×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים שכ״ושו״ע
;?!
אָ
דיני רחיצה בשבת, ובו י״ג סעיפים (א) אָסוּר לִרְחֹץ כָּל גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לְבַד, אֲפִלּוּ בְּמַיִם שֶׁהֻחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, בֵּין אִם הֵם בִּכְלִי בֵּין אִם הֵם בַּקַּרְקַע; וַאֲפִלּוּ לִשְׁפֹּךְ הַמַּיִם עַל גּוּפוֹ וּלְהִשְׁתַּטֵּף, אָסוּר; אֲבָל מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. {הַגָּה: אוֹ שְׁאָר אֵבָרִים, כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרא״ש פֶּרֶק תִּינֹקֶת).} וְהָנֵי מִלֵּי בְּחַמֵּי הָאוּר, אֲבָל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא מֻתָּר לִרְחֹץ אֲפִלּוּ כָּל גּוּפוֹ יַחַד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּצוֹנְנִין. וְהָא דְּשָׁרֵי בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, דַּוְקָא בַּקַּרְקַע, אֲבָל בִּכְלִי, לֹא, דְּאָתֵי לְאִחְלוּפֵי בְּחַמֵּי הָאוּר. (ב) יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָא דְּשָׁרֵי בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא דַּוְקָא כְּשֶׁאֵין הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אֲבָל אִם הַמָּקוֹם מְקֹרֶה, אָסוּר מִשּׁוּם דְּאָתֵי לִידֵי זֵעָה וְאָסוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמֻתָּר לְהַזִּיעַ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא. (ג) אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא חַמָּה, אָסוּר לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ אֲפִלּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת סִילוֹן (פֵּרוּשׁ צִנּוֹר מַרְזֵב וְסִילוֹן דָּבָר אֶחָד הֵם) שֶׁל צוֹנֵן, וּפִי הַסִילוֹן יוֹצֵא חוּץ לָאַמָּה וּמֵימָיו נִשְׁפָּכִים לְעוּקָא (פֵּרוּשׁ גּוּמָא) שֶׁבַּקַּרְקַע; וְאִם הִמְשִׁיכוּ, אֲסוּרִים. אֲפִלּוּ הַמַּיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּה, כְּאִלּוּ הֻחַמּוּ בְּשַׁבָּת; {וְאִם הֵבִיא סִילוֹן שֶׁל מַיִם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּיוֹם טוֹב, כְּחַמִּין שֶׁהֻחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּמֻתָּרִין בִּשְׁתִיָּה.} (ד) לֹא יִשְׁתַּטֵּף אָדָם בְּצוֹנֵן כָּל גּוּפוֹ וְיִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְשִׁיר מַיִם שֶׁעָלָיו וְנִמְצָא כְּרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין; אֲבָל מֻתָּר לְהִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן אַחַר שֶׁנִּתְחַמֵּם אֵצֶל הָאֵשׁ. (ה) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְחַמֵּם יָדָיו אֵצֶל הָאֵשׁ אַחַר נְטִילָה, אִם לֹא יְנַגְּבֵם תְּחִלָּה יָפֶה. (ו) אָסוּר לִתֵּן עַל גַּבֵּי בִּטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין, וַאֲפִלּוּ בַּחוֹל, מִפְּנֵי הַסַכָּנָה שֶׁפְּעָמִים שֶׁהֵם רוֹתְחִים. {אֲבָל מֻתָּר לְהָחֵם בֶּגֶד וְלִתְּנוֹ עַל בִּטְנוֹ (טוּר).} (ז) הָרוֹחֵץ בַּנָּהָר, צָרִיךְ שֶׁיְּנַגֵּב גּוּפוֹ יָפֶה כְּשֶׁעוֹלֶה מֵהַנָּהָר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם עָלָיו וִיטַלְטְלֵם ד׳ אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית, לְפִי שֶׁהָעוֹלֶה מִן הָרְחִיצָה יֵשׁ רִבּוּי מַיִם עַל גּוּפוֹ; אֲבָל הַהוֹלֵךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמָטָר סוֹחֵף עַל רֹאשׁוֹ וְעַל לְבוּשׁוֹ, לֹא הִקְפִּידוּ בּוֹ. (ח) אָדָם מֻתָּר לִטְבֹּל מִטֻּמְאָתוֹ בְּשַׁבָּת. (ט) מֻתָּר לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מַשִּׁירִים שֵׂעָר מְעֹרָבִים עִם דְּבָרִים הַמַּשִּׁירִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָרֹב מִדָּבָר הַמַּשִּׁיר. (י) מֻתָּר לִרְחֹץ יָדָיו בְּמוּרְסָן. {הַגָּה: דְּגִבּוּל כִּלְאַחַר יָד, שָׁרֵי; וְאָסוּר לִרְחֹץ יָדָיו בְּמֶלַח (אֲגֻדָּה) (אָגוּר), וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹרִית שֶׁקּוֹרִין זיי״ף בל״א (בִּנְיָמִין זְאֵב סִימָן רע״ח), אוֹ בִּשְׁאָר חֵלְב שֶׁנִּמּוֹחַ עַל יָדָיו וְהָוֵי נוֹלָד (פֶּרֶק בַּמָּה אִשָּׁה וּסְמַ״ג וְהגה״מ פכ״א וְטוּר סי׳ שכ״ח).} (יא) מֶרְחָץ שֶׁסָתְמוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת רוֹחֵץ בּוֹ מִיָּד; אֲבָל אִם לֹא סָתְמוּ נְקָבָיו אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֵלָיו הוּחַם בְּשַׁבָּת, צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ לְפִי שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בְּגֶחָלִים. (יב) אָסוּר לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ, אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לַעֲבֹר בַּמֶּרְחָץ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַזִּיעַ, אָסוּר (רַשִׁ״י וְטוּר).} (יג) עִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְעַכּוּ״ם דָּרִים בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ מֶרְחָץ רוֹחֶצֶת בְּשַׁבָּת, אִם רֹב עַכּוּ״ם, מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֲפִלּוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, אָסוּר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד כְּדֵי שֶׁיּוּחַם.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) ס״א אסור כו׳ – מ״א רב ושמואל כו׳: (ב) בין כו׳ – שם ל״ט ב׳ ולד״ה אף ר״ש לא פליג אלא בשיטוף כמש״ש וקמ״ז: (ג) ואפי׳ – כר׳ יהודה שם אר״י הלכה כו׳: (ד) או שאר – כ״מ שם מדקאמר אבל לא כל גופו אבר אבר מ׳ דאי לאו כל גופו מותר: (ה) ואצ״ל – שם ול״ט ב׳ כר״י: (ו) והא דשרי – דברייתא הנ״ל בקרקע מיירי מרחץ שפקקו נקביו שהיא ניסוקת מתחתיה ומתחמ׳ המים ועלה אמרו והתירו חמי טבריה ומתני׳ קמ״ז מיירי בכלי וז״ש שם קתני כו׳ מכלל דנשתטף כו׳ ול״ק אחמי טבריה גופא כן משום דמיירי בכלי ואף ר״ש מודה כמ״ש מ׳ ב׳ וע׳ תוס׳ שם ד״ה והא ותוס׳ ק״ט א׳ ד״ה רוחצין והא כו׳ התם כו׳ ר״ל דדמי לכלי כמש״ש בד״ה הנ״ל: (ז) ס״ב י״א – ממתני׳ הנ״ל וגמ׳ הרוחץ דיעבד כו׳ ואוקים בכה״ג כמ״ש בב״ק נ׳ ב׳ מערה כו׳ דאית בה הבלא משום דמטללא וכ״כ תוס׳ בשם ר״ת בשבת ק״ט א׳ ד״ה רוחצין: (ח) וי״א דמותר – דלא אסרו זיעה אלא מפני החמין ומתני׳ תי׳ כמ״ש הרא״ש שם דלא אתי אלא עלה דמי מערה דמיירי בחמין: (ט) ס״ג אפי׳ מע״ש – דמע״ש המשיכוה כמ״ש בגמ׳ ל״ט ב׳ ממעשה כו׳ בטלה כו׳ ואפילו מבע״י: (י) ופי הסילון – מדמדמי להטמנה כנ״ל. תוס׳: (יא) אפי׳ המים – מדקאמר בטלה כו׳ ואפי׳ מבע״י וע׳ תוס׳ שם ד״ה ממעשה. והר׳ שמואל כו׳: (יב) ס״ד ונמצא כרוחץ כו׳ – רמב״ם ודייק כל גופו שסוב׳ דחימום אינו אסור כיון שמפשיר כמ״ש שם רק משום הרחיצה והוי כחמין שהוחמו מע״ש דאין אסור אלא כל גופו כמ״ש בס״א ועבס״ה: (יג) ס״ה י״א – וס״ל כפי׳ תוס׳ שם ד״ה מפני כו׳ כרוחץ כו׳ ר״ל שהוחמו בשבת ובזה אפי׳ ידיו אסור כמ״ש ל״ט ב׳ וקל״ד ב׳: (יד) ס״ו אבל מותר – שם: (טו) ס״ז לפי כו׳ אבל – כמ״ש יוצאין כו׳ מפני הגשמים ואין איסור מפני הגשמים עצמן ושבת קמ״ו ב׳ מי שנשרו כו׳ לפירש״י בגשמים אבל לפי׳ תוס׳ שם מ׳ דאפי׳ בריבוי מים מותר בלבושו ועט״ז: (טז) ס״ה אדם כו׳ – עמ״א והעיקר כמ״ש ב״י בשם כל בו ות״ה שאוסרים וכ״כ מ״א בסי׳ קפ״ח ס״ק ע׳ ע״ש: (יז) ס״י מותר לרחוץ – תוספתא: (יח) ואסור – אבל בתוספתא מתיר ג״כ במלח וב״י תי׳ דמיירי ברוחץ ואינו חופף אבל בתוספת׳ מני להו בהדדי עם מורסן וכן להמפרשים אין מרסקין משום שמא יסחוט פירות כמ״ש בסי׳ שי״ח סי״ו מותר במלח והתוספתא מסייע להן: (יט) או בשאר חלב – משמע מדבריו דבחול מותר וכ״כ תוס׳ בספ״ד דנדה בשם ר״ת דמותר. ודבריו דחוקין דא״כ ביה״כ אין אסור אלא שמן דוקא אבל במרדכי פ״ה דשבת ובסה״ת וש״פ אוסרין להדיא כמו ביה״כ דאידי ואידי כרת וכן בתרומה ול״ת דמשום עינוי הוא ביה״כ דמדקאמר בפ״ט דשבת מנין לסיכה שהיא כשתיה ביה״כ שנאמר כו׳ אלמא משום דדמי לשתיה וכן ברפ״ד דנדה אלא שתוס׳ ומרדכי וסה״ת וש״פ כתבו שאסמכת׳ הוא ואינו אלא מדרבנן עשו אותו כשתיה ולפיכך במקום צערא התירו כמש״ש בפ׳ בתרא דיומא מי שי״ל חטטין בראשו סך כדרכו ביה״כ כו׳ אבל שלא במקום צערא אסור ועתוס׳ שם ביומא וכן בחדש וכל איסורין: (כ) ס״יא אבל אם – דפקקו דווקא כמ״ש רש״י: (כא) אעפ״י – כמו לא ימלא נחתום כו׳ י״ח ב׳: (כב) ס״יב וי״א – גמ׳ שם. אבל הרמב״ם וש״ע מפרשים דוקא שנכנס להזיע ולא חילק בין גדול לקטן לפי שאין נודע לנו השיעור. ר״ן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144