×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אבן העזר קי״דשו״ע
;?!
אָ
דין מי שקבל עליו לזון בת אשתו וחברו, ובו י״ב סעיפים (א) הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, וּפָסְקָה עִמּוֹ לָזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים, חַיָּב לְזוּנָהּ בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה חָמֵשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאַחַר הַנִּשּׂוּאִין, בֵּין אִם הַמְּזוֹנוֹת בְּיֹקֶר אוֹ בְּזוֹל. וְאִם לֹא זָנָהּ בָּהֶם, וְהוּזְלוּ הַמְּזוֹנוֹת, אִם הוּא עִכֵּב צָרִיךְ לִפְרֹעַ לָהּ כִּזְמַן הַיֹּקֶר. וְאִם הִיא עִכְּבָה, אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ אֶלָּא בִּזְמַן הַזּוֹל. וְאִם הָיוּ בְּזוֹל וְהוּקְרוּ, אֲפִלּוּ אִם עִכֵּב הוּא, אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ אֶלָּא כִּדְמֵי הַזּוֹל. (ב) אַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָנָהּ, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. (ג) אִם הָאֵם פְּטָרוֹ מִלְּזוּנָהּ, אֵין הַפִּטּוּר כְּלוּם. (ד) מֵת הַבַּעַל, הַבַּת מוֹצִיאָה מְזוֹנוֹתֶיהָ מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים כִּשְׁאָר בַּעַל חוֹב. וְדַוְקָא שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ אוֹ שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בִּשְׁטָר; אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם קִנְיָן, הֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִכָּתֵב וְאֵינָהּ נִזּוֹנֵית מִמְּשֻׁעְבָּדִים. (ה) מֵתָה הַבַּת, אֵין יוֹרְשֶׁיהָ יוֹרְשִׁים מְזוֹנוֹתֶיהָ. {חָלְתָה הַבַּת, הֲרֵי הִיא כְּנִשֵּׂאת וּמַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּרִיאָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי).} (ו) נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁקִּבֵּל לָזוּן אֶת הַבַּת, נוֹתֵן לָהּ בְּמָקוֹם שֶׁתִּהְיֶה אִמָּהּ מְזוֹנוֹת מֻשְׁלָם כְּמִי שֶׁזָּן אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ, וְאֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ וְלֹא לְפִי כְּבוֹדָהּ. {וְיֵשׁ חוֹלְקִים וְסוֹבְרִים דְּצָרִיךְ לָתֵת לָהּ כְּאֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרא״ש), וְכֵן נִרְאֶה לִי.} וְאִם מַאֲכִילָהּ עַל שֻׁלְחָנוֹ, נִזּוֹנֵית עִמּוֹ כְּאֶחָד מֵאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ חַיָּב בִּרְפוּאָתָהּ. (ז) הוּא הַדִּין לְמִי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּפַרְנָסַת אָדָם אַחֵר. {וְעַיֵּן בְּאֵלּוּ דִּינִים בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן ס׳.} (ח) נִשֵּׂאת לְאַחֵר, וּפָסְקָה גַּם עִמּוֹ שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ, אֶחָד זָנָהּ וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת מֻשְׁלָם. (ט) גֵּרְשָׁהּ גַּם הַשֵּׁנִי וּשְׁנֵיהֶם חַיָּבִים בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי אֲזוּנָהּ וְלֹא אֶתֵּן דָּמִים, הַדָּבָר תָּלוּי בָּהּ שֶׁתִּבְחַר אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁתִּרְצֶה שֶׁיָּזוּן אוֹתָהּ. וְאִם הִיא חֵרֶשֶׁת שֶׁאֵין בָּהּ דַּעַת לִבְחֹר, זָנִין אוֹתָהּ לִפְרָקִים זֶה שַׁבָּת וְזֶה שַׁבָּת. (י) נִשֵּׂאת הַבַּת תּוֹךְ הַזְּמַן, הַבַּעַל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְהַשְּׁנַיִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. (יא) כָּתַב לָהּ: ״אָזוּן אֶת בִּתֵּךְ כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עִמִּי״, וּמֵתָה הָאֵם, אֵינוֹ חַיָּב עוֹד לְזוּנָהּ. וְכֵן אִם נִתְגָּרְשָׁה, אֲפִלּוּ חָזַר וּנְשָׂאָהּ. (יב) כָּל הַמְחַיֵּב עַצְמוֹ מִדַּעְתּוֹ לָזוּן שֶׁלֹּא מִתְּנַאי בֵּית דִּין, אֵינוֹ חַיָּב בְּמַלְבּוּשׁ אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרַשׁ: ״אָזוּן וַאֲפַרְנֵס״. {הַגָּה: וְאִם כָּתַב לְאֶחָד, אִם יִשָּׂא בַּת פְּלוֹנִי, לִתֵּן לוֹ סַךְ מָה לְצֹרֶךְ פַּרְנָסַת מְזוֹנוֹת, חַיָּב לִתֵּן לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתָה הַבַּת, דַּהֲרֵי לֹא קָצַב לוֹ זְמַן הַמְּזוֹנוֹת אֶלָּא קָצַב לוֹ סָךְ לִמְזוֹנוֹת וְאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לִקַּח מִמֶּנּוּ הַסָּךְ בְּיַחַד הָיָה חַיָּב לִתֵּן לוֹ. אַךְ אִם כָּתַב לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ יוֹרֵשׁ חֵלֶק אִשְׁתּוֹ (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א סִימָן תתק״ע).}מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) במאכל ובמשקה – עבה״ט ומ״ש לכן אם הבת משרתת שלה כו׳ אע״ג שלא התנה. עיין בס׳ ב״מ שתמה ע״ז מה ענין זה לזה שם באחר שחייב עצמו לפי כבודו וזה כבודו במשרת שיקנה לו צרכי אכילה ולא שיקנה בעצמו משא״כ אשתו שחייבת במלאכת בעל כמבואר סי׳ פ׳ כו׳ ואפי׳ להמבואר שם סעיף ז׳ אם הכניסה לו כו׳ וה״ה לדידן אם הכניסה ממון שראוי לשכור לה משרתת שבודאי חייב לשכור לה וכי משום הא מחוייב לשכור מי שהוא רוצה בלי ספק בידו הברירה לשכור מי שלבו חפץ וא״כ מאין יתחייב במזונות בת אשתו הא כמה אמתלאות יוכל ליתן אף למונעה מביתו ומכ״ש מלזונה על שלחנו ובט״ז עצמו מסיים חייב לתת לה מזונות אחר מותו. וזה נמי לע״ד אינו לא מבעיא בעניה שאדרבא מחוייבת במלאכת היורשים כ״ז שניזונית כבסי׳ צ״ה ס״ג שבודאי אין טעם אלא אפי׳ בעשירה שהכניסה ממון וכל זמן שניזונת הדין לע״ד להשכיר לה משרתת מ״מ אין מחוייבים לשכור בתה ומכ״ש כי אמרה איני זז מבית אבי שאין לה אלא כפי ברכות הבית פשיטא שאינם חייבים אפי׳ במשרתת סתם כי זה בכלל ב״ה ברובא ומשרתת לבשל או לקנות לאחד ה״ה לשנים ומה״ת החיוב במזונות בתה דוקא לכן לע״ד אף שהב״ש סתמו להלכה מ״מ צ״ע עכ״ד ע״ש: (ב) במקום שתהיה אמה – עב״ש ס״ק י״א מ״ש בשם הט״ז דחייב ליתן מזונות לכלתו אף אם מת הבן. ובתשובת שבו״י חולק עליו וכמ״ש בבה״ט סק״ז. גם בס׳ ב״מ חולק על הט״ז בזה ע״ש. ועיין בתומים סי׳ ס׳ דמאריך בזה ומסיק לעשות פשר וכ׳ על כל זה לאחר שני חזרה אבל תוך שני חזרה תקנת שו״ם לנ״ע אין לחייבו במזונות דהי׳ התקנה מפני עגמת נפש והיש עג״נ גדול מזה ובלי ספק דהוא בכלל התקנה עכ״ד ע״ש. גם בס׳ ישועות יעקב סק״ה האריך בזה ומסיים גלל כן דברי הט״ז לא נראה בעיני ובפרט להוציא ומ״מ כבר בא מעשה לידי ועשיתי פשר דבר אף שלא מרצון הצדדים כיון שכבר הורה זקן עכ״ל. ועיין בתשו׳ אא״ז פנים מאירות ח״ב ס״ס קמ״ד שכ׳ דהדבר ברור שאף לדעת הט״ז דוקא במתחייב לבנו לזונו עם כלתו ומת הבן אבל איפכא היכא שהאב מתחיי׳ ליתן מזונות לבתו ולחתנו ומתה הבת בודאי גם הט״ז מודה שפטור מליתן מזונות לחתנו ע״ש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144