×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט שס״טשו״ע
;?!
אָ
אסור לקנות מגזלן ולסטים וליהנות מממונם, ודינא דמלכותא כיצד, ובו י״א סעיפים
(א) אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מֵהַגַּזְלָן, וְאָסוּר לְסַעֲדוֹ עַל שִׁנּוּיוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְנֵהוּ, שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעוֹבֵר עַל וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל (ויקרא יט, יד). וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מִטַּלְטְלִין, דִּינוֹ כְּלוֹקֵחַ מֵהַגַּנָּב, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שנ״ו.
(ב) אָסוּר לֵהָנוֹת בַּדָּבָר הַגָּזוּל, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר יֵאוּשׁ; וְהוּא שֶׁיָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁדָּבָר זֶה הוּא הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ. כֵּיצַד, יָדַע שֶׁבְּהֵמָה זוֹ גְּזוּלָה, אָסוּר לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לַחֲרֹשׁ בָּהּ; גָּזַל בַּיִת אוֹ שָׂדֶה, אָסוּר לַעֲבֹר בְּתוֹכָהּ אוֹ לִכָּנֵס בָּהּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאִם דָּר בָּהּ חַיָּב לְהַעֲלוֹת שָׂכָר לַבְּעָלִים, אִם הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר; גָּזַל דְּקָלִים וְעָשָׂה מֵהֶם גֶּשֶׁר, אָסוּר לַעֲבֹר עָלָיו, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. {מִיהוּ, אִם מְסָרוֹ לָרַבִּים, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, דְּהָא הָוֵי יֵאוּשׁ עִם שִׁנּוּי רְשׁוּת (הַמַּגִּיד פ״ה).} אֲבָל מֶלֶךְ שֶׁכָּרַת אִילָנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים וְעָשָׂה מֵהֶם גֶּשֶׁר, מֻתָּר לַעֲבֹר עָלָיו, אֲפִלּוּ שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו לִכְרֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד דָּבָר יָדוּעַ, וְהָלְכוּ הֵם וְכָרְתוּ הַכֹּל מֵאֶחָד, מֻתָּר. וְכֵן אִם הָרַס בָּתִּים וְעָשָׂה דֶּרֶךְ אוֹ חוֹמָה, מֻתָּר לֵיהָנוֹת בָּהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא (בָּזֶה), שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין; וְהוּא שֶׁיְּהֵא מַטְבְּעוֹ יוֹצֵא בְּאוֹתָם הָאֲרָצוֹת, שֶׁהֲרֵי הִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְסָמְכָה דַעְתָּם שֶׁהוּא אֲדוֹנֵיהֶם וְהֵם לוֹ עֲבָדִים, שֶׁאִם לֹא כֵּן הֲרֵי הוּא כְּגַזְלָן בַּעַל זְרוֹעַ. (ג) אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהַגַּזְלָן {שֶׁהֻחְזַק מָמוֹנוֹ שֶׁבָּא בִּגְזֵלָה (טוּר ס״ה).} וְאִם הָיָה מִעוּט שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב מָמוֹנוֹ גָּזוּל, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁדָּבָר זֶה גָּזוּל בְּיָדוֹ. (ד) בְּנֵי אָדָם שֶׁחֶזְקָתָם גַּזְלָנִים וְחֶזְקַת כָּל מָמוֹנָם גָּזֵל מִפְּנֵי שֶׁמְּלַאכְתָּם מְלֶאכֶת גַּזְלָנִים, כְּגוֹן הַמּוֹכְסִים וְהַלִּסְטִים, אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם, שֶׁחֶזְקַת מְלָאכָה זוֹ שֶׁהִיא גָּזֵל. וְאֵין מְצָרְפִים דִּינָרִים מֵהַתֵּבָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַכֹּל בְּחֶזְקַת גְּזֵלָה. אֲבָל מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת אוֹ בַּשּׁוּק שֶׁלֹּא בְּתֵבַת הַמּוֹכְסִים, מֻתָּר לְצָרֵף. וַאֲפִלּוּ מִתֵּבָתוֹ, אִם הוּא חַיָּב לָתֵת לוֹ חֲצִי דִינָר וְאֵין לוֹ אֶלָּא דִינָר, נוֹתְנוֹ לוֹ וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ חֲצִי דִינָר אֲפִלּוּ מִתֵּבַת הַמוֹכְסִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדוֹ. (ה) נָטְלוּ מוֹכְסִין כְּסוּתוֹ וְהֶחֱזִירוּ לוֹ אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ כִּמְכִירָה הִיא, וְחֶזְקָתָהּ שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵע בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ גְּזוּלָה. וְאִם הָיָה וָתִיק וּמַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, מַחֲזִירָן לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים. {וּבְיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לַבְּעָלִים בְּחִנָּם (מָרְדְּכַי ר״פ הַגּוֹזֵל בַּתְרָא).} (ו) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמּוֹכֵס כְּלִסְטִים, בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵס גּוֹי, אוֹ מוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו, אוֹ מוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לוֹ קִצְבָה, אֶלָּא לוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה. אֲבָל מוֹכֵס שֶׁפְּסָקוֹ הַמֶּלֶךְ לִטֹּל דָּבָר קָצוּב, {וַאֲפִלּוּ צִוָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתֵּן יוֹתֵר מִגּוֹי, מִכָּל מָקוֹם מִקְרֵי דָּבָר קָצוּב לְכָל אִישׁ (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ קצ״ה),} וְהֶעֱמִיד מוֹכֵס יִשְׂרָאֵל לִגְבּוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, וְנוֹדַע שֶׁאָדָם זֶה נֶאֱמָן, וְאֵינוֹ מוֹסִיף כְּלוּם עַל מַה שֶּׁגָּזַר הַמֶּלֶךְ, אֵינוֹ בְּחֶזְקַת גַּזְלָן, מִשּׁוּם דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַמַּבְרִיחַ מִמֶּכֶס זֶה, עוֹבֵר {עַל לֹא תִגְזֹל (ויקרא יט, יג),} מִפְּנֵי שֶׁהוּא גוֹזֵל אֶת הַמֶּלֶךְ, בֵּין שֶׁהָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גּוֹי. וְכֵן אִם יִשְׂרָאֵל קָנָה הַמֶּכֶס מֵהַמֶּלֶךְ, הַמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה גוֹזֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּנָאוֹ. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ יָדוּעַ דְּהַיִּשְׂרָאֵל לוֹקֵחַ יוֹתֵר מִן הַקִּצְבָה, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהַבְרִיחַ מִמֶּנּוּ דָּבָר הַקָּצוּב, דְּהָוֵי כְּגוֹזֵל מִן הַגַּזְלָן, דְּאָסוּר (בֵּית יוֹסֵף).} אֲבָל אִם קְנָאוֹ גוֹי, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּהַפְקָעַת הַלְוָאָתוֹ דְּשָׁרִי בְּמָקוֹם דְּלֵיכָּא חִלּוּל הַשֵּׁם. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הַמּוֹכֵס יִשְׂרָאֵל, אִם לֹא קְנָאוֹ לְעַצְמוֹ רַק גּוֹבֶה לַמֶּלֶךְ, אַף עַל גַּב דְּאָסוּר לְהַבְרִיחַ מִכֹּחַ דִּינָא דְמַלְכוּתָא, מִכָּל מָקוֹם אִם אָדָם מַבְרִיחַ אֵין לַמּוֹכֵס לָכֹף אוֹתוֹ לִתֵּן, דְּהָוֵי כְּהַפְקָעַת הַלְוָאָתוֹ דְשָׁרִי. מִיהוּ, אִם יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם יִרְאַת הַמֶּלֶךְ, וַדַּאי יָכוֹל לָכֹף אוֹתוֹ (רַ״ן פֶּרֶק ד׳ דִּנְדָרִים).} (ז) וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁשָּׂם מַס עַל בְּנֵי הָעִיר אוֹ עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ, דָּבָר קָצוּב מִשָּׁנָה לְשָׁנָה; אוֹ עַל כָּל שָׂדֶה וְשָׂדֶה דָּבָר קָצוּב, אוֹ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל דָּבָר זֶה יִלָּקְחוּ כָּל נְכָסָיו לְבֵית הַמֶּלֶךְ, אוֹ כָּל מִי שֶׁיִּמָּצֵא בַּשָּׂדֶה בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן, הוּא יִתֵּן הַמַּס שֶׁעָלֶיהָ בֵּין שֶׁהָיָה הוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה בֵּין שֶׁאֵינוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֵינוֹ גָּזֵל, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּבָה אוֹתָם לַמֶּלֶךְ אֵינוֹ בְּחֶזְקַת גַּזְלָן, וַהֲרֵי הוּא כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְלֹא יְשַׁנֶּה וְלֹא יִקַּח לְעַצְמוֹ כְּלוּם. (ח) וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וְשַׁמָּשָׁיו מִבְּנֵי הַמְּדִינָה וְלָקַח שָׂדֵהוּ אוֹ חֲצֵרוֹ, אֵינוֹ גָּזֵל, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהּ; וְהַלּוֹקְחָהּ מֵהַמֶּלֶךְ הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ, וְאֵין הַבְּעָלִים מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ (וכ״כ לְעֵיל ס״ס רל״ז). אֲבָל מֶלֶךְ שֶׁלָּקַח שָׂדֶה אוֹ חָצֵר שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁלֹּא כַּדִּינִים שֶׁחָקַק, הֲרֵי זֶה גַּזְלָן, וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹצִיאִין הַבְּעָלִים מִיָּדוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל דִּין שֶׁיַּחֲקֹק אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לַכֹּל וְלֹא יִהְיֶה לְאָדָם אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵינוֹ גָּזֵל; וְכָל שֶׁיִּקַּח מֵאִישׁ זֶה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא כַּדָּת הַיָּדוּעַ לַכֹּל, אֶלָּא חָמַס אֶת זֶה, הֲרֵי זֶה גָּזֵל. {הַגָּה: וְאִם חָקַק לְבַעַל אֻמָּנוּת אֶחָד, כְּגוֹן שֶׁחָקַק לַמַּלְוֶה בְרִבִּית אֵיזֶה דָבָר, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא אָמְרִינָן בֵּהּ דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, הוֹאִיל וְאֵינוֹ חָקוּק לַכֹּל (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ ס״ו). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא אָמְרִינָן דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא אֶלָּא בְּמִסִּים וּמְכָסִים הַתְּלוּיִים בְּקַרְקַע, כִּי הַמֶּלֶךְ גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָדוּרוּ בְּאַרְצוֹ כִּי אִם בְּדֶרֶךְ זֶה, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים, לֹא (הָרא״ש פֶּרֶק ד׳ דִנְדָרִים בְּשֵׁם הר״מ וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק הַגּוֹזֵל בַּתְרָא). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּאָמְרֵינָן בְּכָל דָּבָר דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא (מָרְדְּכַי שָׁם בְּשֵׁם הַתוס׳ ות״ה סִימָן ש״ט), וְלָכֵן הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן יָכוֹל לְמָכְרוֹ אַחַר שָׁנָה, הוֹאִיל וְכֵן דִּינָא דְמַלְכוּתָא (שָׁם בְּשֵׁם ר״י בַּר פֶּרֶץ); וְכֵן הוּא עִקָּר, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שנ״ו סָעִיף ז׳.} (ט) לְפִיכָךְ, גַּבָּאֵי הַמֶּלֶךְ וְשׁוֹטְרָיו שֶׁמּוֹכְרִים הַשָּׂדוֹת בְּמַס הַקְּצוּבָה עַל הַשָּׂדוֹת, מִמְכָּרָן מִמְכָּר. אֲבָל מַס שֶׁעַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִן הָאָדָם עַצְמוֹ. וְאִם מָכְרוּ הַשָּׂדֶה בְּמַס שֶׁעַל הָרֹאשׁ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מִמְכָּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דִּין הַמֶּלֶךְ כָּךְ. {וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס״ח מִדִּינָא דְמַלְכוּתָא, גַּם בְּסִימָן ק״ד סָעִיף ב׳ מִדִּין זֶה.} (י) מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ דִּינָיו שֶׁכָּל שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס שֶׁעַל הַשָּׂדֶה, תִּהְיֶה הַשָּׂדֶה לְנוֹתֵן הַמַּס, וּבָרַח בַּעַל הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַמַּס, וּבָא זֶה וְנָתַן מַס שֶׁעָלֶיהָ לַמֶּלֶךְ, וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, אֵין זֶה גָּזֵל, אֶלָּא אוֹכֵל פֵּרוֹת וְנוֹתֵן הַמַּס עַד שֶׁיַּחְזְרוּ הַבְּעָלִים, שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. {הַגָּה: וְכֵן הוּא חָק הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּמָּצֵא בַּשָּׂדֶה יִתֵּן בְּעַד בְּנֵי הַבִּקְעָה וְהוּא יַחֲזֹר וְיִגְבֶּה מֵהֶם אוֹ שֶׁיָּכוֹל לִגְבּוֹת מַס הַשָּׁנָה מֵאֶחָד (טוּר ס״ט).} (יא) וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתֵּן מַס הַקָּצוּב עַל הָאִישׁ יִשְׁתַּעְבֵּד בְּזֶה שֶׁלֹּא נָתַן, וּבָא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן הַמַּס שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל זֶה הֶעָנִי, הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין, אֲבָל אֵינוֹ עוֹבֵד בּוֹ כְּעֶבֶד. {הַגָּה: יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה חַיָּב לְגוֹי, וְהַגּוֹי מָכַר הַשְּׁטָר לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לָדוּן עִם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי גּוֹיִים וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּא מִכֹּחַ גּוֹי, מִכָּל מָקוֹם דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל יִפְסְקוּ לְיִשְׂרָאֵל זֶה מַה שֶּׁהָיָה הַגּוֹי מַרְוִיחַ לִפְנֵי דַּיָּנֵי גּוֹיִים, הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל זֶה בָּא מִכֹּחוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִפְנֵי דַּיָּנֵי גּוֹיִים שֶׁהוּא דִּינָא דְמַלְכוּתָא (תְּשׁוּבַת הָרא״ש כְּלָל י״ח סִימָן א׳ וְכֵן נִרְאֶה לִי ס״ס כ״ו). הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בְּמָקוֹם שֶׁדָּנִין בְּדִינֵי גּוֹיִים, וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ, לֹא יוּכַל אֲבִי אִשְׁתּוֹ אוֹ שְׁאָר יוֹרְשֶׁיהָ לוֹמַר: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, עַל דַּעַת הַמִּנְהָג הוּא נוֹשֵׂא, וְנָדוּן הַדָּבָר בְּדִינֵי גּוֹיִים דְּאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ בַּעְלָהּ אוֹ כַּדּוֹמֶה לָזֶה, וְלֵיכָּא בְּזֶה מִשּׁוּם דִּינָא דְמַלְכוּתָא (בֵּית יוֹסֵף בְּסִימָן כ״ו בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א), דְּלָא אַמְרִינָן דִּינָא דְּמַלְכוּתָא אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָאָה לַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁהוּא לְתַקָּנַת בְּנֵי הַמְּדִינָה, אֲבָל לֹא שֶׁיִּדּוֹנוּ בְּדִינֵי גּוֹיִים, דְּאִם כֵּן בָּטְלוּ כָּל דִּינֵי יִשְׂרָאֵל (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ קפ״ח בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אסור כו׳ – עבה״ג ושם קי״ד א׳ תנא כו׳ ומעיקרא כו׳ וז״ש ואסור לסעדו כו׳ ושם קי״ט א׳ איתמר גזלן כו׳ ועמ״ש בר״ס שנ״ו:
(ב) והלוקח ממנו כו׳ – ר״ל לענין תקנת השוק וגנב מפורסם דלא כי״א שגזלן מסתמא ה״ה כמפורסם וראייתו ממ״ש ר״ח גזל ולא נתייאשו ובא כו׳ ואם איתא מאי נ״מ מ״מ הרי עשו תקנת השוק וכמ״ש הרשב״א בשם י״מ אבל רש״י שם תי׳ בד״ה ור״י סבר עשו כו׳ וכ״כ הרשב״א דנ״מ במתנה דלא עשו בו תקנת השוק א״נ במכרה שוה מאתים במנה להחזיר המותר א״נ באותן שלא עשו תק״ה פרע בחובו כו׳:
(ג) אסור כו׳ – כמש״ו גזל דקלים כו׳:
(ד) ואפי׳ לאחר ייאוש – כנ״ל ממש״ש קי״ד ומעיקרא באיסורא כו׳ ואף דקי״ל כלישנא בתרא היינו משום דאיכא ייאוש וש״ר ולא אתא לידיה באיסורא דלא ידע שגזולה היא כמ״ש בס״ה ואינו יודע כו׳ וכמ״ש ברפ״ג דסוכה אלא ליגזזו אינהו כי היכא כו׳ וכמ״ש המפרשים שם משום דא״י שגזילה היא וז״ש והוא שידע כו׳:
(ה) כיצד ידע כו׳ – מהא דב״ק קיג ב׳ כמש״ו גזל דקלים כו׳:
(ו) ואם דר כו׳ – פ״ב דב״ק ורפ״ג דב״ב:
(ז) מיהו אם מסרו כו׳ – עבה״ג ס״ק ג׳ והיינו לפי׳ תוס׳ שם ד״ה היכי מייחשי ה״ל כו׳ אבל לפירש״י כו׳ אפי׳ בכה״ג אסור. ודעת הטור אף בייאוש לבד מותר והיינו כפי׳ תוס׳ ולא ס״ל חילוק של המ״מ דמה שמסרו לרבים דהוי ש״ר וכדעת רש״י בזה:
(ליקוט) מיהו כו׳ – עבה״ג ס״ק ג׳ וכ״פ הרשב״א שם ואע״ג דמשני שם א״ל אי לא דינא כו׳ צ״ל שמפ׳ כפי׳ תוס׳ שם ד״ה היכי כו׳ ועמש״ש (ע״כ):
(ח) וכן אם הרס כו׳ – כמ״ש בפ״ו דב״ק אבל אתה מלך אתה ומלך כו׳:
(ט) והוא כו׳ – כמ״ש בפ״ק דמגילה עדיין לא יצא כו׳:
(י) שהוחזק כו׳ – ממש״ש קיג א׳ במתני׳ אבל נוטל כו׳. טור ע״ש:
(יא) ואם היה כו׳ – כמ״ש בספי״ז דשבת וש״מ מעשה רב וכ״פ רוב הפוסקים ור״ח פ׳ כרב:
(יב) מפני כו׳ – לשון הרמב״ם וכלישנא בתרא ור״ל אע״ג דקי״ל יאוש כדי לא קנה כאן ייאוש וש״ר היא שהיא כמכירה דלא כלישנא קמא דס״ל דאינו כמכירה ואינו שינוי רשות וקרי לה ייאוש כדי ור״ל דהוי כמתנה ובמתנה לא עשו תקנת השוק כמ״ש הרשב״א וז״ש ג״כ ואינו יודע כו׳ דבלא זה הוי כגנב מפורסם דלא עשו תקנת השוק ואף הרא״ש מודה בכה״ג כמ״ש בסי׳ שנו ס״ב בסג״ה וכ״ש לדעת הרמב״ם וכ״ז לשיטתי דאף לאחר ייאוש צריך לתקנת השוק אבל לדעת ר״י א״צ לכל זה וכ״כ בסמ״ע:
(יג) וחזקתה כו׳ – ר״ל אע״ג דמוכס אפי׳ ישראל בסתמא לא אייאוש כמ״ש בסי׳ שסח כאן כיון שהחליף בודאי נתייאוש כמ״ש הסמ״ע שם ודייק ממש״ש אלא אי איתמר כו׳ ול״ק ארישא ולהיפך אלא דשם ודאי נתייאשו בכ״ע ואף שאמרו שם בשלמא לעולא כו׳ בידוע כו׳ לרווחא דמילתיה אמר כן וראיה ממש״ש גופא כו׳ ת״ש נטלו כו׳ ול״ק בידוע ודחיק לאוקמי בלסטים מזויין וכמ״ש הרשב״א בחידושיו. אבל בתשו׳ סי׳ תתקסח כ׳ דמתני׳ בידוע שנתייאשו והברייתא תנא כו׳ בשלא נתייאשו אלא לאחר שבא ליד לוקח וכמ״ש תוס׳ שם סז ב׳ והרמב״ם לשיטתו דאפי׳ ייאוש אחר ש״ר קנה יאפשר דבהכי פליגי הני תרי לישני ופ׳ כלישנא בתרא ומ״ש בסי׳ שסח המציל כו׳ אע״ג דידע שגזולה כ׳ הרשב״א בתשו׳ שם דמציל מידו אף לכתחלה שרי והוי ג״כ ש״ר וכמש״ש קיג א׳ תנא אבל כו׳ וכ׳ וכן במתנה מותר כמ״ש בפ״ב דב״מ הגנב שנטל כו׳ ואין דעת הרמב״ם כן שכ׳ שזו כמכירה כו׳ ועוד תי׳ תי׳ אחרים וכמש״ל סי׳ שסא ס״ה ורז״ה פי׳ דלענין המותר ששוה על חמורו ופ׳ כלישנא בתרא והרמב״ן והרשב״א חלקו עליו ופי׳ דלענין לצאת י״ש וללישנא בתרא אף לצאת י״ש א״נ רק אם רצה כו׳:
(יד) ובידוע כו׳ – כמ״ש שינוי רשות בלא ייאוש כו׳ ובזה ל״פ לישנא בתרא וכ׳ הרז״ה והרשב״א דמ״ש סתם גזילה כו׳ כל שניכר שנתייאשו הוי כידוע שנתייאשו כמש״ש קטז ב׳ ואי דלא יכול להציל כו׳ וז״ש בש״ע וחזקתה כו׳ ואמר כאן ובידוע כו׳:
(טו) שהמוכס עכו״ם – הרמב״ם ל״ג שם וכדתניא ישראל כו׳ אלא תניא כו׳ והטעם דסתם עכו״ם גזלן הוא כמ״ש בסוכה למ״ד ובזה ניחא דאיקבע התי׳ דר״א כאן ולא בנדרים שם ועוד הקשה הרשב״א דהא לא התירו בנדרים אלא משום אונסא כמ״ש בנדרים שם והאיך אמר כאן לגזול בעקיפין או משום הפקעת הלואתו לידור וסתר דברי הראב״ד שכ׳ דאתרתי בתרייתא קאי אלא כ׳ דאכלאים לבד קאי וההיא צ״ל באחרונה ומ״מ דעת כל הפוסקים כן ומשום הפקעת הלואתו וכגי׳ שלנו וכדתניא כו׳:
(טז) או כו׳ או כו׳ – שם:
(יז) ואפי׳ צוה כו׳ – ממש״ש לא ילבש כו׳ ופי׳ כדי שיסברו שהוא עכו״ם שאינו נותן מכס ואף שבהג״מ פ״ה מה׳ יסודי התורה והרא״ש וש״פ סתרו פי׳ זה ממ״ש בסנה׳ דאפי׳ ערקתא דמסאני כו׳ כבר יישב מהרי״ק שם והנ״י בב״ק שם ועבי״ד סי׳ קנז ס״ב מ״מ ש״מ דלכ״ע אף שאינו נותן מכס רק יהודים הוי דינא דמלכותא:
(יח) והעמיד מוכס ישראל כו׳ – דא״א לו׳ דוקא בישראל קונה אבל מן המלך מותר משום הפקעת הלואתו דא״כ אף מישראל מותר דישראל הבא מחמת עכו״ם ה״ה כמוהו:
(יט) וכן אם כו׳ – כן פי׳ הר״ן והרא״ש בנדרים אבל אם גובה למלך שרי דהוי הפקעת הלואתו דדוקא ישראל הקונה ממנו כיון שקנה בדינא דמלכותא אסור לגזול ממנו וכמ״ש בהג״ה וי״א דאפי המוכס כו׳:
(כ) וי״א כו׳ – כמ״ש בפ״ק דברכות בתר כו׳ וכ״ש כה״ג:
(כא) משום דהוי כו׳ – כגי׳ שלנו כנ״ל:
(כב) במקום דליכא כו׳ – שם אף באבידה כ״ש כה״ג:
(כג) אע״ג דאסור כו׳ – צ״ע דהר״ן לא כ׳ אלא דאסור לנדור לשקר בכה״ג אבל להבריח שרי כמש״ו דהוי כו׳ וא״א לאוקמי ההיא דנדרים בכה״ג אבל דכלאים י״ל אף בכה״ג ע״ש:
(ליקוט) וי״א דאפילו כו׳ – כבר כ׳ שם דליתא דס״ל דאף לכת׳ מותר ואין איסור אלא בחכרו מהמלך וכ״כ הרא״ש שם ובפ״ט דנדה סי״ד וכ״כ ש״פ (ע״כ):
(כד) מיהו אם יש כו׳ – כמ״ש הגונב את המכס כשופך דמים כו׳:
(כה) וכן מלך כו׳ – דלא כהרמ״ה שכ׳ שא״י לגזור דבר חדש אפי׳ כללי וע׳ בטור ודעת הרמב״ן וסת״ה כהרמ״ה וטעמו ממ״ש בפ״ק דב״ב שדיוהו אכובס וע׳ הג״א שם בד״ה מכאן אור״ת. ושוב מצאתי תשובת ר״י בר שמואל כו׳ אלא השר ט״ס וצ״ל שר׳ כו׳ ועיין בהג״מ ספר קנין סי׳ ט׳ ובמרדכי:
(כו) בין שהיה כו׳ – אע״ג ששם אמרו וה״מ שותפא כו׳ וכ״כ המרדכי וש״פ אבל הרמב״ם ס״ל דה״ק שדינא דמלכותא בימיהם היה כך ועס״ט אבל מס כו׳ אא״כ היה כו׳. לח״מ:
(כז) וישראל כו׳ – וכן פירש״י שם:
(כח) והוא כו׳ – כנ״ל שאמרו במוכס שאין לו קצבה וכן במוכס עכו״ם לפי׳ הרמב״ם:
(כט) ולא ישנה – שם והא לא עבדי כו׳:
(ל) ולא כו׳ – כנ״ל במוכס עכו״ם:
(לא) אבל מלך כו׳ – שלכן אמרו דינא דמלכותא ולא אמרו דינא דמלכא:
(לב) כללו ש״ד כו׳ – וכ״כ ר״ח שהרי אמרו דינא כו׳ ולא אמרו גזירותיו כו׳:
(ליקוט) אבל כו׳ כללו כו׳ – כמש״ל ס״ו וס״ז דוקא דבר קצוב ועתוס׳ נ״ח א׳ ד״ה א״נ. אור״י שאם בא ישראל וקנאו כו׳ ודמיא למוכס כו׳ וכ״כ ש״פ שם (ע״כ):
(לג) ואם חקק כו׳ – צ״ע ועס״ו בהג״ה ואפי׳ צוה כו׳:
(לד) י״א דלא כו׳ – וכ״כ רשב״ם בב״ב נ״ד ב׳ וכ״כ ש״פ וראיה שהרי אמרו בפ״ב דסנהדרין כל האמור בפ׳ מלך כו׳ שתהא אימתו עליך וחפי׳ למ״ד מותר בו דוקא הכתובים בפרשה ועוד פי׳ ההיא דב״ב נ״ה א׳ דינא כו׳ הוא כלל ואח״כ מפ׳ והולך דינא דפרסאי כו׳ ר״ל לאלו ג׳ דברים וכיוצא בו דוקא:
(לה) כי המלך כו׳ – לכן במלכי ישראל לא היה דין זה כי א״י לכל היא:
(לו) וי״ח כו׳ ולכן כו׳ – הביא ראיה במרדכי מפ״ק דגטין ומ׳ שמחלוקתם תליא בפלוגתא אם הלישנא בתרא׳ פליג על הלישנא קמא או לא וכן מ׳ בר״ן פ״ק דגטין ועסי׳ ס״ח אבל במהרי״ק דחק שאף הס׳ ראשונה ס״ל לי׳ קמא דגטין ופי׳ שטרות של קרקע וכן אמרו בב״ב נ״ד ב׳ ומלכא אמר כו׳ וע״כ צ״ל כן שהרי הרא״ש בנדרים כ׳ כס׳ ראשונה וס״ל בגטין כלי׳ קמא ועדיין צ״ע:
(לז) לפיכך כו׳ אבל כו׳ – כ״כ נ״ה א׳ והני זהרורי כו׳ וה״מ כו׳:
(לח) אא״כ כו׳ – עמ״ש בס״ז:
(לט) מלך שהיה כו׳ – מההיא דגטין נ״ט ב׳ אבל תוס׳ לא ס״ל כן וע״ש בד״ה אנן ובב״ב שם ד״ה באגי כו׳ ועהג״מ שם:
(מ) וכן הוא כו׳ – ב״ק קי״ג ב׳ וחדש כאן שחוק קבוע הוא וכן חדש והוא כו׳ או כו׳:
(מא) יותר כו׳ – ב״מ ע״ג ב׳ ועתוס׳ שם ד״ה משתעבדי ועבה״ג וכ״מ שם דמ׳ דהוא כעבד וכ״מ ביבמות שם דקאמר שגופן קנוי וצריך גיטא דחירותא:
(מב) ישראל כו׳ – דס״ל מ״ש ה״ה בעכו״ם אף למעליותא ועסי׳ ס״ו וש״מ והטעם דמצי א״ל אי שתקת כו׳ ולא מצי א״ל לכי תהדר דחזינן כאלו כבר החזירן כמ״ש בפ״ק דב״ק ובפ׳ בתרא דכתובות ועתוס׳ בכתובות שם בד״ה ורבנן כו׳. הרא״ש שם:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×