Kaf HaChayyim Orach Chayyim 533 – כף החיים אורח חיים תקלג‏ – Shulchan Arukh

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימן שלםSelect Full Siman
בחרו סעיףSelect Paragraph

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403
תד404
תה405
תו406
תז407
תח408
תט409
תי410
תיא411
תיב412
תיג413
תיד414
תטו415
תטז416
תיז417
תיח418
תיט419
תכ420
תכא421
תכב422
תכג423
תכד424
תכה425
תכו426
תכז427
תכח428
תכט429
תל430
תלא431
תלב432
תלג433
תלד434
תלה435
תלו436
תלז437
תלח438
תלט439
תמ440
תמא441
תמב442
תמג443
תמד444
תמה445
תמו446
תמז447
תמח448
תמט449
תנ450
תנא451
תנב452
תנג453
תנד454
תנה455
תנו456
תנז457
תנח458
תנט459
תס460
תסא461
תסב462
תסג463
תסד464
תסה465
תסו466
תסז467
תסח468
תסט469
תע470
תעא471
תעב472
תעג473
תעד474
תעה475
תעו476
תעז477
תעח478
תעט479
תפ480
תפא481
תפב482
תפג483
תפד484
תפה485
תפו486
תפז487
תפח488
תפט489
תצ490
תצא491
תצב492
תצג493
תצד494
תצה495
תצו496
תצז497
תצח498
תצט499
תק500
תקא501
תקב502
תקג503
תקד504
תקה505
תקו506
תקז507
תקח508
תקט509
תקי510
תקיא511
תקיב512
תקיג513
תקיד514
תקטו515
תקטז516
תקיז517
תקיח518
תקיט519
תקכ520
תקכא521
תקכב522
תקכג523
תקכד524
תקכה525
תקכו526
תקכז527
תקכח528
תקכט529
תקל530
תקלא531
תקלב532
תקלג533
תקלד534
תקלה535
תקלו536
תקלז537
תקלח538
תקלט539
תקמ540
תקמא541
תקמב542
תקמג543
תקמד544
תקמה545
תקמו546
תקמז547
תקמח548
תקמט549
תקנ550
תקנא551
תקנב552
תקנג553
תקנד554
תקנה555
תקנו556
תקנז557
תקנח558
תקנט559
תקס560
תקסא561
תקסב562
תקסג563
תקסד564
תקסה565
תקסו566
תקסז567
תקסח568
תקסט569
תקע570
תקעא571
תקעב572
תקעג573
תקעד574
תקעה575
תקעו576
תקעז577
תקעח578
תקעט579
תקפ580
תקפא581
תקפב582
תקפג583
תקפד584
תקפה585
תקפו586
תקפז587
תקפח588
תקפט589
תקצ590
תקצא591
תקצב592
תקצג593
תקצד594
תקצה595
תקצו596
תקצז597
תקצח598
תקצט599
תר600
תרא601
תרב602
תרג603
תרד604
תרה605
תרו606
תרז607
תרח608
תרט609
תרי610
תריא611
תריב612
תריג613
תריד614
תרטו615
תרטז616
תריז617
תריח618
תריט619
תרכ620
תרכא621
תרכב622
תרכג623
תרכד624
תרכה625
תרכו626
תרכז627
תרכח628
תרכט629
תרל630
תרלא631
תרלב632
תרלג633
תרלד634
תרלה635
תרלו636
תרלז637
תרלח638
תרלט639
תרמ640
תרמא641
תרמב642
תרמג643
תרמד644
תרמה645
תרמו646
תרמז647
תרמח648
תרמט649
תרנ650
תרנא651
תרנב652
תרנג653
תרנד654
תרנה655
תרנו656
תרנז657
תרנח658
תרנט659
תרס660
תרסא661
תרסב662
תרסג663
תרסד664
תרסה665
תרסו666
תרסז667
תרסח668
תרסט669
תרע670
תרעא671
תרעב672
תרעג673
תרעד674
תרעה675
תרעו676
תרעז677
תרעח678
תרעט679
תרפ680
תרפא681
תרפב682
תרפג683
תרפד684
תרפה685
תרפו686
תרפז687
תרפח688
תרפט689
תרצ690
תרצא691
תרצב692
תרצג693
תרצד694
תרצה695
תרצו696
תרצז697

שו״ע

פירוש

מלאכות המותרים בחול המועד, ובו ה׳ סעיפים(א) מֻתָּר לִטְחֹן קֶמַח לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ כִּוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד, וְלָקֹץ עֵצִים מֵהַמְחֻבָּר וּלְהַטִּיל שֵׁכָר, בֵּין שֶׁל תְּמָרִים בֵּין שֶׁל שְׂעוֹרִים, לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד; וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אָסוּר. וּמִיהוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא עוֹשֶׂה בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר יוֹתִיר; אֲבָל לֹא יַעֲרִים לִטְחֹן אוֹ לַעֲשׂוֹת {שֵׁכָר} יוֹתֵר, בְּכַוָּנָה, אוֹ אִם יֵשׁ לוֹ קֶמַח {אוֹ שֵׁכָר יָשָׁן} לֹא יַעֲרִים {לַעֲשׂוֹת אַחֵר} וְיֹאמַר: מִזֶּה אֲנִי רוֹצֶה; אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ לֶחֶם, מֻתָּר לִטְחֹן {לְפַת} דְּפַת חַמָּה עָדִיף; {וְהוּא הַדִּין בְּשֵׁכָר, אִם הֶחָדָשׁ עָדִיף, בְּלֹא הָעֲרָמָה שָׁרֵי (הַמַּגִּיד פ״ז).} (ב) מֻתָּר לַעֲקֹר פִּשְׁתָּן, מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכַסוֹת בּוֹ אֶת הָאֳכָלִים; וְלַעֲקֹר כְּשׁוּת, שֶׁרָאוּי לְהַטִּיל בּוֹ שֵׁכָר לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד; וְלַעֲקֹר שׂוּמְשֻׂמִין, שֶׁהַיְבֵשִׁים שֶׁבּוֹ רְאוּיִים לֶאֱכֹל מִיָּד. (ג) פֵּרוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ קְצָת וְנֶאֱכָלִין עַל יְדֵי הַדַּחַק, מֻתָּר לְלַקְּטָן כְּדֵי לְאָכְלָן; וְאִם לְקָטָן לְאָכְלָן וְהוֹתִיר, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יַתְלִיעוּ אִם לֹא יִכְבְּשֵׁם לְהוֹצִיא לֵחָה מֵהֶם, יָכוֹל לְכָבְשָׁם. אֲבָל אָסוּר לְלַקְּטָם תְּחִלָּה כְּדֵי לְכָבְשָׁם; וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא אַחַר הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ וּלְכָבְשׁוֹ. (ד) צָד אָדָם דָּגִים כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לָצוּד, וּמוֹלֵחַ הַכֹּל בַּמּוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאכַל מֵהֶם בַּמּוֹעֵד אִם יִסְחֹט אוֹתָם בְּיָדוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁיִּתְרַכְּכוּ. {וּמֻתָּר לְצוּדָן בְּפַרְהֶסְיָא שֶׁנִּכָּר לַכֹּל שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד (מָרְדְּכַי).} (ה) כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כְּשֶׁעוֹשִׂין אוֹתָם אֻמָּנֵיהֶם עוֹשִׂין בְּצִנְעָה; כֵּיצַד, הַצַּיָּדִים (שֶׁל) {חַיּוֹת וְעוֹפוֹת} וְהַטּוֹחֲנִין וְהַבּוֹצְרִים לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹשִׂים בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. {הַגָּה: וּמֻתָּר לַחְלֹב הַבְּהֵמָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד דְּהָוֵי דָּבָר הָאָבֵד (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן קנ״ג וּבֵית יוֹסֵף).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

E/ע

הערותNotes

(א) [סעיף א׳] מותר לטחון קמח לצורך המועד. ואפי׳ יכול לקנות או לשאול מחבירו מותר לטחון כמ״ש לקמן סי׳ תקל״ז סעי׳ ט״ו. וה״ה שאר מלאכות יכול לעשות בכגון זה דהיינו קוצר ומעמר וכו׳ כמבואר שם:
(ב) שם. אפי׳ כיון מלאכתו במועד. ר״ל שהיה יכול לעשותו קודם המועד וכיון לעשות במועד לא אסרו כדי שלא יבואו למעט בשמחת יו״ט. לבוש:
(ג) שם. אפי׳ כיון מלאכתו במועד. דבצורך אוכל לא אסרו כיון מלאכתו. ב״י בשם הרא״ש והמרדכי. ט״ז סק״א. מ״א סק״א. אבל בשאר דברים גזרו בכיון מלאכתו במועד כמ״ש לקמן סי׳ תקל״ו סעי׳ א׳ יעו״ש:
(ד) שם. ולקוץ עצים מן המובחר. היינו בצריך לבשל ולהחם הבית וכיוצא בו. ח״א כלל ק״ח או׳ ב׳ וגם בזה אפי׳ כיון מלאכתו במועד שרי. ביאורי הגר״א:
(ה) שם. ולקוץ עצים וכו׳ אבל לקוץ דקל משום דצריך לנסורת הסכמת הפו׳ לאסור. ב״י. א״ר או׳ א׳ בגדי ישע. מ״א שם. מק״ק סי׳ נ״ד בליקוטי רימ״א או׳ ב׳ ולענין ביקוע עצים התלושים נהגו המדקדקים לאסור אף בחו״ה ומתקנים הכל קודם יו״ט כמ״ש לעיל סי׳ תק״א או׳ ט׳ יעו״ש:
(ו) שם. לצורך המועד. וכל לצורך המועד אף מיום א׳ לחבירו שרי רק לאחר המועד אסור. מש״ז או׳ א׳:
(ז) שם. ושלא לצורך המועד אסור. במקומות שעושין מחיה ביין שרף ששורפין ביורות ויש להם ריוח הרבה יש מקום להתיר וליתן הריוח לעניים כיון שהם אינם עושים מלאכה בעצמם רק ע״י גוים ואפי׳ ישראל יהיה מסייע מותר דמסייע אין בו ממש מקרי כיון דהגוי יכול לעשותו בלי סיוע ישראל. בית יעקב סי׳ מ׳ י״א בהגה״ט. מק״ק סי׳ נ״ד או׳ ג׳ ועיין בשו״ת שו״מ מהד״ג ח״א סי׳ רי״ט שכתב דמותר לצרף יי״ש בחו״ה אף שיש בזה מלאכות גמורות דהיינו שמסיקין תחת היורה שהיי״ש בתוכה והיי״ש עולה דרך קנים והקנים יצננו במים אשר דולים בדלי מן הבור ועוד כמה מלאכות שיש בזה אפ״ה מותר כשישתו קצת מהיי״ש בחו״ה יעו״ש. והב״ד המק״ק שם בליקוטי רימ״א או׳ ז׳:
(ח) שם. אבל לא יערים לטחון וכו׳ ואם א״צ לקצור או שאר מלאכות רק מעט לצורך המועד ואינו מוצא מי שיקצור או יטחון לו מעט מותר לקצור ולטחון הרבה דכ״ז הוא לצורך אותו מועט שצריך. ריטב״א בשם רבו שקבל מהרמב״ם, ח״א כלל ק״ח או׳ ז׳ מ״ב או׳ ה׳.
(ט) שם. אבל לא יערים וכו׳ ואם הערים מותר לאכלו דכל כה״ג לא מיקרי כ״כ הערמה כיון שאוכל ממנה עכשיו ושרי בדיעבד אפי׳ ביו״ט כ״ש בחו״ה דלהרמב״ם מותר לכתחלה להערים. מ״א סק״ב ולב״ש. וכ״כ א״א או׳ ב׳ כיון דלהרמב״ם לכתחלה מותר לדידן עכ״פ בדיעבד שרי יעו״ש ומיהו לענין יו״ט עיין לעיל סי׳ תק״ג או׳ כ״ו שהבאנו פלגתא בזה אי שרי בהערמה באכילת כזית אך דעת כמה האחרונים להקל כיעו״ש. וא״כ כ״ש בחו״ה. ודעת הרמב״ם נכתוב לקמן או׳ י״א.
(י) שם. אבל לא יערים לטחון וכו׳ ואם יהיה החטים שרוצה לטחון יותר יפה מזה הקמח שהיה לו מותר לו להערים לכ״ע. י״א בהגב״י בשם מהר״י אשקאפה ז״ל. והב״ד הער״ה או׳ ב׳ וכתב וזה פשוט מדין שכר שכתב רמ״א דאם החדש עדיף שרי וה״ה בחטים וכל דבר וכ״כ המ״א סק״ד יעו״ש עכ״ל ועיין לקמן או׳ י״ד:
(יא) שם הגה. או שכר ישן וכו׳ והרמב״ם פ״ז דין ח׳ כתב אעפ״י שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש שאין הערמה זו ניכרת לרואה וכן כל כיוצא בזה עכ״ל אלא שהראב״ד שם בהשגות פליג עליה וכתב דזוהי סברת ר״י בר׳ יהודה ופליגי רבנן עליה יעו״ש. וכ״כ המ״מ שם שהר״י אבן גיאת פוסק כת״ק דאסור להערים יעו״ש, וכ״כ הטור דדעת אביו הרא״ש ז״ל נראה לאסור. וכ״כ הב״י דכיון דלא אשכחן מאן דשרי אלא הרמב״ם הו״ל יחידאה ולא נקטינן כוותיה בהא. וכ״כ הב״ח דלענין הלכה נקטינן ככל הפו׳ דכל הערמה דהכא אסור לרבנן שהם רבים כנגד ר״י בר׳ יהודה יעו״ש. וכ״ה דעת המרדכי וכ״כ הריטב״א דה׳ כמאן דאסר וכ״פ רי״ט יעו״ש. אבל דעת הרוקח בסי׳ רצ״ח כדברי הרמב״ם. וכ״ה דעת מעשה רוקח בהקדמה דף ה׳ ע״א. וכ״ה דעת מ״א סק״ג. א״ר או׳ ב׳ בגדי ישע. נמצא דדבר זה בפלוגתא שנייא וכבר כתבנו לעיל או ט׳ דבדיעבד אם הערים ואכל ממנה מעט דיש להקל יעו״ש:
(יב) שם. ויאמר מזה אני רוצה. ואעפ״י שאוכל מזה שטוחן מ״מ הערמה היא כיון שא״צ לזה כמ״ש לעיל סי׳ תק״ג או׳ כ״ו:
(יג) שם. דפת חמה עדיף. ואפי׳ אם יש לו פת נקיה מותר לאפות פת קיבר ואע״ג דביו״ט אסור (כמ״ש לעיל סי׳ תק״ו סעי׳ ז׳) בחו״ה מותר ובלבד שצריך עכ״פ ג״כ קצת במועד ועושה בהרווחה ואם יותיר יותיר ובשעת הדחק כגון שלא יוכל לאפות תיכף לאחר המועד יש לסמוך להתיר לאפות ע״י שצריך קצת להערים ולעשות בכוונה יותר כיון שהערמה זו אינו ניכר כ״כ וכ״ש כשעושה פת אחד או ליעכוך אחד גדול שאין בו אלא טורח אחד דמותר לכ״ע. ח״א כלל ק״ח או׳ ו׳ ומ״ש ובשעת הדחק וכו׳ יש לסמוך וכו׳ זהו לפי דעת הרמב״ם ודעמיה אלא לפי מ״ש לעיל להתיר בדיעבד הוא מתיר ג״כ בשעת הדחק:
(יד) שם הגה. וה״ה בשכר אם החדש עדיף וכו׳ והיה בחטים ובכל דבר, מ״א סק״ד. ור״ל הן חטים הן שעורים ותמרים וכל דבר אם החדש טוב יותר רשאי, א״א או׳ ד׳ ועיין לעיל או׳ יו״ד:
(טו) שם הגה. בלא הערמה וכו׳ ר״ל היינו אם באמת נצרך לו בלתי הערמה: (טז) [סעיף ב׳] מותר לעקור פשתן וכו׳ ואינו יכול לעקור אלא מה שצריך ומ״מ אף אם א״צ לכל הגבעול אלא לזרע הפשתן שבראש הגבעול יכול לעקור כל הגבעול ההוא. מ״א סק״ה. וכ״כ הדרישה. א״ר או׳ ג׳ א״א או׳ ה׳ מק״ק סי׳ נ״ד או׳ ד׳ מ״ב או׳ י״א:
(יז) שם. מפני שראוי לכסות בו וכו׳ כגון תאנים ותמרים לצורך המועד. רש״י מו״ק י״ב ע״ב, והב״ד ב״י:
(יח) שם. שראוי להטיל בו שכר. צ״ל להטיל בשכר כי כן דרך לתת כשות עם התמרים או עם התנאים קודם שמושכים מהם השכר כדי לתת טעמא וחורפה. וכ״ה לשון הרמב״ם פ״ח דין יו״ד והמ״מ שם להטיל לשכר יעו״ש. וגם בזה אינו יכול לעקור אלא מה שצריך למועד וכן בשומשמין דלקמן כ״כ האחרונים:
(יט) שם. שראוי להטיל בשכר וכו׳ וה״ה אם נצרך לו לדבר אחר לצורך מועד אלא דנקט דבר הרגיל:
(כ) שם. ולעקור שומשמין וכו׳ אמרו לי הלועזים דשומשמין מין אחר הוא מה שנקרא בארצם שומשמין ממה שאנו קורין. פרישה. וכ״כ מ״ב או׳ י״ג דאינו שומשמין שלנו שהם מאכל גמור אלא הוא מין זרע שעושין מגרעיניו שמן או מטגנין אותן בדבש וראויין לאכילה ואינם ראויין לכל זה אלא בשעה שהן יבשין אבל הלחין צריך להכמישן וליבשן ולא חזו עד לאחר המועד עכ״ל:
(כא) שם. שהיבשין שבו ראויים וכו׳ משמע דשרי ליה לעקור בלתי ברירה ואח״כ יברור הראויים לאכילה או לשמן. וכ״כ מ״ב או׳ י״ד: (כב) [סעיף ג׳] יכול לכבשם. ר״ל אע״ג דאם יכבשם לא יהיו ראויים עוד לאכילה עד לאחר המועד אפ״ה שרי והטעם כתוב בגמ׳ משום דהו״ל כדבר האבד דמותר לעשותו בחו״ה:
(כג) שם. שם. אבל אסור ללקטם תחלה וכו׳ אפי׳ אין נמצאים אחר המועד דמלאכה גמורה אינה מותרת אלא בדבר האבד ועבירי רווחא לא מקרי פסידא. הר״ן ושה״ג וכ״מ בטור. מ״א סק״ו. ולפ״ז הך שלקטן שכתב הש״ע הוא מהפקר או קינה מעכו״ם וכדומה. א״א או׳ ו׳ ור״ל דאלו אילן של ישראל ויתקלקלו לאחר המועד בודאי דבר האבד הוא ושרי. וכ״כ מ״ב בב״ה. וע״כ כתב לתמוה על ח״א כלל ק״ו או ו׳ וכלל ק״ח או׳ ב׳ שהעתיק דברי מ״א ולא העתיק דמיירי בפירות של הפקר או עכ״פ בקונה מעכו״ם יעו״ש:
(כד) שם. ואם הוא דבר שאינו נמצא וכו׳ כ״כ הטור. וכתב עליו ב״י נראה שלמדו מדין השיירות שמותר לקנות מהם לפי שהוא דבר שאינו מצוי תמיד וכמ״ש סי׳ תקל״ט (סעי׳ ה׳) וגם מדין מי שצריך לקנות יין בעת הבציר לצורך שתייה כל השנה דאם יעבור המועד לא ימצא כמו שמוצא עכשיו שנת׳ בסי׳ ההוא (סעי׳ ט) שמותר לקנותו עכ״ל וית׳ בדברינו לשם בס״ד:
(כה) ג׳ דינים יש בדבר האבד כל שמפסיד מהקרן אפי׳ מלאכה גמורה מותר בחו״ה וכל שאין מרויח מלאכה גמורה אסור ומלאכה דרבנן כובש ומולח דאין עיבוד באוכלין מותר להרויח ובתנאי שאין בה טורח הא יש טורח אף דרבנן להרויח אסור הא אין טורח שרי בדרבנן להרויח א״א או׳ ו׳ ועיין לקמן סי׳ תקל״ט או׳ ל״ג: (כו) [סעיף ד׳] צד אדם דגים כל מה שיכול לציד וכו׳ משמע דאפי׳ הוא בודאי יותר מצורך המועד אפ״ה שרי. ואע״ג דקמח אסור לטחון שלא לצורך כמ״ש סעי׳ א׳ י״ל דשאני צידה דכל פעם י״ל שימצא דג משובח יותר משא״כ בקמח. מ״א סק״ז. מ״ב או׳ ח״י:
(כז) שם. ומולח הכל במועד שהרי אפשר וכו׳ ר״ל דלא דמי לסעי׳ ג׳ דלא שרי ללקטם כדי לכבשם דהתם שאני דמכובשים אינם ראויים לאכול במשך איזה ימים והו״ל הכנה רק לצורך חול משא״כ בדגים דאפשר לסוחטן ולאוכלן במועד. וכ״ה בגמ׳ מו״ק י״א ע״א:
(כח) שם שהרי אפשר שיאכל מהם וכו׳ ואעפ״י שמולח הרבה יותר מן הצורך הרי יכול לומר בכל אחת בשעת הבאה ומליחה לזה נעשה סחיטה וכן כשימלח חבירו והערמה כי האי שריא אפי׳ ביו״ט וכ״ש בחו״ה כדאמרינן במס׳ ביצה (י״א ע״ב) מערים ומלח ליה גרמא גרמא. נ״י על הרי״פ והב״ד ב״י. ומה שמותר למלוח ע״י הערמה היינו משום דאין עיבוד באוכלין וכ״כ המרדכי בהדיא. מ״א סק״ז:
(כט) שם הגה. ומותר לצודן בפרהסיא וכו׳ וכמו שמותר בתבלין כמ״ש לקמן סי׳ תקל״ט סעי׳ יו״ד יעו״ש ומשמע מזה דלאו דוקא בצודה לעצמו אלא אפי׳ בצייד שאומנתו בכך ג״כ מותר בפרהסיא. ועיין לקמן או׳ ל״ד:
(ל) מקום שנהגו הציידין שלא נצוד דגים בחו״ה אינם חייבים לעמוד במנהגם מפני שהם ממעטים בשמחת הרגל. וזה מבואר בגמ׳ א״י (ר״ל בירושלמי סוף פ״ב דמו״ק) ריא״ז הב״ד בשה״ג פ׳ מקום שנהגו. כנה״ג בהגב״י מ״א סק״ח: (לא) [סעיף ה׳] כל מלאכות שהם נצורך המועד וכו׳ ר״ל מפי׳ אם הם לצורך המועד כשעושין אותם אומניהם עושין בצנעה. ומיירי במין מלאכה שאינו מוכח לרואה שהיא לצורך מועד כגון הני דמסיים וכדומה אבל דבר שהוא ניכר לרואה שהוא לצורך מועד מותר לעשותו בפרהסיא וכמ״ש לקמן סי׳ תקל״ט סעי׳ יו״ד יעו״ש:
(לב) שם. כשעושין אותם אומניהם וכו׳ לפי שא״צ לעשותן בצנעה אלא האומנים מלאכות שעושין לרבים. וכ״כ הרמב״ן וכן עיקר. מ״מ פ״ז דין ט׳ והב״ד ב״י והטעם כתב ב״י מפני שהם צריכין לעשות הרבה ביחד ונראה כאלו עושין אותם לצורך חול עכ״ל. וכ״כ הלבוש. ט״ז סק״ב. מ״א סק״ט:
(לג) שם. עושין בצנעה. אבל בעה״ב העושה לצורך ביתו עושה כדרכו. לבוש. וכן מוכח ממ״ש באו׳ הקודם:
(לד) שם הגה. של חיות ועופות. כוונת רמ״א לאשמעינן אבל בציידי דגים אפי׳ אומן עושה בפרהסיא כמ״ש לעיל בהגה בסוף סעי׳ ד׳ מיהו המ״א סק״י כתב עליו צ״ע דלהש״ע דפסק כהרמב״ם דדוקא אומן אסור א״כ אף בדגים אסור בפרהסיא יעו״ש. והב״ד א״ר או׳ ה׳ וכתב וכ״מ בהר״ן (נ״י) פ׳ מי שהפך וכ״כ בביאורי הגר״א דלהרמב״ם אף בשל דגים אסור יעו״ש. אבל החמ״מ או׳ ד׳ כתב דגם להרמב״ם באומן יש חילוק בין חיה ועוף לדגים מפני שניכרין שהם לצורך המועד לכן מותר בפרהסיא ואפי׳ עושין הרבה כמ״ש סעי׳ ד׳ ולכן דברי רמ״א נכונים יעו״ש. וכ״כ הנה״ש או׳ ב׳ נמצא דדבר זה בפלוגתא שנייא וע״כ לכתחלה היכא דאפשר יש להחמיר ולעשות בצנעה:
(לה) ומבואר בירושלמי (סוף פ״ב דמו״ק) דציידי חיה ועוף ודגים מותרים לצוד אפי׳ במצודות גדולות וכה״ג כדי להרבות שמחה ברגל דאם אין אתה מתיר להם אלא בחכה ומכמורת אין צדין אלא מעט וממעטין בשמחה יעו״ש. והב״ד מ״ב או׳ כ״ג:
(לו) מי שיש לו בריכה גדולה מצדד המ״א סק״י דאסור לחפור בחו״ה שיזובו המים כדי שיצודו הדגים דמוכחא מילתא שהוא לצורך חול יעו״ש. ואם רוצה לאכול הדגים במועד שרי כמ״ש לקמן סי׳ תקל״ט סעי׳ ח, יעו״ש. ועיין לב״ש ומחה״ש, ובלבד שיעשה בצנעה כנז׳:
(לז) שם. והטוחנין והבוצרים וכו׳ וכן כותשי חטים לעשות דייסא וטוחני פולין לעשות גרוסות, טור וב״י:
(לח) שם. הרי אלו עושין בצנעה וכו׳ היינו בין הצידה וכו׳ ובין המכירה וכמ״ש לקמן סי׳ תקל״ט סעי׳ י״א יעו״ש אכן במכירת דגים אפשר דיש להקל כיון שיש מתירי׳ אפי׳ בצידה כמ״ש לעיל או׳ ל״ד יעו״ש: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון