×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים תרצ״אשו״ע
;?!
אָ
דיני כתיבת המגילה ותפירתה, וּבוֹ י״א סְעִיפִים
(א) אֵין כּוֹתְבִין הַמְּגִלָּה אֶלָּא בִּדְיוֹ, עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף, כְּסֵפֶר תּוֹרָה; וְאִם כְּתָבָהּ בְּמֵי עֲפָצִים וְקַנְקַנְתּוֹם, כְּשֵׁרָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִים, פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה שִׂרְטוּט כַּתּוֹרָה עַצְמָהּ; וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ צָרִיךְ לְעַבֵּד לִשְׁמָהּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ עִבּוּד לִשְׁמָהּ.
(ב) הָיְתָה כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר אוֹ עַל עוֹר שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד, אוֹ שֶׁכְּתָבָהּ עַכּוּ״ם אוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס, פְּסוּלָה; וְדִינָהּ כְּסֵפֶר תּוֹרָה לְעִנְיַן הֶקֵּף גְּוִיל וַחֲטֹטְרוֹת חֵתִי״ן וּתְלִיַּת הֵהִי״ן וְקוֹפִי״ן וְכָל גּוּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּצוּרָתָן וּבַחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת. {הַגָּה: גַּם צָרִיךְ לְכָתְבָהּ מִן הַכְּתָב (רַ״ן), וּלְהוֹצִיא כָּל תֵּבָה מִפִּיו קֹדֶם שֶׁיִּכְתְּבֶנָּה, כְּמוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה (מַהֲרִי״ל); וְעוֹשִׂין כָּל פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ סְתוּמוֹת, וְאִם עֲשָׂאָן פְּתוּחוֹת, פְּסוּלָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ב וּפִסְקֵי מהרא״י סִימָן כ״ג); וּבְדִיעֲבַד אֵין לִפְסֹל מְגִלָּה מִשּׁוּם חֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּלֹא גָּרַע מֵהִשְׁמִיט בָּהּ הַסּוֹפֵר אוֹתִיּוֹת, דִּכְשֵׁרָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ב וְאוֹר זָרוּעַ), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סי׳ תר״צ סָעִיף ג׳;} וּצְרִיכָה עַמּוּד בְּסוֹפָהּ וְחָלָק בְּרֹאשָׁהּ כְּדֵי לְהַקִּיפָהּ בּוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכָה תַּגִּין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה; {הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְתַיְּגָהּ, גַּם נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת לָהּ עַמּוּד כְּלָל בְּסוֹפָהּ (מַהֲרִי״ל).} (ג) עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן צָרִיךְ לְכָתְבָהּ כְּשִׁירָה, וְלֹא כִּשְׁאָר שִׁירוֹת שֶׁחָלָק עַל גַּבֵּי כְּתָב, אֶלָּא מַנִּיחַ חָלָק בֵּין כְּתָב לִכְתָב; וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, פְּסוּלָה. (ד) צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּוָא״ו דְּוַיְזָתָא {בִּכְתִיבָתָהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּקְרִיאָתָהּ (רַ״ן בְּשֵׁם הָרא״ש וּמַהֲרִי״ל וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם א״ח);} וְצָרִיךְ לִכְתֹּב אִישׁ בְּרֹאשׁ דַּפָּא, וְאֶת בְּסוֹפָהּ. (ה) אִם תְּפָרָהּ בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן, פְּסוּלָה. (ו) אִם הֵטִיל בָּהּ ג׳ חוּטֵי גִּידִים, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת; וּמִפִּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים, צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי כֻּלָּם וְיַעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה תְּפִירוֹת בְּרֹאשָׁהּ וְג׳ בְּסוֹפָהּ וְג׳ בְּאֶמְצָעִיתָהּ וּתְפִירָה אַחַת בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי מִצַּד זֶה וּתְפִירָה אַחַת בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי שֶׁמִּצַּד הָאַחֵר. {הַגָּה: וְאִם אֵין לוֹ גִּידִין יוֹתֵר, מוּטָב לִתְפֹּר הַנִּשְׁאָר בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן מִלְּהַנִּיחוֹ בְּלֹא תְּפִירָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ב׳ וְכָל בּוֹ); אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גִּידִין יִתְפֹּר כֻּלָּהּ בְּגִידִין; וְהַתְּפִירָה תִּהְיֶה מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נ״י ח״ב בְּשֵׁם א״ח).} (ז) צָרִיךְ לְהַנִּיחַ שִׁיּוּר בְּרֹאשׁ הַיְרִיעָה וּבְסוֹפָהּ, כְּשֶׁתּוֹפְרָם יַחַד, וּבְמַשֶּׁהוּ סַגֵּי. (ח) אֵין קוֹרִין בְּצִבּוּר בִּמְגִלָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים; וְאִם קָרָא, לֹא יָצָא אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה יְתֵרָה עַל שְׁאָר הַיְרִיעוֹת אוֹ חֲסֵרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָהּ הֶכֵּר; אֲבָל הַיָּחִיד קוֹרֵא בָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה, וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְדַוְקָא כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה בְּגִלָּיוֹן כְּסֵפֶר תּוֹרָה. (ט) מְגִלָּה שֶׁהִיא נְקֻדָּה, וְכֵן אִם כָּתַב בָּהּ בַּדַּף הָרִאשׁוֹן בְּרָכוֹת וּפִיּוּטִים, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ. (י) אִם אֵין מְגִלָּה כְּשֵׁרָה קוֹרִים אוֹתָהּ בְּחֻמָּשׁ בְּלֹא בְּרָכָה. (יא) אִם קָרָא בִּמְגִלָּה גְּזוּלָה, יָצָא. {הַגָּה: וְאִם מְבָרְכִים עָלֶיהָ, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תרמ״ט לְעִנְיַן לוּלָב הַגָּזוּל, וְהוּא הַדִּין כָּאן.} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) לענין היקף וכו׳. והוא הדין לכל דבר ולכן בעינן שיהא שיטותיה שווין ורוחב העמוד שלושה למשפחותיכם, ובין שיטה לשיטה, ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה, ושיעור גליונות הכל כספר תורה הגהות מיימוני, חק תוכות פסול לכולי עלמא:
(ב) להוציא כל תיבה וכו׳. הקשה מגן אברהם הא צריך לכותבה מתוך הכתב, ואז אין צריך להוציא מפיו כמו שכתב בסימן ל״ב סעיף ל״א, ולא קשה מידי הא הוא גופיה לעיל דדוקא בתפילין דשגורת בפה הוא דאין צריך להוציא מפיו. גם נראה לי לכאורה דדוקא בעינן מן הכתב אבל לא שאחר מקרא לו בעל פה, אבל מגן אברהם כתב דאחר מקרא לו בעל פה והוא כותב. וצריך עיון גם בירושלמי שהביא הר״ן שם לכאורה לא משמע הכי מותר לכתוב המגילה ממגילה הכתובה בעל פה:
(ג) פתוחות פסולה וכו׳. בתשובת רמ״א מפקפק על זה ונראה לי לסמוך עליו בשעת הדחק (מגן אברהם), ולא דק דמבואר שם דשאל זה למהרא״י ובפסקי מהרא״י סימן כ״ג השיב לו דפסולה, ומכל מקום הא כתב מהרא״י דיש מקילין דאין כל דין ספר תורה למגילה וצריך עיון על רמ״א. ובתשובת מהר״מ מינ״ץ סימן ס״א כתב קצת סתומות קצת פתוחות ומה דחשיב שם אין מכוין למגילות ונוסחאות שלנו:
(ד) ובדיעבד וכו׳. פירש מגן אברהם שאין לו מגילה אחרת או שכבר קרא בה:
(ה) ויש אומרים שאינה צריך וכו׳. ובשעת הדחק שאין לו מגילה אחרת יש לסמוך עלייהו צריך שיכתוב בימין ואין לכתוב בעל פה, כן כתב שיירי כנסת הגדולה. מגילה דפוסה פסולה:
(ו) [לבוש] אין מנקדין וכו׳. ובמקום דליכא מי שיודע לקרות בטעמים בעל פה מותר לכותבה בטעמים ולקרותה בציבור ולברך עליה (באר שבע), ואם אין הטעמים במגילה מותר לקרות בלא טעם כמו שכתב בסוף סימן קמ״ב:
(ז) [לבוש] אין לכתוב בדף וכו׳. כן כתב בית יוסף בשם ראבי״ה וכמדומה שנוהגין להקל לכתחילה, שוב עיינתי בספר אמרכל שכתב דהפוסקים חולקים על ראבי״ה דהא דאמרינן שמא יאמרו ברכות כתובות בתורה בין פרשה לפרשה אבל אי כתב בתחילת ספר תורה או בסוף אין לפסול, עד כאן. אם כן במגילה אפשר דאפילו לכתחילה מותר ומכל מקום טוב לחוש לכתחילה ונראה דגם הציורים שעושין בגליונות אינו נכון דהא לכתחילה בעינן כמו ספר תורה, ובספר תורה פשיטא דאסור, גם דמי למה שכתב סימן צ׳ סעיף כ״ג דאסור לצור ציורים בספרים שמתפללים מיהו בזה יש לחלק דבתפילה בעינן לכוונה ביותר:
(ח) עשרת וכו׳. אף שעשרת כתובה בסוף שיטה, אלא שאינה בסוף הדף כגון שכתובים שיטות אחרות שם פסולה (שיירי כנסת הגדולה): (ט) צריך להאריך וכו׳. נראה דכל זה כשר בדיעבד (מגן אברהם), ומשמע דהוא הדין באיש בראש הדף בס״ג וכו׳ יען שראיתי סופרי נבוכים בכתיבת המגילה רמיתי אנפשיה ועיינתי בתשובת מהר״ם מינ״ץ שהביא תיקון ראבי״ה וכנסת הגדולה שהביא הרבה דברים הסותרים לתיקון הנזכר לעיל ומה שהוא במוסכם כתבתי בסתם ודברים שהן במחלוקת כתבתי בו תיקון שלנו. בתיקון ראבי״ה כתב חרבונה בה״א ובתיקון שלנו באל״ף חרבונה ראשון והשני בה״א, ותמאן המלכה ושתי לבוא בוי״ו, אשר לא תבוא ושתי בוי״ו ובתיקון שלנו חסר וי״ו, הגולה בתיקון ראבי״ה מלא וי״ו ובתיקון שלנו חסר וא״ו, אמן את הדסה חסר וי״ו, מנותיה לתת לה בתיקון ראבי״ה בלא וי״ו ויו״ד ובתיקון שלנו מלא וי״ו וחסר יו״ד ויש ספרים מלא וי״ו ויו״ד, וישנה בלא יו״ד, בתיקון ראבי״ה את נערותי״ה בלא וי״ו ובתיקון שלנו מלא וא״ו, ובהגיע תר תרווייהו חסר וי״ו, לשלוח יד במלך אחשורוש חסר וי״ו בתרא מאחשורוש, בכל מלכות אחשורוש מלא וי״ו, ודתיהם שנות חסר וי״ו קדמאה, ועם ועם כלשונו בתיקון ראבי״ה חסרים וי״ו ותמה כנסת הגדולה דאם הפירוש שצריך להיות עם עם הא בכל הספרים כתב ועם ועם, ואם הכוונה לומר כלשונו חסר וי״ו אחר השי״ן לבד שלא יצדק לומר על זה חסרים בלשון רבים הא בכל הספרים מלא, עד כאן. ולעניות דעתי כוונתו דכתיב בספר במגילה ועם ועם כלשונו, בשם המלך אחשורוש מלא וי״ו, ויש ספרים חסר וי״ו, ולהיות עתדים בתיקון ראבי״ה חסר יו״ד קדמאה, כי אין לבוא מלא וי״ו, ותבואנה מלא וי״ו, אל רחוב בתיקון ראבי״ה חסר וי״ו ובתיקון שלנו מלא, ואל תאכלו ואל תשתו כולם בוי״ו, ויתאפק המן ויבוא מלא וי״ו, כי אם אותי וי״ו מוגה, יושב מלא וי״ו, ולא כתיב היושב ספר הזכרונות בתיקון ראבי״ה חסר וי״ו בתראה ובתיקון שלנו איפכא חסר וי״ו קדמאה, לחצר בית המלך החיצנה בתיקון ראבי״ה חסר וי״ו ויש ספרים מלא וי״ו, צרר חסר וי״ו, היהודים בשני יודי״ן, ויקראו סופרי המלך חסר וי״ו, אשר החלות לנפול בתיקון ראבי״ה מלאים וי״ו ובתיקון שלנו לנפל חסר וי״ו, גבוה חמשים חסר וי״ו, תלהו חסר וי״ו, בעת ההיא ביו״ד, אשר מהודו חסר וי״ו, ולהיות היהודים בתיקון ראבי״ה יו״ד אחד ובתיקון שלנו בשני יוד״ן, עתידים היו״ד ראשונה תג כזה כן כתב בתיקון ראבי״ה, אבל דקדקתי במגילות ובחומשים המדויקים כתיב עתודים ותחת יו״ד קמא כתיב וי״ו, ואף דכתיב שם בגליון עתידים קרי מכל מקום הכתיב ביו״ד וצריך עיון על כנסת הגדולה שלא העיר בזה, יצאו מבוהלים חסר וי״ו, וששון ראשון חסר וי״ו ושני מלא וי״ו, ונהפוך הוא מלא וי״ו, האיש מרדכי הולך מלא וי״ו, ואת ארדי חסר יו״ד, צורר חסר וי״ו, ומשלוח מנות כתיב שני פעמים מנות בשניהם מלא משלוח יש ספרים חסר בשניהם ויש ספרים קדמאה מלא ויש ספרים בתראה מלא, מתנות לאביונים בתיקון ראבי״ה חסר וי״ו ויש ספרים מלא, אשר כתב מרדכי עליהם והפיל פור הוא הגורל ובבאה לפני המלך כולם חסרים וי״ו, דברי צומת וזעקתם ומאמר אסתר קים דברי הפורים ורצוי לרוב אחיו מלא וי״ו ובנוסחאות שלנו הפורים חסר וי״ו וצריך עיון בתיקון ראבי״ה, פרשנדתא אל״ף קטנה, פרמשתא אל״ף גדולה ויש אומרים היפך, ואני ראיתי במגילות ובנוסחאות דאין שינוי באל״ף בשניהם, אף פרשנדתא תי״ו קטנה, פרמשתא שי״ן קטנה, ויזתא וי״ו גדולה זיי״ן קטנה וצריך עיון בתיקון ראבי״ה, ויאמר ממכן ממוכן קרי, וקבל כתיב וקיבלו קרי: (י) בחומש וכו׳. זה לשון מגן אברהם דוקא כשעשוי בגלילה, אבל בחומשין שלנו לכולי עלמא לא יצאו (ב״ח) עד כאן לשונו. ולעניות דעתי מבואר מב״ח גופיה דמכל מקום יקראנו כיון שאין מברך, אך הוה ליה להביא דברי הב״ח על מה שכתב רמ״א אחר כך, ועיין לעיל סימן תרמ״ט וכו׳ אם מברכין וכו׳ משמע למאן דאמר דמברכין שם הוא הדין בחומשין דוקא כשעשוי בגלילה אבל בחומש שלנו לכולי עלמא אין מברכין, אך צריך עיון מאי שנא מתפוחים ורימונים דלא יטלו אף שאין אתרוג, ואפילו בלא ברכה כמו שכתב סוף סימן תרמ״ט ויש לחלק: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×