן משמטה דהוי ג״כ רק הפקר לשנה אחת. שם: (ט) מביט – דקי״ל הבטה בהפקר לא הוי כזכיה. שם:
(י) מטלטל – פירוש שאפשר להגביה ואם א״י להגביה קנייתו במשיכ׳ וכמ״ש בר״ס קצ״ח ושם כת׳ הרמ״א דין י״ח דאף דאפשר להגביה אם אין דרכו להגביה קנה גם במשיכ׳ ואם הגביה דבר שאין דרכו להגביה קנה לכ״ע וע״ש. שם:
(יא) דגים – עי׳ בתשובת מהרשד״ם סי׳ קנ״ז: (יב) השדה – כת׳ הסמ״ע דבטור אית׳ וז״ל נרא׳ דהיינו דוקא כשיכול ליקחה מתוך השדה כדפרישית לעיל ואז זכתה לו שדהו אע״ג דלא אמר כלום עכ״ל כוונתו שדין זה דומה לדין מציאה בסי׳ רס״ח דשם כת׳ דאם הי׳ צבי שבור או שעמד בקרוב אצלו שיכול להגיעו בעודו בתוך שדהו כו׳ ע״ש: (יג) המהלכת – ר״ל דאינו קונה כמ״ש בסי׳ ר״ב סי״ג: (יד) אסור – דהעומד על המיצר אינו מפסיד לפשתן גם אם הוקשו לזרע שוב אינו יונק מהקרקע שיקלקל הפשתן על ידו ולא ניחא תו לבעלים שיעקרו אחרים. שם: (טו) מפקירין – המחבר לטעמיה שכת׳ בב״י שאינו הפקר עד שהב״ד יכריזו עליו שהוא הפקר אבל מדברי הטור משמע שמעצמו הוא הפקר והטעם נ״ל שס״ל דמשעה שנתרבו עוברי עבירה ולא היו נזהרין באיסור כלאים דשדה עשאו חז״ל תקנה זו שכל שדה שימצא בה אחד מכ״ד ממין אחר תהא כל השד׳ הפקר. שם: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×