Beur HaGra Choshen Mishpat 369 – ביאור הגר"א חושן משפט שסט‏ – Shulchan Arukh

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימן שלםSelect Full Siman
בחרו סעיףSelect Paragraph

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403
תד404
תה405
תו406
תז407
תח408
תט409
תי410
תיא411
תיב412
תיג413
תיד414
תטו415
תטז416
תיז417
תיח418
תיט419
תכ420
תכא421
תכב422
תכג423
תכד424
תכה425
תכו426
תכז427

א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11

שו״ע

פירוש

אסור לקנות מגזלן ולסטים וליהנות מממונם, ודינא דמלכותא כיצד, ובו י״א סעיפים(א) אָסוּר לִקְנוֹת דָּבָר הַגָּזוּל מֵהַגַּזְלָן, וְאָסוּר לְסַעֲדוֹ עַל שִׁנּוּיוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְנֵהוּ, שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְעוֹבֵר עַל וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל (ויקרא יט, יד). וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מִטַּלְטְלִין, דִּינוֹ כְּלוֹקֵחַ מֵהַגַּנָּב, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שנ״ו. (ב) אָסוּר לֵהָנוֹת בַּדָּבָר הַגָּזוּל, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר יֵאוּשׁ; וְהוּא שֶׁיָּדַע בְּוַדַּאי שֶׁדָּבָר זֶה הוּא הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ. כֵּיצַד, יָדַע שֶׁבְּהֵמָה זוֹ גְּזוּלָה, אָסוּר לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לַחֲרֹשׁ בָּהּ; גָּזַל בַּיִת אוֹ שָׂדֶה, אָסוּר לַעֲבֹר בְּתוֹכָהּ אוֹ לִכָּנֵס בָּהּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְאִם דָּר בָּהּ חַיָּב לְהַעֲלוֹת שָׂכָר לַבְּעָלִים, אִם הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְשָׂכָר; גָּזַל דְּקָלִים וְעָשָׂה מֵהֶם גֶּשֶׁר, אָסוּר לַעֲבֹר עָלָיו, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. {מִיהוּ, אִם מְסָרוֹ לָרַבִּים, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, דְּהָא הָוֵי יֵאוּשׁ עִם שִׁנּוּי רְשׁוּת (הַמַּגִּיד פ״ה).} אֲבָל מֶלֶךְ שֶׁכָּרַת אִילָנוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים וְעָשָׂה מֵהֶם גֶּשֶׁר, מֻתָּר לַעֲבֹר עָלָיו, אֲפִלּוּ שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו לִכְרֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד דָּבָר יָדוּעַ, וְהָלְכוּ הֵם וְכָרְתוּ הַכֹּל מֵאֶחָד, מֻתָּר. וְכֵן אִם הָרַס בָּתִּים וְעָשָׂה דֶּרֶךְ אוֹ חוֹמָה, מֻתָּר לֵיהָנוֹת בָּהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא (בָּזֶה), שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין; וְהוּא שֶׁיְּהֵא מַטְבְּעוֹ יוֹצֵא בְּאוֹתָם הָאֲרָצוֹת, שֶׁהֲרֵי הִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְסָמְכָה דַעְתָּם שֶׁהוּא אֲדוֹנֵיהֶם וְהֵם לוֹ עֲבָדִים, שֶׁאִם לֹא כֵּן הֲרֵי הוּא כְּגַזְלָן בַּעַל זְרוֹעַ. (ג) אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהַגַּזְלָן {שֶׁהֻחְזַק מָמוֹנוֹ שֶׁבָּא בִּגְזֵלָה (טוּר ס״ה).} וְאִם הָיָה מִעוּט שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב מָמוֹנוֹ גָּזוּל, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁדָּבָר זֶה גָּזוּל בְּיָדוֹ. (ד) בְּנֵי אָדָם שֶׁחֶזְקָתָם גַּזְלָנִים וְחֶזְקַת כָּל מָמוֹנָם גָּזֵל מִפְּנֵי שֶׁמְּלַאכְתָּם מְלֶאכֶת גַּזְלָנִים, כְּגוֹן הַמּוֹכְסִים וְהַלִּסְטִים, אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם, שֶׁחֶזְקַת מְלָאכָה זוֹ שֶׁהִיא גָּזֵל. וְאֵין מְצָרְפִים דִּינָרִים מֵהַתֵּבָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהַכֹּל בְּחֶזְקַת גְּזֵלָה. אֲבָל מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת אוֹ בַּשּׁוּק שֶׁלֹּא בְּתֵבַת הַמּוֹכְסִים, מֻתָּר לְצָרֵף. וַאֲפִלּוּ מִתֵּבָתוֹ, אִם הוּא חַיָּב לָתֵת לוֹ חֲצִי דִינָר וְאֵין לוֹ אֶלָּא דִינָר, נוֹתְנוֹ לוֹ וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ חֲצִי דִינָר אֲפִלּוּ מִתֵּבַת הַמוֹכְסִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדוֹ. (ה) נָטְלוּ מוֹכְסִין כְּסוּתוֹ וְהֶחֱזִירוּ לוֹ אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ כִּמְכִירָה הִיא, וְחֶזְקָתָהּ שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵע בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ גְּזוּלָה. וְאִם הָיָה וָתִיק וּמַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, מַחֲזִירָן לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים. {וּבְיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לַבְּעָלִים בְּחִנָּם (מָרְדְּכַי ר״פ הַגּוֹזֵל בַּתְרָא).} (ו) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמּוֹכֵס כְּלִסְטִים, בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵס גּוֹי, אוֹ מוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו, אוֹ מוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵחֲמַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לוֹ קִצְבָה, אֶלָּא לוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה. אֲבָל מוֹכֵס שֶׁפְּסָקוֹ הַמֶּלֶךְ לִטֹּל דָּבָר קָצוּב, {וַאֲפִלּוּ צִוָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתֵּן יוֹתֵר מִגּוֹי, מִכָּל מָקוֹם מִקְרֵי דָּבָר קָצוּב לְכָל אִישׁ (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ קצ״ה),} וְהֶעֱמִיד מוֹכֵס יִשְׂרָאֵל לִגְבּוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, וְנוֹדַע שֶׁאָדָם זֶה נֶאֱמָן, וְאֵינוֹ מוֹסִיף כְּלוּם עַל מַה שֶּׁגָּזַר הַמֶּלֶךְ, אֵינוֹ בְּחֶזְקַת גַּזְלָן, מִשּׁוּם דְּדִינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַמַּבְרִיחַ מִמֶּכֶס זֶה, עוֹבֵר {עַל לֹא תִגְזֹל (ויקרא יט, יג),} מִפְּנֵי שֶׁהוּא גוֹזֵל אֶת הַמֶּלֶךְ, בֵּין שֶׁהָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גּוֹי. וְכֵן אִם יִשְׂרָאֵל קָנָה הַמֶּכֶס מֵהַמֶּלֶךְ, הַמַּבְרִיחַ עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה גוֹזֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּנָאוֹ. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ יָדוּעַ דְּהַיִּשְׂרָאֵל לוֹקֵחַ יוֹתֵר מִן הַקִּצְבָה, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהַבְרִיחַ מִמֶּנּוּ דָּבָר הַקָּצוּב, דְּהָוֵי כְּגוֹזֵל מִן הַגַּזְלָן, דְּאָסוּר (בֵּית יוֹסֵף).} אֲבָל אִם קְנָאוֹ גוֹי, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּהַפְקָעַת הַלְוָאָתוֹ דְּשָׁרִי בְּמָקוֹם דְּלֵיכָּא חִלּוּל הַשֵּׁם. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הַמּוֹכֵס יִשְׂרָאֵל, אִם לֹא קְנָאוֹ לְעַצְמוֹ רַק גּוֹבֶה לַמֶּלֶךְ, אַף עַל גַּב דְּאָסוּר לְהַבְרִיחַ מִכֹּחַ דִּינָא דְמַלְכוּתָא, מִכָּל מָקוֹם אִם אָדָם מַבְרִיחַ אֵין לַמּוֹכֵס לָכֹף אוֹתוֹ לִתֵּן, דְּהָוֵי כְּהַפְקָעַת הַלְוָאָתוֹ דְשָׁרִי. מִיהוּ, אִם יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם יִרְאַת הַמֶּלֶךְ, וַדַּאי יָכוֹל לָכֹף אוֹתוֹ (רַ״ן פֶּרֶק ד׳ דִּנְדָרִים).} (ז) וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁשָּׂם מַס עַל בְּנֵי הָעִיר אוֹ עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ, דָּבָר קָצוּב מִשָּׁנָה לְשָׁנָה; אוֹ עַל כָּל שָׂדֶה וְשָׂדֶה דָּבָר קָצוּב, אוֹ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל דָּבָר זֶה יִלָּקְחוּ כָּל נְכָסָיו לְבֵית הַמֶּלֶךְ, אוֹ כָּל מִי שֶׁיִּמָּצֵא בַּשָּׂדֶה בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן, הוּא יִתֵּן הַמַּס שֶׁעָלֶיהָ בֵּין שֶׁהָיָה הוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה בֵּין שֶׁאֵינוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֵינוֹ גָּזֵל, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּבָה אוֹתָם לַמֶּלֶךְ אֵינוֹ בְּחֶזְקַת גַּזְלָן, וַהֲרֵי הוּא כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְלֹא יְשַׁנֶּה וְלֹא יִקַּח לְעַצְמוֹ כְּלוּם. (ח) וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל אֶחָד מֵעֲבָדָיו וְשַׁמָּשָׁיו מִבְּנֵי הַמְּדִינָה וְלָקַח שָׂדֵהוּ אוֹ חֲצֵרוֹ, אֵינוֹ גָּזֵל, וּמֻתָּר לֵהָנוֹת בָּהּ; וְהַלּוֹקְחָהּ מֵהַמֶּלֶךְ הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ, וְאֵין הַבְּעָלִים מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ (וכ״כ לְעֵיל ס״ס רל״ז). אֲבָל מֶלֶךְ שֶׁלָּקַח שָׂדֶה אוֹ חָצֵר שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁלֹּא כַּדִּינִים שֶׁחָקַק, הֲרֵי זֶה גַּזְלָן, וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹצִיאִין הַבְּעָלִים מִיָּדוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל דִּין שֶׁיַּחֲקֹק אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לַכֹּל וְלֹא יִהְיֶה לְאָדָם אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵינוֹ גָּזֵל; וְכָל שֶׁיִּקַּח מֵאִישׁ זֶה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא כַּדָּת הַיָּדוּעַ לַכֹּל, אֶלָּא חָמַס אֶת זֶה, הֲרֵי זֶה גָּזֵל. {הַגָּה: וְאִם חָקַק לְבַעַל אֻמָּנוּת אֶחָד, כְּגוֹן שֶׁחָקַק לַמַּלְוֶה בְרִבִּית אֵיזֶה דָבָר, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא אָמְרִינָן בֵּהּ דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, הוֹאִיל וְאֵינוֹ חָקוּק לַכֹּל (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ ס״ו). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא אָמְרִינָן דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא אֶלָּא בְּמִסִּים וּמְכָסִים הַתְּלוּיִים בְּקַרְקַע, כִּי הַמֶּלֶךְ גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָדוּרוּ בְּאַרְצוֹ כִּי אִם בְּדֶרֶךְ זֶה, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים, לֹא (הָרא״ש פֶּרֶק ד׳ דִנְדָרִים בְּשֵׁם הר״מ וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק הַגּוֹזֵל בַּתְרָא). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּאָמְרֵינָן בְּכָל דָּבָר דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא (מָרְדְּכַי שָׁם בְּשֵׁם הַתוס׳ ות״ה סִימָן ש״ט), וְלָכֵן הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן יָכוֹל לְמָכְרוֹ אַחַר שָׁנָה, הוֹאִיל וְכֵן דִּינָא דְמַלְכוּתָא (שָׁם בְּשֵׁם ר״י בַּר פֶּרֶץ); וְכֵן הוּא עִקָּר, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שנ״ו סָעִיף ז׳.} (ט) לְפִיכָךְ, גַּבָּאֵי הַמֶּלֶךְ וְשׁוֹטְרָיו שֶׁמּוֹכְרִים הַשָּׂדוֹת בְּמַס הַקְּצוּבָה עַל הַשָּׂדוֹת, מִמְכָּרָן מִמְכָּר. אֲבָל מַס שֶׁעַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִן הָאָדָם עַצְמוֹ. וְאִם מָכְרוּ הַשָּׂדֶה בְּמַס שֶׁעַל הָרֹאשׁ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מִמְכָּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דִּין הַמֶּלֶךְ כָּךְ. {וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס״ח מִדִּינָא דְמַלְכוּתָא, גַּם בְּסִימָן ק״ד סָעִיף ב׳ מִדִּין זֶה.} (י) מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ דִּינָיו שֶׁכָּל שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס שֶׁעַל הַשָּׂדֶה, תִּהְיֶה הַשָּׂדֶה לְנוֹתֵן הַמַּס, וּבָרַח בַּעַל הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַמַּס, וּבָא זֶה וְנָתַן מַס שֶׁעָלֶיהָ לַמֶּלֶךְ, וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, אֵין זֶה גָּזֵל, אֶלָּא אוֹכֵל פֵּרוֹת וְנוֹתֵן הַמַּס עַד שֶׁיַּחְזְרוּ הַבְּעָלִים, שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. {הַגָּה: וְכֵן הוּא חָק הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּמָּצֵא בַּשָּׂדֶה יִתֵּן בְּעַד בְּנֵי הַבִּקְעָה וְהוּא יַחֲזֹר וְיִגְבֶּה מֵהֶם אוֹ שֶׁיָּכוֹל לִגְבּוֹת מַס הַשָּׁנָה מֵאֶחָד (טוּר ס״ט).} (יא) וְכֵן מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּתֵּן מַס הַקָּצוּב עַל הָאִישׁ יִשְׁתַּעְבֵּד בְּזֶה שֶׁלֹּא נָתַן, וּבָא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן הַמַּס שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל זֶה הֶעָנִי, הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁדִּין הַמֶּלֶךְ דִּין, אֲבָל אֵינוֹ עוֹבֵד בּוֹ כְּעֶבֶד. {הַגָּה: יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה חַיָּב לְגוֹי, וְהַגּוֹי מָכַר הַשְּׁטָר לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לָדוּן עִם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי גּוֹיִים וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּא מִכֹּחַ גּוֹי, מִכָּל מָקוֹם דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל יִפְסְקוּ לְיִשְׂרָאֵל זֶה מַה שֶּׁהָיָה הַגּוֹי מַרְוִיחַ לִפְנֵי דַּיָּנֵי גּוֹיִים, הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל זֶה בָּא מִכֹּחוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִפְנֵי דַּיָּנֵי גּוֹיִים שֶׁהוּא דִּינָא דְמַלְכוּתָא (תְּשׁוּבַת הָרא״ש כְּלָל י״ח סִימָן א׳ וְכֵן נִרְאֶה לִי ס״ס כ״ו). הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בְּמָקוֹם שֶׁדָּנִין בְּדִינֵי גּוֹיִים, וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ, לֹא יוּכַל אֲבִי אִשְׁתּוֹ אוֹ שְׁאָר יוֹרְשֶׁיהָ לוֹמַר: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, עַל דַּעַת הַמִּנְהָג הוּא נוֹשֵׂא, וְנָדוּן הַדָּבָר בְּדִינֵי גּוֹיִים דְּאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ בַּעְלָהּ אוֹ כַּדּוֹמֶה לָזֶה, וְלֵיכָּא בְּזֶה מִשּׁוּם דִּינָא דְמַלְכוּתָא (בֵּית יוֹסֵף בְּסִימָן כ״ו בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א), דְּלָא אַמְרִינָן דִּינָא דְּמַלְכוּתָא אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָאָה לַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁהוּא לְתַקָּנַת בְּנֵי הַמְּדִינָה, אֲבָל לֹא שֶׁיִּדּוֹנוּ בְּדִינֵי גּוֹיִים, דְּאִם כֵּן בָּטְלוּ כָּל דִּינֵי יִשְׂרָאֵל (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ קפ״ח בְּשֵׁם רַשְׁבָּ״א).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) אסור כו׳ – עבה״ג ושם קי״ד א׳ תנא כו׳ ומעיקרא כו׳ וז״ש ואסור לסעדו כו׳ ושם קי״ט א׳ איתמר גזלן כו׳ ועמ״ש בר״ס שנ״ו:
(ב) והלוקח ממנו כו׳ – ר״ל לענין תקנת השוק וגנב מפורסם דלא כי״א שגזלן מסתמא ה״ה כמפורסם וראייתו ממ״ש ר״ח גזל ולא נתייאשו ובא כו׳ ואם איתא מאי נ״מ מ״מ הרי עשו תקנת השוק וכמ״ש הרשב״א בשם י״מ אבל רש״י שם תי׳ בד״ה ור״י סבר עשו כו׳ וכ״כ הרשב״א דנ״מ במתנה דלא עשו בו תקנת השוק א״נ במכרה שוה מאתים במנה להחזיר המותר א״נ באותן שלא עשו תק״ה פרע בחובו כו׳: (ג) אסור כו׳ – כמש״ו גזל דקלים כו׳:
(ד) ואפי׳ לאחר ייאוש – כנ״ל ממש״ש קי״ד ומעיקרא באיסורא כו׳ ואף דקי״ל כלישנא בתרא היינו משום דאיכא ייאוש וש״ר ולא אתא לידיה באיסורא דלא ידע שגזולה היא כמ״ש בס״ה ואינו יודע כו׳ וכמ״ש ברפ״ג דסוכה אלא ליגזזו אינהו כי היכא כו׳ וכמ״ש המפרשים שם משום דא״י שגזילה היא וז״ש והוא שידע כו׳:
(ה) כיצד ידע כו׳ – מהא דב״ק קיג ב׳ כמש״ו גזל דקלים כו׳:
(ו) ואם דר כו׳ – פ״ב דב״ק ורפ״ג דב״ב:
(ז) מיהו אם מסרו כו׳ – עבה״ג ס״ק ג׳ והיינו לפי׳ תוס׳ שם ד״ה היכי מייחשי ה״ל כו׳ אבל לפירש״י כו׳ אפי׳ בכה״ג אסור. ודעת הטור אף בייאוש לבד מותר והיינו כפי׳ תוס׳ ולא ס״ל חילוק של המ״מ דמה שמסרו לרבים דהוי ש״ר וכדעת רש״י בזה:
(ליקוט) מיהו כו׳ – עבה״ג ס״ק ג׳ וכ״פ הרשב״א שם ואע״ג דמשני שם א״ל אי לא דינא כו׳ צ״ל שמפ׳ כפי׳ תוס׳ שם ד״ה היכי כו׳ ועמש״ש (ע״כ):
(ח) וכן אם הרס כו׳ – כמ״ש בפ״ו דב״ק אבל אתה מלך אתה ומלך כו׳:
(ט) והוא כו׳ – כמ״ש בפ״ק דמגילה עדיין לא יצא כו׳: (י) שהוחזק כו׳ – ממש״ש קיג א׳ במתני׳ אבל נוטל כו׳. טור ע״ש:
(יא) ואם היה כו׳ – כמ״ש בספי״ז דשבת וש״מ מעשה רב וכ״פ רוב הפוסקים ור״ח פ׳ כרב: (יב) מפני כו׳ – לשון הרמב״ם וכלישנא בתרא ור״ל אע״ג דקי״ל יאוש כדי לא קנה כאן ייאוש וש״ר היא שהיא כמכירה דלא כלישנא קמא דס״ל דאינו כמכירה ואינו שינוי רשות וקרי לה ייאוש כדי ור״ל דהוי כמתנה ובמתנה לא עשו תקנת השוק כמ״ש הרשב״א וז״ש ג״כ ואינו יודע כו׳ דבלא זה הוי כגנב מפורסם דלא עשו תקנת השוק ואף הרא״ש מודה בכה״ג כמ״ש בסי׳ שנו ס״ב בסג״ה וכ״ש לדעת הרמב״ם וכ״ז לשיטתי דאף לאחר ייאוש צריך לתקנת השוק אבל לדעת ר״י א״צ לכל זה וכ״כ בסמ״ע:
(יג) וחזקתה כו׳ – ר״ל אע״ג דמוכס אפי׳ ישראל בסתמא לא אייאוש כמ״ש בסי׳ שסח כאן כיון שהחליף בודאי נתייאוש כמ״ש הסמ״ע שם ודייק ממש״ש אלא אי איתמר כו׳ ול״ק ארישא ולהיפך אלא דשם ודאי נתייאשו בכ״ע ואף שאמרו שם בשלמא לעולא כו׳ בידוע כו׳ לרווחא דמילתיה אמר כן וראיה ממש״ש גופא כו׳ ת״ש נטלו כו׳ ול״ק בידוע ודחיק לאוקמי בלסטים מזויין וכמ״ש הרשב״א בחידושיו. אבל בתשו׳ סי׳ תתקסח כ׳ דמתני׳ בידוע שנתייאשו והברייתא תנא כו׳ בשלא נתייאשו אלא לאחר שבא ליד לוקח וכמ״ש תוס׳ שם סז ב׳ והרמב״ם לשיטתו דאפי׳ ייאוש אחר ש״ר קנה יאפשר דבהכי פליגי הני תרי לישני ופ׳ כלישנא בתרא ומ״ש בסי׳ שסח המציל כו׳ אע״ג דידע שגזולה כ׳ הרשב״א בתשו׳ שם דמציל מידו אף לכתחלה שרי והוי ג״כ ש״ר וכמש״ש קיג א׳ תנא אבל כו׳ וכ׳ וכן במתנה מותר כמ״ש בפ״ב דב״מ הגנב שנטל כו׳ ואין דעת הרמב״ם כן שכ׳ שזו כמכירה כו׳ ועוד תי׳ תי׳ אחרים וכמש״ל סי׳ שסא ס״ה ורז״ה פי׳ דלענין המותר ששוה על חמורו ופ׳ כלישנא בתרא והרמב״ן והרשב״א חלקו עליו ופי׳ דלענין לצאת י״ש וללישנא בתרא אף לצאת י״ש א״נ רק אם רצה כו׳:
(יד) ובידוע כו׳ – כמ״ש שינוי רשות בלא ייאוש כו׳ ובזה ל״פ לישנא בתרא וכ׳ הרז״ה והרשב״א דמ״ש סתם גזילה כו׳ כל שניכר שנתייאשו הוי כידוע שנתייאשו כמש״ש קטז ב׳ ואי דלא יכול להציל כו׳ וז״ש בש״ע וחזקתה כו׳ ואמר כאן ובידוע כו׳: (טו) שהמוכס עכו״ם – הרמב״ם ל״ג שם וכדתניא ישראל כו׳ אלא תניא כו׳ והטעם דסתם עכו״ם גזלן הוא כמ״ש בסוכה למ״ד ובזה ניחא דאיקבע התי׳ דר״א כאן ולא בנדרים שם ועוד הקשה הרשב״א דהא לא התירו בנדרים אלא משום אונסא כמ״ש בנדרים שם והאיך אמר כאן לגזול בעקיפין או משום הפקעת הלואתו לידור וסתר דברי הראב״ד שכ׳ דאתרתי בתרייתא קאי אלא כ׳ דאכלאים לבד קאי וההיא צ״ל באחרונה ומ״מ דעת כל הפוסקים כן ומשום הפקעת הלואתו וכגי׳ שלנו וכדתניא כו׳:
(טז) או כו׳ או כו׳ – שם:
(יז) ואפי׳ צוה כו׳ – ממש״ש לא ילבש כו׳ ופי׳ כדי שיסברו שהוא עכו״ם שאינו נותן מכס ואף שבהג״מ פ״ה מה׳ יסודי התורה והרא״ש וש״פ סתרו פי׳ זה ממ״ש בסנה׳ דאפי׳ ערקתא דמסאני כו׳ כבר יישב מהרי״ק שם והנ״י בב״ק שם ועבי״ד סי׳ קנז ס״ב מ״מ ש״מ דלכ״ע אף שאינו נותן מכס רק יהודים הוי דינא דמלכותא:
(יח) והעמיד מוכס ישראל כו׳ – דא״א לו׳ דוקא בישראל קונה אבל מן המלך מותר משום הפקעת הלואתו דא״כ אף מישראל מותר דישראל הבא מחמת עכו״ם ה״ה כמוהו:
(יט) וכן אם כו׳ – כן פי׳ הר״ן והרא״ש בנדרים אבל אם גובה למלך שרי דהוי הפקעת הלואתו דדוקא ישראל הקונה ממנו כיון שקנה בדינא דמלכותא אסור לגזול ממנו וכמ״ש בהג״ה וי״א דאפי המוכס כו׳:
(כ) וי״א כו׳ – כמ״ש בפ״ק דברכות בתר כו׳ וכ״ש כה״ג:
(כא) משום דהוי כו׳ – כגי׳ שלנו כנ״ל:
(כב) במקום דליכא כו׳ – שם אף באבידה כ״ש כה״ג:
(כג) אע״ג דאסור כו׳ – צ״ע דהר״ן לא כ׳ אלא דאסור לנדור לשקר בכה״ג אבל להבריח שרי כמש״ו דהוי כו׳ וא״א לאוקמי ההיא דנדרים בכה״ג אבל דכלאים י״ל אף בכה״ג ע״ש:
(ליקוט) וי״א דאפילו כו׳ – כבר כ׳ שם דליתא דס״ל דאף לכת׳ מותר ואין איסור אלא בחכרו מהמלך וכ״כ הרא״ש שם ובפ״ט דנדה סי״ד וכ״כ ש״פ (ע״כ):
(כד) מיהו אם יש כו׳ – כמ״ש הגונב את המכס כשופך דמים כו׳: (כה) וכן מלך כו׳ – דלא כהרמ״ה שכ׳ שא״י לגזור דבר חדש אפי׳ כללי וע׳ בטור ודעת הרמב״ן וסת״ה כהרמ״ה וטעמו ממ״ש בפ״ק דב״ב שדיוהו אכובס וע׳ הג״א שם בד״ה מכאן אור״ת. ושוב מצאתי תשובת ר״י בר שמואל כו׳ אלא השר ט״ס וצ״ל שר׳ כו׳ ועיין בהג״מ ספר קנין סי׳ ט׳ ובמרדכי:
(כו) בין שהיה כו׳ – אע״ג ששם אמרו וה״מ שותפא כו׳ וכ״כ המרדכי וש״פ אבל הרמב״ם ס״ל דה״ק שדינא דמלכותא בימיהם היה כך ועס״ט אבל מס כו׳ אא״כ היה כו׳. לח״מ:
(כז) וישראל כו׳ – וכן פירש״י שם:
(כח) והוא כו׳ – כנ״ל שאמרו במוכס שאין לו קצבה וכן במוכס עכו״ם לפי׳ הרמב״ם:
(כט) ולא ישנה – שם והא לא עבדי כו׳:
(ל) ולא כו׳ – כנ״ל במוכס עכו״ם: (לא) אבל מלך כו׳ – שלכן אמרו דינא דמלכותא ולא אמרו דינא דמלכא:
(לב) כללו ש״ד כו׳ – וכ״כ ר״ח שהרי אמרו דינא כו׳ ולא אמרו גזירותיו כו׳:
(ליקוט) אבל כו׳ כללו כו׳ – כמש״ל ס״ו וס״ז דוקא דבר קצוב ועתוס׳ נ״ח א׳ ד״ה א״נ. אור״י שאם בא ישראל וקנאו כו׳ ודמיא למוכס כו׳ וכ״כ ש״פ שם (ע״כ):
(לג) ואם חקק כו׳ – צ״ע ועס״ו בהג״ה ואפי׳ צוה כו׳:
(לד) י״א דלא כו׳ – וכ״כ רשב״ם בב״ב נ״ד ב׳ וכ״כ ש״פ וראיה שהרי אמרו בפ״ב דסנהדרין כל האמור בפ׳ מלך כו׳ שתהא אימתו עליך וחפי׳ למ״ד מותר בו דוקא הכתובים בפרשה ועוד פי׳ ההיא דב״ב נ״ה א׳ דינא כו׳ הוא כלל ואח״כ מפ׳ והולך דינא דפרסאי כו׳ ר״ל לאלו ג׳ דברים וכיוצא בו דוקא:
(לה) כי המלך כו׳ – לכן במלכי ישראל לא היה דין זה כי א״י לכל היא:
(לו) וי״ח כו׳ ולכן כו׳ – הביא ראיה במרדכי מפ״ק דגטין ומ׳ שמחלוקתם תליא בפלוגתא אם הלישנא בתרא׳ פליג על הלישנא קמא או לא וכן מ׳ בר״ן פ״ק דגטין ועסי׳ ס״ח אבל במהרי״ק דחק שאף הס׳ ראשונה ס״ל לי׳ קמא דגטין ופי׳ שטרות של קרקע וכן אמרו בב״ב נ״ד ב׳ ומלכא אמר כו׳ וע״כ צ״ל כן שהרי הרא״ש בנדרים כ׳ כס׳ ראשונה וס״ל בגטין כלי׳ קמא ועדיין צ״ע: (לז) לפיכך כו׳ אבל כו׳ – כ״כ נ״ה א׳ והני זהרורי כו׳ וה״מ כו׳:
(לח) אא״כ כו׳ – עמ״ש בס״ז: (לט) מלך שהיה כו׳ – מההיא דגטין נ״ט ב׳ אבל תוס׳ לא ס״ל כן וע״ש בד״ה אנן ובב״ב שם ד״ה באגי כו׳ ועהג״מ שם:
(מ) וכן הוא כו׳ – ב״ק קי״ג ב׳ וחדש כאן שחוק קבוע הוא וכן חדש והוא כו׳ או כו׳: (מא) יותר כו׳ – ב״מ ע״ג ב׳ ועתוס׳ שם ד״ה משתעבדי ועבה״ג וכ״מ שם דמ׳ דהוא כעבד וכ״מ ביבמות שם דקאמר שגופן קנוי וצריך גיטא דחירותא:
(מב) ישראל כו׳ – דס״ל מ״ש ה״ה בעכו״ם אף למעליותא ועסי׳ ס״ו וש״מ והטעם דמצי א״ל אי שתקת כו׳ ולא מצי א״ל לכי תהדר דחזינן כאלו כבר החזירן כמ״ש בפ״ק דב״ק ובפ׳ בתרא דכתובות ועתוס׳ בכתובות שם בד״ה ורבנן כו׳. הרא״ש שם: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון