×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע יורה דעה של״גשו״ע
;?!
אָ
דיני ראשית הגז, ובו י״ד סעיפים (א) רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַר תּוֹרָה רֵאשִׁית הַגֵּז נוֹהֵג אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן (טוּר).} (ב) אֵין חַיָּבִים בְּרֵאשִׁית הַגֵּז אֶלָּא הַכְּבָשִׁים בִּלְבַד, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְאִם הָיָה צִמְרָן קָשֶׁה וְאֵינוֹ רָאוּי לִלְבִישָׁה, פָּטוּר. (ג) גָּזַז הַצֶּמֶר וְלִבְּנוֹ, חַיָּב. אֲבָל אִם צְבָעוֹ, פָּטוּר. (ד) הַגּוֹזֵז אֶת הַמֵּתָה, פָּטוּר. {הַתּוֹלֵשׁ צֶמֶר רְחֵלִים בְּיָדוֹ, וְלֹא גָּזַז, חַיָּב.} (ה) הַמַּפְרִישׁ רֵאשִׁית הַגֵּז, וְאָבַד, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לְכֹהֵן. (ו) הָאוֹמֵר: כָּל גִּזָּתִי רֵאשִׁית, דְּבָרָיו קַיָּמִים. (ז) הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַחַר שֶׁגְּזָזָן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. וְאִם לָקַח הַצֹּאן לְגִזָּתָן, חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁגָּדְלָה הַגִּזָּה בִּרְשׁוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹזְרִים הַצֹּאן לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אַחַר גְּזִיזָה, חַיָּב. {וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דְּפָטוּר, אִם לֹא קָנָה הַצֹּאן לְגִזָּתָן (דַּעַת רַשִׁ״י וְטוּר).} (ח) הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר מְעַט מִצֹּאנוֹ לְהִגָּזֵז, חַיָּב לְהַפְרִישׁ מֵהַנִּשְׁאָר עַל הַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַמּוֹכֵר לִגְזֹז. וְאִם לֹא שִׁיֵּר כְּלוּם, הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לְהַפְרִישׁ. וְאִם הָיוּ שְׁנֵי מִינִים, כְּגוֹן גִּזָּה לְבָנָה וְגִזָּה שְׁחוּמָה (פי׳ אֲדֻמָּה) וּמָכַר מִין זֶה וְהִנִּיחַ הַמִּין הָאַחֵר, זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עַל מַה שֶּׁלָּקַח וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ עַל מַה שֶׁמָּכַר. {הַגָּה: קָנָה גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר קְצָת גִּזָּה לְעַצְמוֹ, הוּא חַיָּב. לֹא שִׁיֵּר מֵהֶם כְּלוּם, הַלּוֹקֵחַ חַיָּב לִתֵּן. וְאִם פֵּרֵשׁ לוֹ: אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הַכֹּל, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים (טוּר).} (ט) כַּמָּה צֹאן יִהְיוּ לוֹ וְיִהְיוּ חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, אֵין פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּגִּזָּה שֶׁלָּהֶם אֵין פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל שִׁשִּׁים סֶלַע; וְתִהְיֶה גִּזַּת כָּל אֶחָד מֵחֲמִשְׁתָּן אֵין פָּחוֹת מִי״ב סֶלַע; וְאִם הָיְתָה אַחַת מֵהֶן גּוֹזֶזֶת פָּחוֹת מִי״ב, אַף עַל פִּי שֶׁחֲמִשְׁתָּן גּוֹזְזוֹת שִׁשִּׁים סֶלַע אוֹ יוֹתֵר, פָּטוּר. (י) הַשֻּׁתָּפִים, חַיָּבִים. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כָּל אֶחָד כַּשִּׁעוּר. אֲבָל חֲמִשָּׁה צֹאן בִּלְבַד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, פְּטוּרִין. (יא) רֵאשִׁית הַגֵּז, מִצְוָתָהּ בַּתְּחִלָּה. וְאִם הִפְרִישׁ, בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסוֹף, יָצָא. (יב) הָיוּ לוֹ ה׳ צֹאן וְגָזַז אַחַת מֵהֶן בִּלְבַד, וּמָכַר גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ גָּזַז שְׁנִיָּה וּמָכַר גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ גָּזַז שְׁלִישִׁית וּמָכַר גִּזָּתָהּ, הַכֹּל מִצְטָרְפוֹת לְרֵאשִׁית הַגֵּז וְחַיָּב לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. {וְהוּא הַדִּין אִם מָכַר קְצָת הַצֹּאן לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לִגְזֹז.} וְיֵשׁ לוֹ לְהַפְרִישׁ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וּמִזֶּה עַל זֶה. {הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים, רַע וְטוֹב, לֹא יִתֵּן מִן הָרַע עַל הַטּוֹב, אֶלָּא יִתֵּן מִכָּל אֶחָד לְפִי שִׁעוּרוֹ (טוּר).} אֲבָל אִם הָיְתָה רָחֵל אַחַת וּגְזָזָהּ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה שְׁנִיָּה וּגְזָזָהּ וְהִנִּיחַ גִּזָּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה שְׁלִישִׁית וּגְזָזָהּ וְהִנִּיחַ גִּזָּתָהּ, אֵינָם מִצְטָרְפִין. (יג) מִי שֶׁהָיוֹ לוֹ גִּזּוֹת רַבּוֹת שֶׁל רֵאשִׁית הַגֵּז, וְרוֹצֶה לְחַלֵּק לַכֹּהֲנִים, לֹא יִתֵּן לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל חֲמִשָּׁה סְלָעִים מְלֻבָּן, כְּדֵי בֶּגֶד קָטָן. לֹא שֶׁיְּלַבְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן, אֶלָּא יִתֵּן לוֹ מִצֶּמֶר הַגִּזָּה כְּשֶׁהוּא צוֹאִי (פי׳ מְטֻנָּף) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַחַר הַלִּבּוּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים אוֹ יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּתֶּן לוֹ (דברים יח, ד), שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה הַמּוֹעֶלֶת. {אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן רַק חֲמִשָּׁה סְלָעִים מֵהַכֹּל (טוּר).} (יד) רֵאשִׁית הַגֵּז חֻלִּין לְכָל דָּבָר. לְפִיכָךְ נוֹתְנִין אוֹתוֹ לַכֹּהֶנֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) 
ראשית הגז
הטור קיצר בסימן זה כיון דלא נהגו בראשית הגז בחו״ל, והשו״ע האריך יותר, וכן הרמב״ם בהל׳ ביכורים פרק י, וסמ״ג בעשה קמג.
לויים חייבים בראשית הגז. כן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,א, והחינוך במצוה תקח.
כמה רחילות צריך כדי שיהא חייב בראשית הגז. הב״י בסעיף ט בד״ה ואינו, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה קמג, כתב חמש, וכ״כ החינוך במצוה תקח, וכ״כ המאירי בחולין קלז. ד״ה מה שביארנו שאין.
כמה שיעור חיוב ראשית הגז. הב״י בסעיף ט בד״ה ומ״ש ויגזזו, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל׳ ראשית הגז (קפז:), כתב דהוא אחד משישים, וכ״כ סמ״ג בעשה קמג, וכ״כ החינוך במצוה תקח, וכ״כ המאירי בחולין קלז: ד״ה כבר ביארנו ששיעור.
אין חייב בראשית הגז אלא אם כן כל אחד מחמשת הכבשים עושה לכל הפחות י״ב סלע. כן הביא הב״י והשו״ע בסעיף ט בד״ה ומ״ש ויגזוז, ויש להעיר דכן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,יג, וסמ״ג בעשה קמג, והחינוך במצוה תקח.
ראשית הגז נוהג רק בכבשים הזכרים והנקיבות. כ״כ השו״ע בסעיף ב, ויש להעיר דכן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,ד, וסמ״ג בעשה קמג, והחינוך במצוה תקח, והמאירי בחולין קלז. ד״ה כבר ביארנו.
כבשים שצמרן קשה פטורים. כ״כ השו״ע בסעיף ב, ויש להעיר דכן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,ד, וסמ״ג בעשה קמג, והחינוך במצוה תקח, והמאירי בחולין קלז. ד״ה היה צמרם.
היה הצמר אדום או שחור או שחום חייב בראשית הגז. כן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,ו, והחינוך במצוה תקח. המאירי בחולין קלו: ד״ה היו לו, כתב דיכול ליתן ראשית הגז מגיזה שחורה על גיזה לבנה או להיפך.
הגוזז את המתה פטור. כ״כ השו״ע בסעיף ד, ויש להעיר דכן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,ז, וסמ״ג בעשה קמג, והמאירי בחולין קלו: ד״ה אף על פי.
השותפים חייבים והוא שיהיה בחלק כל אחד כשיעור. כ״כ השו״ע בסעיף י, ויש להעיר דכן כתבו הרמב״ם בהל׳ ביכורים י,יד, וסמ״ג בעשה קמג.
היו לו חמש רחילות וגזז ראשונה ראשונה ומכרה חייב. כ״כ הטוש״ע בסעיף יב, וכן הב״י מהראשונים, ויש להעיר דהרז״ה בספר הצבא במידה השנית, כתב דבארץ ישראל חייב.
הלוקח צאן עובד כוכבים עד שיגזוז האם חייב. הטור בסעיף ז, כתב דחייב, והב״י הביא דכן דעת הרמב״ם, ויש להעיר דהר״ן מצדד יותר לומר דפטור, דבחולין קלח ד״ה ותרגמא, בסופו, וכן בעמוד קלט ד״ה וכן אני, כתב דפטור, ובד״ה ומעתה, כתב דאפשר דחייב, וטעם הר״ן דכיון דנהגו כר׳ אלעאי ממילא הוי כתרומה דאם גדל בפטור דהיינו אצל הגוי פטור, ומ״מ מצדד הר״ן לחייב כיון דאפשר דלא נהגו כר׳ אלעאי גם בזה, וא״כ לפי הר״ן אף אי חייב אינו אלא ממנהג, אבל מ״מ אם קנה את הבהמה לגיזותיה קודם שהתחיל לגדול הגיזה, א״כ גדל בחיוב וחייב מדאורייתא אף לפי הר״ן.
הא דאמרינן דהלוקח גז צאנו של נכרי חייב האם היינו דוקא כשקנה גוף הצאן עם הגיזה או היינו אף בקונה זכות בצאן לגיזותיה והצאן אינו שלו. הב״י בסעיף ז, הביא דמרש״י נראה דהיינו דוקא בקונה גוף הצאן, ומהרמב״ם נראה דאף בקונה זכות בצאן לגיזותיה חייב, ויש להעיר דמדברי הרז״ה בספר הצבא במידה השנית, נראה דס״ל כרש״י דדוקא בקונה גוף הצאן חייב.
התולש צמר וצמר הנשטף בנהר. הטוש״ע השמיטו את דינא דתולש צמר וצמר הנשטף בנהר, ועי׳ גבי זה בר״ן בחולין קלז ד״ה וגרסי׳ תו בגמ׳.
באדיבות המחבר, הרב אהרן אופיר (כל הזכויות שמורות למחבר)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144