Be'er HaGolah Yoreh Deah 267 – באר הגולה יורה דעה רסז‏ – Shulchan Arukh

שו״ע

פירוש

הלוקח עבד כנעני אסור לקיימו ערל, וטבילתו וברכתו ומילתו וכל דיני עבד ושפחה, וּבוֹ פ״ה סְעִיפִים (א) מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָרַב לָמוּל עֲבָדָיו. עָבַר הָרַב וְלֹא מָלוֹ, מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לְמוּלוֹ. אֶחָד עֶבֶד שֶׁנּוֹלַד בְּבֵית יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד שֶׁקְּנָאוֹ מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, חַיָּב לְמוּלוֹ. וְאֵינָם נִמּוֹלִים אֶלָּא בַּיּוֹם. וִילִיד בַּיִת נִמּוֹל לְח׳, וּמִקְנַת כֶּסֶף נִמּוֹל בַּיּוֹם שֶׁנִּלְקַח, אֲפִלּוּ לְקָחוֹ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, נִמּוֹל בְּיוֹמוֹ. {לָקַח אֶחָד הַשִּׁפְחָה, וְאֶחָד לָקַח הָעֻבָּר, נִמּוֹל לְאֶחָד (טוּר). כָּל שֶׁכֵּן קָנָה שִׁפְחָה וּוְלָדָהּ עִמָּהּ, שֶׁנִּמּוֹל לְאֶחָד (בֵּית יוֹסֵף).} וְיֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּמּוֹל לְח׳, וְיֵשׁ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּמּוֹל לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנּוֹלַד. כֵּיצַד, לָקַח שִׁפְחָה וְעֻבָּרָהּ עִמָּהּ, וְיָלְדָה, הֲרֵי זֶה נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח הָעֻבָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וַהֲרֵי הָעֻבָּר מִקְנַת כֶּסֶף, הוֹאִיל וְלָקַח אִמּוֹ קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד, נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה. לָקַח שִׁפְחָה לְעֻבָּרֶיהָ, אוֹ שֶׁלָּקַח שִׁפְחָה עַל מְנַת שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָהּ לְשֵׁם עַבְדוּת, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד בִּרְשׁוּתוֹ {וְנִתְעַבְּרָה בְּבֵיתוֹ (טוּר),} נִמּוֹל בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, שֶׁהֲרֵי הַנּוֹלָד הַזֶּה כְּאִלּוּ הוּא מִקְנַת כֶּסֶף לְבַדּוֹ, וּכְאִלּוּ הַיּוֹם קְנָאוֹ, שֶׁאֵין אִמּוֹ בִּכְלַל שִׁפְחוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן יְלִיד בַּיִת. וְאִם טָבְלָה אִמּוֹ אַחַר שֶׁיָּלְדָה, הֲרֵי זֶה נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה. (ב) כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת הַבָּנִים דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, כָּךְ מִילַת הָעֲבָדִים שֶׁהֵם נִמּוֹלִים לִשְׁמוֹנָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, חוּץ מִיְלִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף שֶׁלֹּא טָבְלָה אִמּוֹ עַד שֶׁיָּלְדָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים לִשְׁמוֹנָה אֵינָם דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת. (ג) הָעֶבֶד הַנִּלְקָח מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אוֹמְרִים לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לִכְלַל עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְתִהְיֶה מֵהַכְּשֵׁרִים, אוֹ לֹא. אִם רָצָה, מוֹדִיעִין לוֹ עִקָּרֵי הַדָּת, וּמִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וְעָנְשָׁן וּשְׂכָרָן, כְּמוֹ שֶׁמּוֹדִיעִין אֶת הַגֵּר, וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ כְּגֵר וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בַּמַּיִם. {וְהָעֶבֶד מְבָרֵךְ עַל הַטְּבִילָה וְלֹא הָאָדוֹן (נ״י פֶּרֶק הַחוֹלֵץ וּבְמַגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק י״ג מֵאִסוּרֵי בִּיאָה).} (ד) לָקַח עֶבֶד גָּדוֹל מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְלֹא רָצָה הָעֶבֶד לִמֹּל, מְגַלְגֵּל עִמּוֹ כָּל י״ב חֹדֶשׁ. יֶתֶר עַל כֵּן, אָסוּר לְקַיְּמוֹ כְּשֶׁהוּא עָרֵל, אֶלָּא חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים. {הַגָּה: וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁקְּנָאוֹ כְּדֵי לְגַיְּרוֹ לְעֶבֶד, אֲבָל אִם הִתְנָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא לְמוּלוֹ (טוּר וּמָרְדְּכַי ס״פ הַחוֹלֵץ וְרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מהל׳ מִילָה ופי״ד מהא״ב וְרַאֲבָ״ד שָׁם), וְכֵן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאָסוּר לְגַיֵּר שׁוּם גּוֹי, הֲוָה כְּאִלּוּ הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא לְמוּלוֹ וּמֻתָּר לְקַיְּמוֹ עָרֵל כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה (ג״ז בְּמָרְדְּכַי שָׁם וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם), וְכֵן הוּא הַמִּנְהָג פָּשׁוּט.} (ה) אִם מָל אֶת עַבְדּוֹ וְהִטְבִּילוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְשֵׁם עַבְדוּת, לֹא עָשָׂה כְּלוּם. {מִיהוּ אִם עָשָׂה מֵרְצוֹנוֹ וְנָהַג בְּמִצְוֹת שֶׁל עֶבֶד, יָכוֹל לְשַׁחְרְרוֹ אַחַר כָּךְ בע״כ (טוּר).} (ו) עֶבֶד קָטָן אוֹ שׁוֹטֶה, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין. (ז) כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד צָרִיךְ טְבִילָה אַחַר כָּךְ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, וְאֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוֹת וּלְהוֹדִיעוֹ עִקָּרֵי הַדָּת, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּהוּ כְּשֶׁטָּבַל לְשֵׁם עַבְדוּת. (ח) עֶבֶד (עוֹבֵד כּוֹכָבִים) שֶׁמָּלוֹ רַבּוֹ וְחָזַר לְגֵיוּתוֹ וּמְכָרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְחָזַר יִשְׂרָאֵל וּקְנָאוֹ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר וְאֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה אֶלָּא מַלְקוֹת. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה חוֹזְרִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ לְמָעַלָה בְּעָלְמָא (נ״י פ׳ הַחוֹלֵץ).} (ט) הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֵין הַגּוּף קָנוּי לוֹ עַד שֶׁיַּטְבִּילֶנּוּ לְשֵׁם עַבְדוּת. הִלְכָּךְ אִם קָדַם וְטָבַל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין, הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין. {הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לְרַבּוֹ דָּמָיו שֶׁנָּתַן בַּעֲדוֹ (נ״י פ׳ הַחוֹלֵץ וּבמ״מ פי״ג דא״ב וּבְשֵׁם רַבּוֹ שֶׁל ריטב״א וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם וְעוֹד פּוֹסְקִים עַיֵּן בֵּית יוֹסֵף). וְאִם טְבָלוֹ בֵּית דִּין אוֹ אַחֵר לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ, אִם יָדַע שֶׁהוּא עַבְדּוֹ שֶׁל זֶה (שָׁם בב״י). אֲבָל אִם לֹא טְבָלוֹ, אֶלָּא שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לָעֶבֶד לִטְבֹּל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין, פָּטוּר (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א וְלֹא כַּבֵּית יוֹסֵף שֶׁכָּתַב שֶׁחוֹלֵק אָרַבֵּנוּ יְרוּחָם וְעַיֵּן בַּיִת חָדָשׁ).} לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַטִּיל עָלָיו שׁוּם עֲבוֹדָה בְּעוֹדוֹ בַּמַּיִם, שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כְּעֶבֶד, שֶׁלֹּא יַקְדִּים וְיֹאמַר: אֲנִי טוֹבֵל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין. אֲבָל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, קוֹנֶה גּוּפוֹ מִיָּד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּים לִטְבֹּל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין. (י) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁכְּשֶׁלָּקַח עֶבֶד מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵין הַגּוּף קָנוּי לוֹ, כְּשֶׁאוֹתוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים קָנָה אוֹתוֹ עֶבֶד עַל יְדֵי שֶׁנִּמְכַּר לוֹ הוּא עַצְמוֹ. אֲבָל אִם קְנָאוֹ בְּדִינָא דְּמַלְכוּתָא, דְּקָנֵי לֵיהּ גּוּפֵיהּ, וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל, אִם קָדַם וְטָבַל לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין לֹא קָנָה עַצְמוֹ בּוֹ חוֹרִין. (יא) מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שִׁפְחָה וַעֲדַיִן לֹא טָבְלָה לְשֵׁם עַבְדוּת, אָסוּר לְאַחֵר לְהַטְבִּילָהּ בְּלֹא רְשׁוּת הָאָדוֹן. {הַגָּה: דְּשֶׁמָּא הָאָדוֹן אֵינוֹ רוֹצֶה לְטָבְלָהּ לְשֵׁם עַבְדוּת, דַּעֲדִיפָא לֵיהּ שֶׁהִיא עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים דִּיכוֹלָה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בְּשַׁבָּת, גַּם יוּכַל לְמָכְרָהּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְאִם עָבַר וּטְבָלָהּ, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לָאָדוֹן הֶזֵּקוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נָתִיב י״ג).} (יב) הַמָּל אֶת הָעֲבָדִים, מְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים (וְאִם מָל עֶבֶד שֶׁל אֲחֵרִים, מְבָרֵךְ עַל מִילַת הָעֲבָדִים). וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ: אקב״ו לָמוּל אֶת הָעֲבָדִים וּלְהַטִּיף מֵהֶם דַּם בְּרִית וְכו׳ בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ כּוֹרֵת הַבְּרִית. (יג) צָרִיךְ לְכַסוֹת עֶרְוָתוֹ בִּשְׁעַת בְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא גָּדוֹל. (יד) אֵין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. וְהָנֵי מִלֵּי לְמִקְנְיֵהּ גּוּפֵיהּ לִשְׁאָר דִּינֵי עֶבֶד עִבְרִי, אֲבָל הֵיכָא דְּקַנְיֵהּ שַׁבַּאי לְמַעֲשֶׂה יָדָיו בְּדִינָא דְּמַלְכוּתָא, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבָּה בְּמִלְחָמָה שֶׁמְּכָרוּהוּ גּוֹבֵי הַמַּס, הָדָר מָצֵי לְזַבּוּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂה יָדָיו, וּמָצֵי הַאי עֶבֶד לְמֵיהַב לְרַבֵּיהּ יִשְׂרָאֵל דְּמֵי מִקְנָתוֹ אוֹ דְּמֵי שָׁוְיוֹ, וְנָפִיק, וְיַד הָאָדוֹן עַל הַתַּחְתּוֹנָה לִקַּח הַפָּחוֹת. (טו) אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לִרְדוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם. (טז) מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִשְׁתַּעְבֵּד לָזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ, הֲרֵי זוֹ מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד. וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד. (יז) הַקּוֹנֶה עֶבֶד עוֹבֵד כּוֹכָבִים מִיִּשְׂרָאֵל, אוֹ מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְכֵן עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁמָּכַר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ שֶׁלּוֹקֵחַ מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵין גּוּפוֹ קָנוּי אֶלָּא לְמַעֲשֵׂה יָדָיו, אֶלָּא אִם כֵּן קְנָאוֹ בְּדִינָא דְּמַלְכוּתָא (מִמַּשְׁמָעוּת הַתּוֹסָפוֹת וד״ע לְדַעַת הָרַמְבַּ״ם וְעַיֵּן בֵּית יוֹסֵף). וּבְכֻלָּם, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִטְבִּילוֹ לְשֵׁם עַבְדוּת, דִּינוֹ כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְכָל דָּבָר. וּלְאַחַר שֶׁיַּטְבִּילֶנּוּ לְשֵׁם עַבְדוּת, הוּא עֶבֶד וְחַיָּב בְּמִצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶן, וּבְעֶבֶד זֶה מֻתָּר לַעֲבֹד בְּפָרֶךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּין כָּךְ, מִמִּדַּת חֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחָכְמָה שֶׁיְּהֵא אָדָם רַחֲמָן וְלֹא יַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל עַבְדּוֹ וְלֹא יָצֵר לוֹ, וְיַאֲכִילֵהוּ וְיַשְׁקֵהוּ מִכָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְלֹא יְבַזֶּהוּ לֹא בַּיָּד וְלֹא בִּדְבָרִים וְלֹא יַרְבֶּה עָלָיו צְעָקוֹת וְכַעַס, אֶלָּא יְדַבֵּר עִמּוֹ בְּנַחַת וְיִשְׁמַע טַעֲנוֹתָיו. (יח) מֶלֶךְ עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה וְהֵבִיא שְׁבוּיִים וּמְכָרָם, וְכֵן אִם הִרְשָׁה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְנֹב מֵאֻמָּה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה יָבִיא וְיִמְכֹּר לְעַצְמוֹ, וְכֵן אִם הָיוּ דִּינָיו דְּכָל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס יִמָּכֵר אוֹ מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה, כָּךְ וְכָךְ אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה, יִמָּכֵר, הֲרֵי דִּינָיו דִּין וְעֶבֶד הַנִּלְקָח בְּדִינִים אֵלּוּ הֲרֵי הוּא כְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר. (יט) הָאִשָּׁה קוֹנָה שְׁפָחוֹת אֲבָל אֵינָהּ קוֹנָה עֲבָדִים, אֲפִלּוּ קְטַנִּים, מִפָּנָי הַחֲשָׁד. (כ) יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לְעַבְדּוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ. אֲבָל עַבְדֵי נִכְסֵי מְלוֹג (פֵּרוּשׁ נִכְסֵי מְלוֹג כְּעִנְיַן מְלִיגַת הָרֹאשׁ שֶׁתּוֹלְשִׁין הַשֵּׂעָר וְעוֹזְבִין הָרֹאשׁ, כָּךְ הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּרוֹת וּמַנִּיחַ הַקֶרֶן וְאֵין לוֹ רְשׁוּת בְּזוֹ), חַיָּב לְזוּנָם. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָא דְּיָכוֹל לוֹמַר אֵינִי זָנְךָ, הַיְנוּ כְּשֶׁהַשָּׁנִים כְּתִקּוּנָן אֲבָל בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת שֶׁאֵין מְרַחֲמִים עָלָיו, לֹא. אֲבָל יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: צֵא מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בִּמְזוֹנוֹתֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מַסְפִּיקִין (טוּר וְהַתּוֹסָפוֹת וְהָרא״ש וְרַשְׁבָּ״א).} (כא) הַקּוֹטֵעַ יַד עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל חֲבֵרוֹ, נוֹתֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים לָאָדוֹן וְהָעֶבֶד נִזּוֹן מֵהַצְדָּקָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדוֹן לוֹקֵחַ הַשֶּׁבֶת, שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי, וְאֵינִי זָנְךָ. וְהָרִפּוּי, נוֹתֵן לִרְפוּאָתוֹ. וְאִם אֲמָדוּהוּ לְהִתְרַפְּאוֹת בְּה׳ יָמִים, וְעָשׂוּ לוֹ סַמִּים חֲזָקִים שֶׁמִּהֵר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּג׳ יָמִים, הָאָדוֹן לוֹקֵחַ הַיִּתְרוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶבֶד נִצְטַעֵר בַּסַמִּים הַחֲזָקִים. {וְכָל שֶׁכֵּן אִם חִבֵּל בּוֹ הָאָדוֹן, דְּפָטוּר (מֵישָׁרִים ני״ג ועי׳ ס״ק ל״ז).} (כב) כָּל מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד, קָנָה רַבּוֹ. בֵּין שֶׁמָּצָא מְצִיאָה אוֹ נָתְנוּ לוֹ מַתָּנָה, בֵּין שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ הָאָדוֹן אוֹ אַחֵר, לֹא זָכָה בָּהּ אֶלָּא הַכֹּל לָאָדוֹן, בֵּין גּוּף בֵּין פֵּרוֹת. אֲפִלּוּ אָמַר לֵיהּ: עַל מְנַת שֶׁאֵין לְרַבָּךְ רְשׁוּת בּוֹ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אֵינוֹ כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן יֹאמַר: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ עַל מְנַת שֶׁתֵּצֵא בּוֹ לְחֵרוּת. {וְלָכֵן אֵין יָכוֹל לְקַבֵּל מַתָּנָה מֵרַבּוֹ, אֲבָל מְקַבֵּל מַתָּנָה מֵאַחֵר לְרַבּוֹ וּמֵרַבּוֹ לְאַחֵר (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת עֲבָדִים וּבִסְמַ״ג סִימָן פ״ו מ״ע).} (כג) עֶבֶד כְּנַעֲנִי, בֵּין קְנָאוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים בֵּין קְנָאוֹ אַחַר שֶׁהִטְבִּילוֹ רַבּוֹ, נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּחֲזָקָה, בֵּין קְנָאוֹ מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים בֵּין קְנָאוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וַחֲזָקָה הוּא שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיַּתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ אוֹ, יַנְעִילֶנּוּ אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹ הִלְבִּישׁוֹ אוֹ הִפְשִׁיטוֹ, הִרְחִיצוֹ, סָכוֹ אוֹ גֵּרְדוֹ. {הַגָּה: וְדַוְקָא אֵלּוּ, שֶׁהֵם שִׁמּוּשׁ לְגוּפוֹ, אֲבָל עָשָׂה לוֹ שְׁאָר מְלָאכָה, כְּגוֹן שֶׁתָּפַר בְּגָדָיו, לֹא (טוּר וְעוֹד פּוֹסְקִים עַיֵּן בֵּית יוֹסֵף).} (כד) הִגְבִּיהַּ הָעֶבֶד לָרַב לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁ, קְנָאוֹ. הִגְבִּיהַּ הָרַב לָעֶבֶד, לֹא קְנָאוֹ. (כה) נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין (פֵּרוּשׁ בַּחֲלִיפִין בְּקִנְיָן, וְהוּא עִנְיַן חִלּוּף, שֶׁמַּחֲלִיף לוֹ הַדָּבָר שֶׁמַּקְנֶה לוֹ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ). וְכֵן נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה, שֶׁתְּקָפוֹ וּמְשָׁכוֹ אֵלָיו. אֲבָל אִם קְרָאוֹ וְהוּא בָּא אֵלָיו, לֹא קְנָאוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הוּא קָטָן. (כו) הָעֶבֶד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים אוֹ בִּשְׁטָר. כֵּיצַד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶחָד לְרַבּוֹ מָעוֹת וְאָמַר לֵיהּ: עַל מְנַת שֶׁיֵּצֵא עַבְדְּךָ בָּהֶם לְחֵרוּת, כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל הָרַב הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת וְאֵין צָרִיךְ דַּעַת הָעֶבֶד. וְכֵן אִם נָתַן אֶחָד לָעֶבֶד מָעוֹת וְאָמַר: עַל מְנַת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת, אִם רָצָה הָאָדוֹן לְקַבֵּל הַמָּעוֹת יָצָא הָעֶבֶד לַחֵרוּת, וְאִם לֹא רָצָה, לֹא קָנָה הָעֶבֶד הַמָּעוֹת (רַמְבַּ״ם פ״ה מה״ע ה״ב). {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף קוֹנֶה עַצְמוֹ בַּחֲלִיפִין, אִם יֵשׁ לוֹ כְּלִי לַעֲשׂוֹת בּוֹ חֲלִיפִין, כְּגוֹן שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לָצֵאת בּוֹ לְחֵרוּת (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וְכ״ד רַאֲבָ״ד בְּהַשָּׂגוֹת וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם).} (כז) כֵּיצַד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, עֶבֶד שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת, אִם סִמֵּא אֲדוֹנָיו אֶת עֵינוֹ, אוֹ הִפִּיל שִׁנּוֹ, אוֹ חִסְרוֹ אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, אוֹ רָאשֵׁי אָזְנָיו, אוֹ רֹאשׁ הַחֹטֶם, אוֹ רֹאשׁ הַגְּוִיָּה, אוֹ רָאשֵׁי הַדַּדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה, יוֹצֵא לְחֵרוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר. {וְכוֹפִין רַבּוֹ לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם)} אֲבָל חָתַךְ לְשׁוֹנוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. (כח) סֵרְסוֹ בַּבֵּיצִים וְנִתְּקָן מֵהַכִּיס לְגַמְרֵי, יוֹצֵא לְחֵרוּת. אֲבָל אִם כְּרָתָם וַעֲדַיִן תְּלוּיִים בַּכִּיס, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. (כט) הָיְתָה לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה וַחֲתָכָהּ, אִם עוֹמֶדֶת בְּסֵדֶר הָאֶצְבָּעוֹת יוֹצֵא לְחֵרוּת. (ל) תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִלְדֵל בּוֹ עֶצֶם מֵהַלֶּחִי, יוֹצֵא לְחֵרוּת. (לא) הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּצְמָתָהּ וְסוֹפָהּ לַחֲזֹר, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. (לב) הִפִּיל שִׁנּוֹ שֶׁל קָטָן שֶׁעָתִיד לְהַחֲלִיפָהּ, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. (לג) הָיְתָה עֵינוֹ כֵּהָה קְצָת וְהִכָּהוּ בָּהּ וְסִמְּאָהּ, אִם מִתְּחִלָּה הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קְצָת, יוֹצֵא בּוֹ לְחֵרוּת. אֲבָל אִם חִטְּטָהּ, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּלָל, יוֹצֵא לַחֵרוּת שֶׁהֲרֵי חִסְרוֹ אֵבֶר. וְהוּא הַדִּין בְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי אֲבָרִים שֶׁהָיָה בָּטֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, אִם חֲתָכוֹ יוֹצֵא בּוֹ לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי חִסְרוֹ אֵבֶר. (לד) הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְחִסֵר מֵאוֹרָהּ, עַל שִׁנּוֹ וְנִדְּדָהּ, אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. (לה) הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ, יוֹצֵא לְחֵרוּת. אֲבָל אִם הִכָּה בַּכֹּתֶל כְּנֶגֶד עֵינוֹ אוֹ כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְנִבְעַת עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. (לו) בְּכָל אֵלּוּ אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדוֹן בְּכַוָּנָה. לְפִיכָךְ אִם כִּוֵּן לִזְרֹק אֶבֶן בִּבְהֵמָה, וְנָפְלָה בָּעֶבֶד, וְחָתְכָה אֶצְבָּעוֹ אוֹ הִפִּיל שִׁנּוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. וְכֵן אִם הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ, וְסִמֵּא עֵין עֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע דָּבָר שֶׁיִּתְכַּוֵּן לוֹ. אֲבָל אִם הָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא וְאָמַר לֵיהּ: כְּחוֹל עֵינַי, וְסִמְּאָהּ, יוֹצֵא לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי כִּוֵּן לָאֵבֶר. (לז) מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, אוֹ עֶבֶד שֶׁל ב׳ שֻׁתָּפִין, אֵין יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים, מִשּׁוּם דְּאָמַר קְרָא: עַבְדּוֹ (שמות כא, כ, כו, כז). הַמְיֻחָד לוֹ. (לח) עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל (פֵּרוּשׁ צֹאן בַּרְזֶל, כָּל נְדוּנְיָא שֶׁאִשָּׁה מַכְנֶסֶת לְבַעְלָהּ וְשָׁמָה אוֹתוֹ עָלָיו בְּדָמִים וְקִבֵּל אַחֲרָיוּתָן, וַאֲפִלּוּ כָּלָה חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּעִנְיַן צֹאן בַּרְזֶל שֶׁהֵן הַצֹאן שֶׁקִבֵּל עָלָיו הָרוֹעֶה אַחֲרָיוּתָן וּמְחַלֵּק הַוְּלָדוֹת וְהַצֶמֶר וְהֶחָלָב עִם הַבְּעָלִים) יוֹצְאִים בְּרָאשֵׁי אֲבָרִים לְאִישׁ, אֲבָל לֹא לְאִשָּׁה. וְשֶׁל נִכְסֵי מְלוֹג, אֵין יוֹצְאִין לֹא לְאִישׁ וְלֹא לְאִשָּׁה. (לט) הִפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ וְסִמֵּא עֵינוֹ, יוֹצֵא בְּשִׁנּוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דְּמֵי עֵינוֹ. וְאִם תָּפַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְאִם כָּתַב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר בֵּין הִפִּיל שִׁנּוֹ לְסִמֵּא עֵינוֹ, חַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. (מ) יְצִיאַת הָעֶבֶד בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קְנָס, נוֹהֵג בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁאִם בָּאוּ עֵדִים בַּדָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב שֶׁמְּשַׁמְּתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר. {וְהוּא הַדִּין אִם הוֹדָה הָאָדוֹן מֵעַצְמוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם וְהָרא״ש).} (מא) כֵּיצַד בִּשְׁטָר, כּוֹתֵב עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס: הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין, אוֹ הֲרֵי אַתָּה לְעַצְמְךָ, אוֹ אֵין לִי עֵסֶק בְּךָ, וּמוֹסְרוֹ לְיָדוֹ אוֹ לְאַחֵר בִּשְׁבִילוֹ, אֲפִלּוּ בְּלֹא יְדִיעַת הָעֶבֶד, שֶׁזְּכוּת הוּא לוֹ שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יַד רַבּוֹ לְחֵרוּת, וְאִם מוֹחֶה בְּיָדוֹ מִלְּקַבְּלוֹ, לֹא יָצָא בּוֹ לְחֵרוּת. (מב) אָמַר לוֹ אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת עַל פֶּה, אֵינוֹ כְּלוּם. (מג) הַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ: הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, אֵין זֶה לְשׁוֹן שִׁחְרוּר. (מד) מָסַר לוֹ הַשְּׁטָר בִּפְנֵי עֵדִים, אוֹ שֶׁהָיוּ הָעֵדִים חֲתוּמִין בּוֹ וּמָסְרוּ לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, יָצָא בּוֹ לְחֵרוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים. וְאִם אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ חָתוּם אֵין צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנֵינוּ עֵדֵי מְסִירָה שֶׁאָנוּ תּוֹלִים שֶׁבַּדִּין נִמְסַר. (מה) בְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים שָׁוִים שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים לְגִטֵּי נָשִׁים, וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר כָּל הַשְּׁטָרוֹת. וְאֵלּוּ הֵם הַשִּׁשָּׁה: פְּסוּלִים בְּעֶרְכָּאוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּכְשֵׁרִים בְּעֵד כּוּתִי, וּצְרִיכִים כְּתִיבָה לְשֵׁם הַמִּשְׁתַּחְרֵר עַצְמוֹ, וְאֵין נִכְתָּבִים בִּמְחֻבָּר, וְאֵין חוֹתְמִים עֵדֵיהֶם אֶלָּא זֶה בִּפְנֵי זֶה. אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִים בְּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא. (מו) כֵּיצַד, כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעֶרְכָּאוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כְּשֵׁרִים בַּתְּנָאִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּהִלְכוֹת הַלְוָאָה, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. (מז) כָּל שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אֲפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים בְּעֵד אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְעַד אֶחָד כּוּתִי, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כּוּתִי חָבֵר. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהַכּוּתִים כְּגוֹיִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, אָנוּ לְמֵדִים מֵהֶם לַצְּדוֹקִים, שֶׁהַצְּדוֹקִים בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ כּוּתִים בְּאוֹתוֹ זְמַן, קֹדֶם שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כְּגוֹיִים. (מח) בְּגֵט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר: וְכָתַב לָהּ (דברים כד, א ג) לִשְׁמָהּ. וּבְגֵט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר: אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ (ויקרא יט, כ), עַד שֶׁיִּכְתֹּב לִשְׁמָהּ. (מט) בְּגֵט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר: וְכָתַב וְנָתַן (דברים כד, א ג), מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָר אֶלָּא נְתִינָה, יָצָא הַכּוֹתֵב בִּמְחֻבָּר וְאַחַר כָּךְ קָצַץ, שֶׁהֲרֵי מְחֻסָר קְצִיצָה וּנְתִינָה. וּבְגֵט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר: נִתַּן לָהּ (ויקרא יט, כ), לֹא יְהֵא מְחֻסָר אֶלָּא נְתִינָה. (נ) אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים אֵינָם חוֹתְמִים אֶלָּא זֶה בִּפְנֵי זֶה. (נא) כֵּיצַד שָׁוִין בְּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, שֶׁהַמֵּבִיא גֵּט שִׁחְרוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר: בִּפְנֵי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אִם אֵין עֵדִים מְצוּיִים לְקַיְּמוֹ וְאָמַר הַשָּׁלִיחַ: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבִפְנֵי נֶחְתַּם, זֶה קִיּוּמוֹ, וְאִם בָּא הָאָדוֹן וְעִרְעֵר אַחַר כָּךְ, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ. (נב) כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מְבִיאָה גִּטָּהּ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְקַיְּמוֹ, הוֹאִיל וְהַגֵּט יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ, כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁשְּׁטָר שִׁחְרוּר יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּמוֹ. (נג) וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, אִם הִתְנָה עָלֶיהָ, כֵּן הָעֶבֶד. (נד) כָּל הַכָּשֵׁר לְהָבִיא גֵּט הָאִשָּׁה כָּשֵׁר לְהָבִיא גֵּט הָעֶבֶד. (נה) הָעֶבֶד מְקַבֵּל לַחֲבֵרוֹ גֵּט מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֲבָל לֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל עַצְמוֹ. (נו) הַמּוֹסֵר גֵּט שִׁחְרוּר לְעֶבֶד עַל מְנַת שֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר בְּבֵית דִּין, לֹא שְׁנָא אִם כָּתוּב בּוֹ: עַצְמְךָ וּנְכָסַי קְנוּיִים לְךָ, לֹא שְׁנָא אִם כָּתוּב בּוֹ: כָּל נְכָסַי קְנוּיִים לְךָ, עַצְמוֹ קָנָה עַל פִּי דִּבּוּרוֹ שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם; נְכָסִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו. (נז) הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהוּא בִּכְלַל הַנְּכָסִים וְקוֹנֶה עַצְמוֹ בִּכְלַל הַנְּכָסִים. אֲבָל אִם שִׁיֵּר מִקְצָת הַנְּכָסִים, בֵּין קַרְקַע בֵּין מִטַּלְטְלִין, בֵּין פֵּרֵשׁ הַשִּׁיּוּר בֵּין לֹא פֵּרְשׁוֹ, בֵּין הָיוּ לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁשִּׁיֵּר בֵּין לֹא הָיוּ לוֹ נְכָסִים אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ כָּתַב לוֹ: עַצְמְךָ וְכָל נְכָסַי קְנוּיִים לְךָ חוּץ מִדָּבָר פְּלוֹנִי, לֹא יָצָא לְחֵרוּת וְלֹא קָנָה הַנְּכָסִים. (נח) הַכּוֹתֵב שְׁטָר אֵרוּסִין לְשִׁפְחָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהּ: צְאִי בּוֹ לְחֵרוּת וְהִתְקַדְּשִׁי בּוֹ, אֵין זֶה לְשׁוֹן שִׁחְרוּר וְאֵינָהּ לֹא מְקֻדֶּשֶׁת וְלֹא מְשֻׁחְרֶרֶת (שָׁם ספ״ו מב״ע). {אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי, גְּרֵידָא, אַמְרִינָן וַדַּאי שִׁחְרְרָהּ מֵעִקָּרָא וְחָלוּ הַקִּדּוּשִׁין (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ״י וְכֵן מַשְׁמָע בַּגְּמָרָא פֶּרֶק הַשּׁוֹלֵחַ).} (נט) הַמְשַׁחְרֵר שְׁנֵי עֲבָדִים בִּשְׁטָר אֶחָד, לֹא קָנוּ עַצְמָם. לְפִיכָךְ הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי עֲבָדָיו בִּשְׁטָר אֶחָד, אַף עַצְמָם לֹא קָנוּ. וְאִם כָּתַב בִּשְׁתֵּי שְׁטָרוֹת, קָנוּ וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁכָּתַב בְּכָל שְׁטָר מִשְּׁנֵיהֶם: כָּל נְכָסַי נְתוּנִים לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֲבָדַי {וְנָתַן לְאָדָם אֶחָד ב׳ הַשְּׁטָרוֹת בְּיַחַד (טוּר),} אֲבָל אִם כָּתַב: חֲצִי נְכָסַי לִפְלוֹנִי עַבְדִּי, וַחֲצִי נְכָסַי לִפְלוֹנִי עַבְדִּי, אַף בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת לֹא קָנוּ כְּלוּם. (ס) הַמְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ, בִּשְׁטָר, לֹא קָנָה הָעֶבֶד אֶת חֶצְיוֹ וְנִשְׁאַר עֶבֶד כְּמוֹ שֶׁהָיָה. אֲבָל אִם שִׁחְרֵר חֶצְיוֹ בְּכֶסֶף, שֶׁנָּתַן לוֹ דְּמֵי חֶצְיוֹ כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר, קָנָה, וְהוּא חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשִׁחְרֵר חֶצְיוֹ בִּשְׁטָר וְנִשְׁאַר בּוֹ חֵצִי הָאַחֵר, אֲבָל אִם מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לְאַחֵר, בֵּין שֶׁהָיָה הַשִּׁחְרוּר וְהַמְּכִירָה אוֹ הַנְּתִינָה כְּאֶחָד, בֵּין שֶׁקָּדַם הַמְּכִירָה אוֹ הַנְּתִינָה לַשִּׁחְרוּר, קָנָה הָעֶבֶד אֶת חֶצְיוֹ, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹ הַמְקַבֵּל חֵצִי הָאַחֵר. וְכֵן עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁשִּׁחְרֵר אֶחָד מֵהֶם אֶת חֶלְקוֹ, אֲפִלּוּ בִּשְׁטָר, קָנָה, וְהוּא חֲצִי בֶּן חוֹרִין. (סא) הַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ מְעֻבֶּרֶת: הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדֵךְ עֶבֶד, דְּבָרָיו קַיָּמִים. אַתְּ שִׁפְחָה וּוְלָדֵךְ בֶּן חוֹרִין, לֹא אָמַר כְּלוּם. (סב) מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא לֹא שִׁפְחָה וְלֹא בַּת חוֹרִין, לְפִיכָךְ כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ לְשַׁחְרְרוֹ, וְכוֹתֵב לוֹ שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו. וּבְעוֹד שֶׁלֹּא כָּתַב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, מַעֲשֵׂה יָדָיו לְעַצְמוֹ, וְאִם הֵמִיתוֹ שׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לֹא קְנָס וְלֹא כֹּפֶר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֶבֶד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה; אֲבָל שִׁפְחָה, תִּשָּׁאֵר כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה וְעוֹבֶדֶת אֶת עַצְמָהּ יוֹם אֶחָד, וְאֶת רַבָּהּ יוֹם אֶחָד, וְאִם הִכָּה אָדָם עַל יָדָהּ וּצְמָתָהּ וְסוֹפָהּ לַחֲזֹר, אִם הִכָּה בְּיוֹם שֶׁעוֹבֶדֶת אֶת רַבָּהּ, הַנֵּזֶק לְרַבָּהּ. וְאִם בְּיוֹמָהּ, הַנֵּזֶק לְעַצְמָהּ. אֲבָל אִם נִקְטְעָה יָדָהּ, וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לַחֲזֹר, חוֹלְקִין הַנֵּזֶק הִיא וְהָאָדוֹן. וְאִם הֱמִיתָהּ, נוֹתֵן חֲצִי הַקְּנָס לָאָדוֹן וּפָטוּר מֵחֲצִי הַכֹּפֶר. (סג) עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁשִּׁחְרֵר אֶחָד מֵהֶם חֶלְקוֹ, כּוֹפִין אֶת הַשֵּׁנִי שֶׁיְּשַׁחְרֵר גַּם הוּא חֶלְקוֹ. וְאִם יָדַע מֵחֲבֵרוֹ שֶׁרָצָה לְשַׁחְרֵר חֶלְקוֹ, וְהִקְנָה חֶלְקוֹ לִבְנוֹ קָטָן וְאַחַר כָּךְ שִׁחְרֵר חֲבֵרוֹ, אֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לָכֹף לַקָּטָן לְשַׁחְרֵר, אֲבָל מַעֲמִידִים לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְשָׁם אֶת הָעֶבֶד בְּדָמִים, וְנוֹתֵן קְצָת מֵהַדָּמִים לַקָּטָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה בְּשִׁחְרוּרוֹ וִישַׁחְרְרֶנּוּ הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּדָּמִים שֶׁקִּבֵּל הַקָּטָן, וְיִכְתֹּב לוֹ הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שְׁטָר שִׁחְרוּר עַל שְׁמוֹ. וְדַוְקָא כְּהַאי גַּוְנָא, שֶׁכִּוֵּן לְהַפְקִיעַ תַּקָּנַת חֲכָמִים, אֲבָל אִם מֵת וְהִנִּיחַ בֶּן קָטָן וְאַחַר כָּךְ שִׁחְרֵר הַשֻּׁתָּף חֶלְקוֹ, אֵין מַעֲמִידִים אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַקָּטָן לְשַׁחְרְרוֹ, אֶלָּא עוֹבֵד אֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת הַקָּטָן יוֹם אֶחָד, עַד שֶׁיַּגְדִּיל. (סד) הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ, יָצָא לְחֵרוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר. וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁשִּׁחְרְרוֹ, הַיּוֹרֵשׁ כּוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר. (סה) גֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים, וְהָיוּ לוֹ עֲבָדִים גְּדוֹלִים, זָכוּ בְּעַצְמָם וַהֲרֵי הֵם בְּנֵי חוֹרִין. קְטַנִּים, אֵין לָהֶם יָד לִזְכּוֹת בְּעַצְמָם וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶם זָכָה. {וְאִם לֹא זָכָה בָּהֶם אָדָם עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ, אֵין לָהֶם תַּקָּנָה (טוּר בְּשֵׁם הרמ״ה).} (סו) עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה {וּבָרַח,} וּבָא אַחַר שֶׁנִּתְיָאֵשׁ רַבּוֹ מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ עוֹד וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר. (סז) עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה, אִם נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ רִאשׁוֹן, כָּל הַפּוֹדֶה אוֹתוֹ לְשֵׁם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ וַהֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ, וְאִם פָּדָהוּ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין, הֲרֵי זֶה בֶּן חוֹרִין. וְאִם לֹא נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ רַבּוֹ רִאשׁוֹן, הַפּוֹדֶה אוֹתוֹ לְשֵׁם עֶבֶד נוֹטֵל פִּדְיוֹנוֹ מֵרַבּוֹ וְחוֹזֵר לְרַבּוֹ, וְאִם פָּדָהוּ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין, חוֹזֵר לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן בְּלֹא כְּלוּם. (סח) עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אַפּוֹתִּיקֵי (פֵּרוּשׁ אַפֹּה תְּהֵא קָאֵי כְּלוֹמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזֶּה) לְבַעַל חוֹבוֹ וְאַחַר כָּךְ שִׁחְרְרוֹ, הִפְקִיעוֹ מִידֵי שִׁעְבּוּד וַהֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין, וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּם לְבַעַל חוֹבוֹ, וְכוֹפִין לְבַעַל חוֹבוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר. (סט) יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה, אֲפִלּוּ הִיא שִׁפְחָתוֹ, הַוָּלָד עֶבֶד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם בָּא עַל שִׁפְחָתוֹ אוֹ קִדְּשָׁהּ, הַוָּלָד בֶּן חוֹרִין, לְכָל הַדְּבָרִים (רַב נַטְרוֹנַאי גָּאוֹן וְרא״ש וְעוֹד פּוֹסְקִים). וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלִּשְׁאָר דְּבָרִים דִּינוֹ כְּבֶן חוֹרִין, אֵינוֹ מֻתָּר בְּבַת חוֹרִין עַד שֶׁיְּקַבֵּל גֵּט שִׁחְרוּר. (ע) עֶבֶד שֶׁהִשִּׂיאוֹ רַבּוֹ בַּת חוֹרִין, {וְכָל שֶׁכֵּן אִם נוֹשֵׂא שִׁפְחָתוֹ (טוּר),} אוֹ שֶׁהִנִּיחַ לוֹ רַבּוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ לִקְרוֹת ג׳ פְּסוּקִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה בִּפְנֵי הַצִּבּוּר, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהֶן אֶלָּא בֶּן חוֹרִין, יָצָא לְחֵרוּת, וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, אֲבָל אִם לָוָה מֵעַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁעֲשָׂאוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין בִּפְנֵי רַבּוֹ, אוֹ שֶׁקָּרָא ג׳ פְּסוּקִים בְּצִבּוּר בִּפְנֵי רַבּוֹ {אוֹ שֶׁנָּשָׂא בַּת חוֹרִין לְפָנָיו (טוּר)} וְלֹא מִחָה בּוֹ, לֹא יָצָא לְחֵרוּת. (עא) אָסוּר לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ תּוֹרָה, וְאִם לִמְּדוֹ לֹא יֵצֵא לְחֵרוּת. (עב) יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁעֶבֶד שֶׁנָּדַר נֶדֶר שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲבֹר עָלָיו, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְאָמַר לוֹ רַבּוֹ: מוּפָר לְךָ, יֵצֵא לְחֵרוּת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא כָּפָה אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִכְפּוֹתוֹ גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִפְקִיעַ שִׁעְבּוּדוֹ. (עג) הַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ בְּכָל לָשׁוֹן וְהוֹצִיא מִפִּיו דְּבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ עָלָיו שִׁעְבּוּד כְּלָל וְשֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְדָבָר זֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב גֵּט שִׁחְרוּר. (עד) כָּתַב בִּשְׁטָר: אֶעֱשֶׂה פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין, וּמְסָרוֹ לְיָדוֹ, לֹא יָצָא לְחֵרוּת. אֲבָל אִם כָּתַב: עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין, אוֹ עָשׂוּי הוּא בֶּן חוֹרִין אוֹ הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין, אוֹ יְהֵא בֶּן חוֹרִין, וּמְסָרוֹ לְיָדוֹ, יָצָא לְחֵרוּת. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ עַל פֶּה אֶחָד מִלְּשׁוֹנוֹת אֵלּוּ, לֹא יָצָא לְחֵרוּת. וְהָנֵי מִלֵּי בְּבָרִיא, אֲבָל שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר אֶחָד מִלְּשׁוֹנוֹת אֵלּוּ, יָצָא לְחֵרוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר לְהַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין, וְכוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁים לְכָתְבוֹ לוֹ. וַאֲפִלּוּ בָּרִיא, אִם אֲמָרוֹ דֶּרֶךְ הוֹדָאָה, יָצָא לְחֵרוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ לְכָתְבוֹ לוֹ. (עה) הָאוֹמֵר: עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא עֲשָׂאָנִי, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. אֲבָל אִם אָמַר: כָּתַבְתִּי גֵּט שִׁחְרוּר וְנָתַתִּי לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כָּתַב וְלֹא נָתַן, הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים וַהֲרֵי זֶה עֶבֶד. {הַגָּה: (וְאִם חָזַר רַבּוֹ וְאָמַר לֹא נְתַתִּיו) לֹא יוּכַל הָעֶבֶד לַחֲזֹר וְלוֹמַר: קִבַּלְתִּיו. וְאִם רַבּוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר (טוּר בְּשֵׁם הרמ״ה).} (עו) אָמַר לְאַחֵר זְכֵה בְּגֵט שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, יָצָא לְחֵרוּת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְיַד הָעֶבֶד. אֲבָל אִם אָמַר: תְּנוּ גֵּט זֶה לְעַבְדִּי, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְלֹא יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדוֹ. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר: תְּנוּ גֵּט זֶה לְעַבְדִּי, לֹא יִתֵּן לְאַחַר מִיתָה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם נָתַן הַגֵּט לְיַד הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר: תֵּן לְעַבְדִּי גֵּט זֶה, הָוֵי כְּאִלּוּ אָמַר לוֹ: זְכֵה לוֹ (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם וְרא״ש וְרַשְׁבָּ״א ור״ן).} (עז) מִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: פְּלוֹנִית שִׁפְחָתִי אַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהּ יוֹרְשִׁים, הֲרֵי זוֹ שִׁפְחָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְאָסוּר לַיּוֹרְשִׁים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהּ. וְאִם אָמַר: עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ, כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין, וְאֵין מִשְׁתַּעְבְּדִין בָּהּ אֶלָּא בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא רוֹצָה בָּהּ. {וְאֵין הַיּוֹרְשִׁים יְכוֹלִים לְמָכְרָהּ לְאַחֵר בֵּין שֶׁאָמַר: אַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהּ יוֹרְשָׁיו, בֵּין שֶׁאָמַר: עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ (טוּר בְּשֵׁם הרמ״ה)} וְאִם צִוָּה וְאָמַר: שַׁחְרְרוּהָ, כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁים לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ. (עח) שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, וְעָמַד, חוֹזֵר בַּנְּכָסִים וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּעֶבֶד, שֶׁהֲרֵי כְּבַר יָצָא עָלָיו שֵׁם בֶּן חוֹרִין. (עט) הַמְשַׁחְרֵר אֶת עַבְדּוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה דִּלְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ (ויקרא כה, מו), וּמֻתָּר לְשַׁחְרְרוֹ לִדְבַר מִצְוָה, אֲפִלּוּ הִיא מִדִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת י׳ הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ וּמַשְׁלִים בּוֹ מִנְיַן י׳, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנּוֹהֲגִין בָּהּ הָעָם מִנְהַג הֶפְקֵר, כּוֹפִין אֶת רַבָּהּ וּמְשַׁחְרְרָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא וְיָסוּר הַמִּכְשׁוֹל (ל׳ רַמְבַּ״ם פ״ט מה״ע דִּין ו׳). (פ) הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ לְגֵר תּוֹשָׁב, יֵצֵא לְחֵרוּת, שֶׁאִם בָּרַח מֵהַגּוֹי אֵין רַבּוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ עוֹד. וְאִם לֹא בָּרַח, קוֹנְסִים אֶת הָאָדוֹן לִפְדּוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו, וְלִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר לְהַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין. וּקְנָס זֶה אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ וְדָנִין בּוֹ אֶלָּא בְּבֵית דִּין מֻמְחִים. וְאִם מֵת הַמּוֹכֵר, אֵין קוֹנְסִין הַיּוֹרֵשׁ לְהַחֲזִיר הָעֶבֶד לְשִּׁחְרוּר (שָׁם רפ״ח מה״ע). {הַגָּה: לָוָה עָלָיו מָעוֹת לִזְמַן, שֶׁאִם לֹא יִפְרְעֶנּוּ לַזְּמַן יְהֵא הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ, אִם מְסָרוֹ לְיַד גּוֹי מִיָּד, יָצָא לְחֵרוּת מִיָּד, וְאִם לֹא מְסָרוֹ לְיַד גּוֹי מִיָּד, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא פָּרַע לוֹ, יוֹצֵא לְחֵרוּת. אֲבָל אִם גְּבָאוֹ הַגּוֹי בְּחוֹבוֹ, אוֹ שֶׁקָּם עָלָיו אַנָּס וּפָדָה עַצְמוֹ בּוֹ, לֹא יָצָא לְחֵרוּת. מְכָרוֹ לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁרְגִילִין לִקַּח עֲבָדִים וּבְהֵמוֹת מֵאֲשֶׁר יִמְצְאוּן, וְנוֹתְנִין דְּמֵיהֶם לַבְּעָלִים, יוֹצֵא לְחֵרוּת. מְכָרוֹ עַל תְּנַאי שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ לוֹ לְאַחַר זְמַן אוֹ חוּץ מִמְּלַאכְתּוֹ אוֹ חוּץ מֵהַמִּצְוֹת, אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לִצְדוֹקִי וּלְמוּמָר, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יוֹצֵא לְחֵרוּת, וְאַזְלִינָן לְקֻלָּא, דְּאִסּוּרָא דְּרַבָּנָן הוּא וְלֹא יָצָא (הַכֹּל בַּטּוּר וְהוּא מִן הַשַּׁ״ס). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְהָנֵי בֵּיהּ תְּפִיסָה, דְּאִם תָּפַס מִשֶּׁל רַבּוֹ כְּדֵי דָּמָיו לָצֵאת בּוֹ לְחֵרוּת מִיַּד הַגּוֹי, אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ (שָׁם בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם דִּין ה׳).} (פא) עֶבֶד שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת וְהִפִּיל עַצְמוֹ לְיַד גּוֹי, וְאֵין רַבּוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ, אוֹ שֶׁנִּשְׁבָּה וְאֵין רוֹצִים לִתְּנוֹ לְפִדְיוֹן, מֻתָּר לִטֹּל מֵהֶם דָּמָיו וְיָכוֹל לִכְתֹּב לָהֶם שְׁטָר מְכִירָה עָלָיו. (פב) הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ לְסוּרְיָא אוֹ לְעַכּוֹ, יָצָא לְחֵרוּת וְכוֹפִין אֶת רַבּוֹ הַשֵּׁנִי לִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר וּמַפְסִיד הַדָּמִים. וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר: אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ, אֶשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. {וְדִין זֶה נוֹהֵג אֲפִלּוּ הָאִדָּנָא (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם דִּין ט׳).} (פג) עֶבֶד שֶׁיָּצָא אַחַר רַבּוֹ לְסוּרְיָא וּמְכָרוֹ שָׁם, אִבֵּד זְכוּתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיָּצָא רַבּוֹ עַל מְנַת שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם דַּעַת רַבּוֹ לַחֲזֹר וְיָצָא אַחֲרָיו וּמְכָרוֹ שָׁם, יָצָא לְחֵרוּת וְכוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לְשַׁחְרְרוֹ (ל׳ רַמְבַּ״ם שָׁם דִּין ח׳). (פד) עֶבֶד שֶׁאָמַר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ לַעֲלוֹת עִמּוֹ אוֹ יִמְכֹּר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁיַּעֲלֶהוּ שָׁם. רָצָה הָאָדוֹן לָצֵאת לְחוּצָה לְאֶרֶץ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת עַבְדּוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה. וְדִין זֶה בְּכָל זְמַן, אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהָאָרֶץ בְּיַד גּוֹיִים. (פה) עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְעַבְדוּת, וְעָלָיו נֶאֱמַר: לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו (דברים כג, טז), וְאוֹמְרִים לְרַבּוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר וְיִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר חוֹב בְּדָמָיו עַד שֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ וְיִתֵּן לוֹ. וְאִם לֹא רָצָה הָאָדוֹן לְשַׁחְרְרוֹ, מַפְקִיעִים בֵּית דִּין שִׁעְבּוּדוֹ מֵעָלָיו וְיֵלֵךְ לוֹ.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) לשון הטור וכ״כ הרמב״ם בפ״א מה״מ וכתב הכ״מ במנין המצות כתב רבינו בסי׳ רט״ו מצוה למול את הבן ולא מנה מצוה למול את העבדים וצריך טעם למה (ב) שם ושם נלמד מדין הבן דלא מהליה אבוה וציינתיו לעיל סי׳ רס״א (ג) פשוט בכתוב המול ימול יליד בית ומקנת כסף (ד) לשון הרמב״ם שם כת״ק בברייתא דף קל״ה ע״ב דמספקא ליה מלתא אי הלכה כת״ק או כרבי חמא ורב אסי הלכך מטילין אותו לחומרא דנימול לח׳ ואין מחללין עליו את השבת וכדעת הרי״ף בהלכות שם והרז״ה ובה״ג וכמ״ש הטור (ה) מדלא משכח בברייתא מקנת כסף הנימול לא׳ אלא בלקח שפחה וולדה עמה (ו) כאוקימתא דרבי ירמיה שם דקנין פירות לאו כקנין גוף דמי (ז) כאוקימתא דרב משרשיא שם (ח) ממשמעות אוקימתא דרב משרשיא שלקחה ע״מ שלא לטבלה ולא טבלה אבל אם טבלה כיון דיליד בית הוא נימול לח׳ (ט) גם זה שם מדאמרינן מילה בזמנה דוחה שבת וכל נימול לח׳ מילה בזמנה היא (י) ציינתיו בסעיף דלעיל (יא) ל׳ הרמב״ם בפי״ד מהלכות איסורי ביאה דין ט׳ מהא דציינתי בסעיף דלקמן (יב) לשון הרמב״ם שם בפ״א ממימרא דריב״ל יבמות דף מ״ח ע״ב (יג) טור בשם הרי״ף שם וכ״נ מדברי הרמב״ם שם בפ״א (יד) שם בשם רבי יהודאי גאון ממימרא דרב הונא דגר קטן מטבילין אותו על דעת ב״ד דזכות הוא לו כתובות דף י״א ע״א (טו) ברייתא יבמות דף מ״ז ע״ב (ורמב״ם פ״ב מהא״ב דין י״ג) (טז) מסקנת הגמרא שם דף מ״ח ע״ח (יז) טור בשם תשובה לגאון:
(°) וכן כתב מהרש״ל דשמע וראה שהי׳ מורין הלכה למעשה לטבול המומרי׳ ולגלח את כל שערן מקודם (יח) לשון הטור ממימרא דרב חמא בר גוריא אמר רב יבמות דף מ״ה מ״ו וכדרבא דאמר הקדש וכו׳ שם (יט) כמימרא דשמואל שם מ״ז ע״א וכעובד׳ דמנימין עבדיה דרב אשי (כ) כדמפרש ר׳ אויא שם ויליף לה מקרא דקנהו ישראל לגופי׳ (כא) בית יוסף ממשמעו׳ הגמרא ושכן נראה מדברי הרמב״ם (כב) רבינו ירוחם בנתיב כ״ג (כג) שבת ד׳ קל״ז ע״ב וכגירסת הרי״ף וכ״כ הרמב״ם בפ״ג מהלכות מילה (כד) כאשר הגהתי כן הוא שם ברמב״ם ולשיטתיה אזיל כמ״ש המחבר בשמו לעיל בסי׳ רס״ה סעיף ב׳ דהעבד האדון קודם למולו כמו שהאב קודם למול את בנו ועיין שם בהג״ה (כה) כדעת בעל העיטור והרא״ש וכדעת רב יהודאי גאון שהביא הטור וכמ״ש הב״י שהשיב שמברך שתים וכו׳ וכמ״ש בשם הרא״ש וכגירסת הגמרא שלפנינו יש שתי ברכות (כו) הרי״ף והרא״ש שם וכ״כ הרמב״ם שם (כז) ברייתא ערכין דף כ״ט ע״א ומייתי לה מדכתיב עד שנת היובל יעבוד עמך (כח) טור בשם הרמ״ה (כט) מעובדא דרב סעורים אחוה דרבא הוה תקיף וכו׳ ב״מ דף ע״ג ע״ב (ל) ל׳ הרמב״ם בפ״א מהל׳ עבדים מהא דאמר רב פפא לרבא חזי מר הני רבנן וכו׳ שם וכפירושו במ״ש ומשעבדי בהו טפי:
(°) פי׳ כעבד כנעני (לא) מעובדא דרב סעורים שציינתי בסעיף דלעיל (לב) עיין במה שציינתי לעיל בסעיף ט׳ (לג) גם זה שם (לד) פשוט בכמה מקומות בתלמוד:
(°) פי׳ דלא נאמר לא תרדה בו בפרך אלא בעבד עברי (לה) טור בשם הרמב״ם בספ״ט מהלכות עבדים (לו) לשון הרמב״ם בפ״ט מה״ע ד״ו מהא דא״ר פפא לרבא חזי מר דבי פפא בר אבא וכו׳ יבמות דף מ״ו ע״א (לז) וכתב בכ״מ שם דנראה לו דבדינא דמלכותא כותי קונה את הכותי אפי׳ לגופו (לח) ברייתא ב״מ דף ע׳ ע״א (ורמב״ם שם דין ו׳) (לט) כדעת הטור דחיישינן שמא תשהנו אף לאחר שיגדיל (מ) מסקנת הגמ׳ גיטין דף י״ב ע״א (מא) טור בשם הרמב״ם שם בפ״ט שכתב בד״א בעבדו שאין ב״ד נזקקים לגדולים לשמור ממונה שלא יברחו או ימותו ואדם חס על ממון עצמו יותר מכל אדם משא״כ בנכסי מלוג חייב במזונותיהן (מב) מימרא דרבי יוחנן שם ע״ב וכמ״ש התוס׳ והרא״ש שם (מג) שם בגמרא (מד) משנה ב״מ דף י״ב ע״א ומשנה קידושין דף כ״ב ע״ב וכרבי מאיר אליבא דרב ששת תוס׳ והרא״ש או כרבנן אליבא דר׳ אליעזר כמ״ש הרי״ף שם דשוים בדין זה וכ״פ הרמב״ם שם בפ״ה (מה) משנ׳ קידושין דף כ״ב ע״ב (מו) טור שכל שלא טבל לשם חירות עבד הוא (מז) ברייתא שם (מח) ברייתא שם (מט) ברייתא שם וכת״ק (נ) ברייתא שם (נא) ממימרא דשמואל שם (נב) שם ומפרש שם דעבד מדעתיה דנפשיה אזיל משא״כ בהמה או קטן (נג) משנה שם דף כ״ב ע״ב (נד) ציינתיו לעיל בסעיף כ״ב (נה) ברייתא שם דף כ״ד ע״א ויליף להן משן ועין המפורשי׳ בתורה (נו) שם בגמ׳ דכ״ה ע״א ממשנה ז׳ פ״ו דנגעים לענין נגעים ותני עלה בכולן יוצא העבד בהן לחירות (נז) בריי׳ שם דכ״ד ע״ב כר״ש ור״א ור״ע (נח) כת״ק שם בברייתא (נט) הרא״ש שם בפסקיו (ס) כת״ק שם בבריי׳ וכ״פ הרמב״ם בפ״ה מהלכות עבדים (סא) מימרא דר׳ חייא בר אשי אמר רב שם וד׳ כ״ה ע״א כדמוקי לה רב הונא שם (סב) בריית׳ שם דכ״ד ע״ב ופי׳ רש״י דלדל בו עצם השמיטו ממקומו ומחובר בבשר (ורמב״ם פ״ה מה״ע דין י׳) (סג) בריי׳ שם (סד) שם בגמ׳ דומיא דעין (סה) ברייתא שם (סו) מימרא דרב ששת שם (סז) טור וכ״כ הרמב״ם שם בפ״ה (סח) ברייתא שם (סט) ברייתא שם (ע) טור בשם הרמב״ם שם דין י״א מברייתא דלקמן (עא) ברייתא שם וכת״ק דדרש ושחת׳ להוציא אם הושי׳ ידו למעי שפחה וסימא העובר שבמעי׳ אבל נתכוון לעין ואע״ג דנתכוון לטובתו לא וכמ״ש התוס׳ בב״ק דכ״ו ע״ב (עב) בריי׳ שם בב״ק דף צ׳ ע״א וכר״ע משום דאמוראי מפרשי טעמיה וכ״פ הרמב״ם שם בפ״ה (עג) ברייתא שם דפ״ט ע״ב וכאוקימתא דגמ׳ שם לאחר תקנת אושא ואי לאוקימתא בתרייתא שם ד׳ צ׳ וכר״א דקי״ל דהלכתא כוותיה (עד) מדברי הרמב״ם בפ״ד מהל׳ חובל דין י״ד ופ״ה מה״ע די״ד דבעי׳ ולא איפשטא היא בגיטין דף מ״ב ע״ב (עה) רמב״ם שם סוף פ״ה סנהדרין דף ח׳ ע״א ובכמה דוכתי (עו) ב״י לדעת הרמב״ם כיון דקי״ל דאם תפס ניזק אין מוציאין מידו וכמו שפסק גם הוא ז״ל בפ״ה מהל׳ סנהדרין ועבד תפוס בעצמו וכן כתב הר״ן בשם הרמב״ן בפ״ק דקידושין (עז) שם (עח) משנה קידושין דף ס״ב ומשנה גטין דף פ״ה ע״ב (עט) בעיא נפשטא שם בקדושין דף ו׳ ע״ב (פ) מסקנת הגמ׳ שם דף כ״ג ע״א אליבא דרבנן דגטו וידו באים כאחד (פא) ג״ז שם אליבא דרבנן ע״ב (פב) שם בגמ׳ וכדמפרש רבא טעמא שם (פג) ממשמעות שינויא דרבה זאת אומרת גופו קנוי וכו׳ שם דף ט״ז ע״א ומהא דא״ר יוחנן וכולן בשטר גיטין דף מ׳ ע״ב (פד) שם דף ו׳ ע״ב דאי בת חורין משוה לה אינה מותרת לעבדי׳ (פה) טור בשם הרמב״ם בפ״ה מהלכות עבדים ד״ג (פו) שם בשם התוס׳ וע׳ בא״ה סי׳ קל״ג (פז) לשון הרמב״ם שם בפ״ו דין ה׳ ממשנה וברייתא גיטין ד׳ ט׳ ע״א ושם בגמ׳ ע״ב (פח) משנ׳ שם דף י׳ ע״א (פט) אוקימתא דגמ׳ שם ע״ב (צ) תוספתא דגיטין פ״ב (צא) שם (צב) מימרא דרב פפא שם דף י׳ ע״ב (צג) כן משמע שם במשנה דף ט׳ שציינתי לעיל (צד) ברייתא שם דף ח׳ ע״ב וכפי׳ רש״י שם (צה) משנה שם דף כ״ג ע״ב פי׳ אם התנה עליה שלא תתגרש בו אלא בב״ד פלוני (צו) ממשנה שציינתי לעיל סעיף מ״ה (צז) מימרא דרבי יוחנן שם (צח) מסקנא דרבא שם דף כ״ד ע״א (צט) ברייתא שם דף ח׳ ע״ב (ק) משנה סוף פ״ג דפאה וכת״ק והכי איפסקא הלכתא בגמרא דגיטין דף ח׳ ע״ב (קא) טור בשם אביו הרא״ש בפסקיו בפ״ק דגיטין והביא ראיה מהתוספות וכפי׳ רש״י כיון דנחת לשיורא שייר גם העבד (קב) ברייתא גיטין דף מ׳ ע״א וכרבנן (קג) לשון הרמב״ם סוף פ״ז מה״ע ד״ג מברייתא שם דף ע״ב ע״א וכאוקימתא דגמ׳ שם (קד) ברייתא שם וכאוקימתא דגמ׳ שם (קה) שם ומסיים שם שהעבד מכלל הנכסי׳ והרי שייר בו חציו ואין זה שחרור וכ״כ הר״ן דבעינן שלא יהא בו שיור כלל וכו׳ והרי הוא אינו משתחרר בשטר חבירו שלא זכה בו (קו) ברייתא שם דף מ״א ע״ב וכרבנן וכאוקימתא דרבה שם דגמרי רבנן לה לה מאשה מה אשה חציה לא אף עבד חציו לא (קז) ג״כ אוקימתא דרבה שם (קח) מימרא דרבינא שם דף מ״ב וכפי׳ רש״י שם כיון דאין לו בו אלא חציו כי שחרריה לא שייר מידי (קט) ברייתא קידושין דף ס״ח ע״א וכחכמים וכתבה הרי״ף בפ״ד דגיטין (קי) ממסקנת הגמ׳ אליבא דרבנן גיטין דף כ״ג ע״ב ואנן קי״ל כוותייהו (קיא) משנה שם דף מ״ח ע״א ובפ״ק דעדיות משנה י״ג (קיב) כ״כ התוספות והרא״ש מדמדמי ליה התם למעוכב גט שחרור (קיג) בעיא שם ולא נפשטא ולקולא וטעמא דכופר מפני שאין לו יורשים:
(°) פי׳ חצי ל׳ שקלי׳ של עבדות וכופר היינו חצי נזקו של יהדות שהרי שחררו (קיד) כרבנן וכדאמר רב נחמן בר יצחק שם דף ע״ג ע״ב (קטו) תוספו׳ שם דף מ״ב ע״א והרא״ש אהא דאמרינן למשנה ראשונה וכו׳ (קטז) בריי׳ שם וכדמפרש בגמ׳ שם (קיז) במשנה שם דף מ״א (קיח) מעובדא דההוא דבי תרי וכו׳ לקמיה דרב פפא וכו׳ שם דף מ׳ ע״א (קיט) כ״כ התוספו׳ והרא״ש שם (קכ) מימרא דרב ורבי יוחנן שם (קכא) כרבינא בעובדא דההוא דיסקרתא דעבדי וכו׳ שם (קכב) ברייתא קידושין דף כ״ג ע״א וגיטין דף ל״ט ע״א וכמ״ד הלכה כאבא שאול התוספות והרי״ף והרא״ש שם וכ״פ הרמב״ם (קכג) מימרא דרבי יוחנן שם בגיטין דף ל״ח ע״א (קכד) משנה שם דף ל״ז ע״ב וכתנא קמא וכאוקימתא דרבא שם (קכה) תוספות כתבוה הרשב״א והר״ן שם ומיתוקמא לפני יאוש וכת״ק (קכו) הרמב״ם שם בפ״ח דין ט״ו (קכז) משנה שם דף מ׳ ע״ב דהקדש וחמץ ושחרו׳ מפקיעין מידי שעבוד (קכח) כרשב״ג שם דמחייב במזיק שעבודו של חבירו כדמפרש שם בגמ׳ דמ״א ע״א וכמ״ש התוס׳ שם דדיני דגרמי הוא (קכט) שם במשנה מפני תקון העולם פי׳ שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה (קל) רמב״ם ריש פ״ט ממשנה יבמו׳ דף כ״ב ע״א וקידושין דף ס״ו ע״ב (קלא) טור ממשמעות הגמ׳ גיטין דף מ׳ ע״א וכ״כ הרי״ף בפ״ד דיבמות בשם מקצת הגאונים והשגות הראב״ד (קלב) שם בשם הרמ״ה (קלג) מימרא דר׳ זירא דף ל״ט ע״א ע״ב (קלד) מימרא דריב״ל שם (קלה) בריי׳ שם דף מ׳ וכדמוקי לה רבה בר שילא (קלו) הרא״ש וכ״כ הרמב״ם שם בפ״ז (קלז) שם ברמב״ם וכן כ׳ הטור בשמו (קלח) ברייתות שם (קלט) רמב״ם פ״ח מדין שקרא שלשה פסוקים בצבור וכו׳ בסעיף דלעיל (קמ) גם זה טור בשם הרמב״ם (פ״ח מה״ע די״ז) ממשנה הפר לעבדו יצא לחירות משלם נזירותיו נזיר דס״ב ע״ב כפי גירסתו ומפרש דתרתי קתני (קמא) שם ושם ולמדו מדין דהיפר לעבדו בסעי׳ דלעיל ובסי׳ רל״ד נתבאר איזה נדרי׳ שהרב כופה לעבד לעבור עליה׳ (קמב) ברייתא גיטין דף מ׳ ע״ב וכחכמים (קמג) כדמפרש רבי יוחנן שם (קמד) טור בשם הרמ״ה וכ״כ רש״י שם דדברי שכיב מרע ככתובים ומסורים דמי (קמה) שם (קמו) שם בגיטין וכפי׳ התוספו׳ והרא״ש דהאי חיישינן כמו ודאי וכדאשכחן בכמה דוכתי (קמז) לשון הרמב״ם בפ״ו מהל׳ עבדי׳ ממשנ׳ בשטר ע״י אחרי׳ וכחכמים קידושין דף כ״ב ע״א ומהא דציינתי בסעיף דלעיל (קמח) משנה גיטין דף י״א ע״ב וכחכמי׳ (קמט) טור בשם הרי״ף שם (קנ) משנה שם דף י״ג ע״א (קנא) ל׳ הרמב״ם שם דין ד׳ בפ״ו וכרבי אמי ורבי אסי שם דף מ׳ ע״א (קנב) ממימרא דרבי יוחנן שם וכדברי הרי״ף והביאו הטור (קנג) שם דקי״ל דמצוה לקיים דברי המת וכ״כ התוס׳ גבי עובדא דכומתא דף ל״ט ע״ב (קנד) מימרא דרב נחמן דף ט׳ ע״א (קנה) מימרא דרב יהודה וכר״ע בברייתא גיטין דף ל״א ע״ב וברכות דף מ״ז ע״ב (קנו) ברייתא וגמרא שם מצוה דרבים שאני (קנז) מעובדא דאשה שחציה שפחה וחציה בת חורין וכדמשני רב נחמן בר יצחק גיטין דף מ״ג ע״ב (קנח) משנה שם (קנט) בעי׳ שם ונפשטא מבריי׳ דף מ״ה ע״א (קס) מימרא דרבי יהושע ב״ל שם דף מ״ד ע״א לפי שהפקיע את העבד ממצות במכירתו לעובד כוכבים (קסא) ברייתא שם דף מ״ג ע״ב (קסב) טור בשם הרי״ף (קסג) איבעיא דאיפשטא שם דף מ״ד ע״ב (קסד) שם שלח רבי אמי כו׳ תורה יצאה לכל ישראל וכו׳ שם ע״א (קסה) משנה שם (קסו) בעיא שם דף מ׳ ע״א ונפשטא:
(°) ומפרש טעמא בגמרא שם דף מ״ה ע״ב היכא דאיכא איסורא קנסינן פי׳ והנה העבד ביד הלוקח (קסז) התוס׳ שם וסוף דף מ״ד הרא״ש שם (קסח) מימרא דרבי אבהו משמיה דרבי יוחנן ובברייתא וכדמפרש שם דף מ״ד ע״ב (קסט) משנה וגמרא כתובות דף ק״י ע״ב וכפי׳ הרמב״ם בפ״ח שבעבד כנעני מיירי (קע) רמב״ם שם דין ט׳ (קעא) לשון הרמב״ם שם דין י׳ מעובדא דההוא עבדא דברח לא״י וכו׳ דאתא לקמיה דרבי אמי וכו׳ גיטין דף מ״ה ע״ב:
(°) ואפילו אם ימצא למי שימכרנו שם לא ימכרנו לו והא דאיתא בכתובות דף ק״י ע״ב דאמרינן ליה זבניה הכא כ׳ הבית יוסף דלא גרס ליה הרמב״ם ואי גרס ליה מפרש כמ״ש ר״מ שם בתוס׳רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון