Darkhei Moshe Yoreh Deah 390 – דרכי משה יורה דעה שצ‏ – Shulchan Arukh

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימן שלםSelect Full Siman
בחרו סעיףSelect Paragraph

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403

שו״ע

פירוש

דיני גלוח וסריקה באבל, ובו ז׳ סעיפים(א) אָבֵל אָסוּר לְגַלֵחַ שְׂעָרוֹ, אֶחָד שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְאֶחָד שְׂעַר זְקָנוֹ וְאֶחָד כָּל שֵׂעָר שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלוּ שֶׁל בֵּית הַסְתָרִים, כָּל ל׳ יוֹם. וּשְׂעַר שֶׁל הַשָּׂפָה וּמֵהַצְּדָדִים, כָּל שֶׁמְּעַכֵּב אֶת הָאֲכִילָה, תּוֹךְ ז׳ אָסוּר; אַחַר שִׁבְעָה, מֻתָּר. (ב) יָשַׁב לְגַלֵחַ, וְאָמְרוּ לוֹ: מֵת אָבִיו, הֲרֵי זֶה מַשְׁלִים רֹאשׁוֹ, אֶחָד הַמְגַלֵחַ וְאֶחָד הַמִּתְגַלֵחַ; וּמַה שֶּׁהַסַפָּר גוֹמֵר, הַיְנוּ בִּדְלֵיכָּא סַפָּר אַחֵר בְּמָתָא. (ג) כָּל אוֹתָם שֶׁאָמְרוּ מֻתָּר לְגַלֵחַ בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, אִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵאֵלוּ קֹדֶם הָאֲבֵלוּת, וְנִכְנַס מִיָּד תּוֹךְ הָאֵבֶל, אָסוּר לְגַלֵחַ. אֲבָל אִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵאֵלוּ, וּתְכָפוּהוּ מִיָּד שְׁנֵי אֲבֵלוּת זֶה אַחַר זֶה, מְגַלֵחַ כְּדַרְכּוֹ, בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם, וַאֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאָדָם אֶחָד שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלָיו זֶה אַחַר זֶה, מֵקֵל שְׂעָרוֹ בְּתַעַר אֲבָל לֹא בְּמִסְפָּרַיִם. {וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּצִנְעָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן).} (ד) עַל כָּל הַמֵּתִים מְגַלֵחַ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים; עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו. {הַגָּה: וְאֵין הָרֶגֶל מְהָנֵי אִם פָּגַע קֹדֶם שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו (טוּר). וְעַיֵּן בא״ח סִימָן תקמ״ח. וְשִׁעוּר גְּעָרָה יֵשׁ בּוֹ פְּלֻגְתָּא, וְנוֹהֲגִים בְּג׳ חֳדָשִׁים (כְּדַעַת מהרא״י בִּפְסָקָיו וַאֲגֻדָּה ומהרי״ל והר״ן). וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִסְתַּפְּרִין עַל אָב וָאֵם כָּל י״ב חֹדֶשׁ (מהרי״ל מִנְהַג קְצָת מְקוֹמוֹת), אִם לֹא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו שְׂעָרוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמִתְנַוֵּל בֵּינֵיהֶם בְּשַׂעֲרוֹתָיו, דְּמֻתָּר לְסַפֵּר (כֵּן הֵשִׁיב הָאוֹר זָרוּעַ).} (ה) אִשָּׁה מֻתֶּרֶת בִּנְטִילַת שֵׂעָר אַחַר ז׳. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹסְרִים אַף לְאִשָּׁה, וְכֵן עִקָּר.} (ו) לִסְרֹק רֹאשׁוֹ בְּמַסְרֵק, מֻתָּר, אֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. (ז) כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְגַלֵחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, כָּךְ אָסוּר לִטֹּל צִפֹּרְנַיִם בִּכְלִי; אֲבָל בְּיָדָיו אוֹ בְּשִׁנָּיו, מֻתָּר, אֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִשָּׁה שֶׁאֵרַע טְבִילָתָהּ אַחַר שִׁבְעָה, תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, אִם תִּטֹּל צִפָּרְנֶיהָ בְּיָדֶיהָ אוֹ בְּשִׁנֶּיהָ אֵינָהּ נוֹטֶלֶת יָפֶה, אֶלָא תֹּאמַר לְעוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים לִטְּלָם בְּתַעַר אוֹ בְּמִסְפָּרַיִם. {הַגָּה: וְלָאו דַּוְקָא עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים, אֶלָּא הוּא הַדִּין יִשְׂרְאֵלִית, וְסִרְכָא דְּלִשְׁנָא דְּחוֹל הַמּוֹעֵד נָקַט (דַּעַת עַצְמוֹ).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) ובמרדכי דף שצ״ב ע״ב ה״א כתב שמוהר״ם מצא בשם ר״ת דאפשר דלא התירו שפה אלא בתער ולא במספרים דומיא דמי שתכפוהו אבליו עכ״ל ומשמע דס״ל כדברי הרמב״ן ולכן למדו ממי שתכפוהו אבליו שמותר אפי׳ תוך ז׳ כדלקמן והיה נראה שלענין הלכתא הכי נקיטינן אבל ב״י כתב והרמב״ם פ״ו פי׳ כדברי הראב״ד וכתב כיון שהם מסכימין לדעת אחת הכי נקטינן עכ״ל:
(ב) ומדברי המרדכי שכתבתי לעיל גבי שפה דמתיר ג״כ דוקא בתער אבל לא במספרים ולמדו מכאן נראה דאינו מפרש פי׳ זו דגבי שפה שצריר לקצר השערות שלא יעכבו את האכילה וא״כ ע״כ נראה וא״כ מה חילוק בין תער ומספרים אלא נראה לדברי המרדכי דבתער כשחותך השערות ומקצרו בו הוי שינוי דאין דרך לקצרן ולחתכן אלא במספרים כנ״ל לדבריו וכ״ב ב״י בשם הרמב״ן:
(ג) וע״ל סימן שצ״ט דכתב הטור סתמא כדברי הסמ״ק ובפסקי מהרא״י ז״ל סימן קל״ג ובספר אגודה נמצא דשיעור גערה הוי ג׳ חדשים וכן הורה במהרי״ל ומהר״ן ז״ל ומי יבא אחרי המלכים לסתור דבריהם אמנם מלשון מהרי״ל בתשובה סימן כ״ב שהורה למהר״ז ז״ל משמע קצת שלא היה לבו נוטה כך אלא שהיה משיב לשואלים כספר אגודה וכ״כ מהר״ר אנשיל שלבו נוטה להתיר אלא שהיה משיב לשואלו פלוגתא דרבוותא היא עכ״ל ובכלבו דשיעור גערה ל׳ יום אחר ל׳ יום הראשונים עכ״ל ומדברי ב״י משמע דלאחר ל׳ יום הוי שיעור גערה וכ״ה בא״ז הלכות אבל לאחר ל׳ יום הוי שיעור גערה ובמהרי״ל שנוהגין בקצת מקומות שלא לספר כל יב״ח עכ״ל וכן המנהג בארצינו ואם הכביד עליו שערו מקילין ויש מקילין בזה ואין מוחה בהן הואיל ואינו אלא חומרא בעלמא ומצאתי בא״ז וז״ל שאלה אם תוכל לספר אחר אביו תוך י״ב חדש כי מתוך שאתה עסוק במזונותיך ומצוי בין השרים אינך יכול לסבול גידול שער הנני מודיעך שלא הוזכר י״ב חדש לענין גידול שער רק עד שיגערו בו חביריו ומה שנוהגים י״ב חדש אינו אלא חומרא בעלמא לכבוד אביו ואמו ולכן מותר אתה לספר כדרכך עכ״ל התשובה:
(ד) וכדברי הרי״ט כתב המרדכי דף שצ״ד ע״א בה״א וז״ל מצאתי אבל מותר לגלח ביום ל׳ דמקצת היום ככולו דמקצת היום ז׳ עולה לכאן ולכאן שאם לא היה עולה למנין ל׳ חסר אחד מן הל׳ והיה צריך להמתין עד ל״א עכ״ל ופשוט דכוונתו כהר״ר י״ט וקרא ליום כ״ט ל׳ הואיל ומקצת יום ז׳ עולה ליום ה׳ הוי יום כ״ט יום ל׳ דאי לא הוי הכי אלא יום ל׳ ממש קאמר מאי איצטריך למישרי משום דיום ז׳ עולה לכאן ולכאן תיפוק ליה משום דמקצת יום ככולו כדפסקינן בהדיא פא״מ אלא ודאי דעתו כדעת ה״ר י״ט וכמו שפירשתי וכ״מ פ״ק דנזיר (ו.) דאמרינן שם אם נדר ב׳ נזירות וגלח ביום כ״ט יצא אע״ג דסתם נזירות ל׳ יום משום דאמרינן מקצת היום ככולו בתחילתו ובסופו ויום ל׳ עולה לכאן ולכאן וה״ה ביום ז׳ וצ״ע דאין המנהג כן:
(ה) ונראה דאע״ג דהלכה כמיקל באבל מ״מ כיון דרבים חולקים דהיינו רש״י והתוס׳ והרמב״ן והרא״ש הלכתא כרבים כ״ש דהרמב״ן והרא״ש שהם בתראי הקשו על דברי הרי״ף וכתבו על דברי רש״י שהם עיקר דהכי נקטינן כנ״ל:
(ו) ובהג״מ פ״ה דה״א דיש אוסרים חפיפה כל ל׳ משום הסריקה עכ״ל והמנהג שלא לחוף אע״פ שנוהגין לסרוק ואפשר הטעם משום איסור רחיצה נהגו גם איסור בחפיפה:
(ז) ונראה הא דנקט נכרית משום ח״ה נקט דכל ישראל אסורים במלאכה אבל בימי אבלה ישראלית אחרת יכולה ליטלה צפרניה ופשוט הוא בעיני: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון