×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים תקמ״אשו״ע
;?!
אָ
דיני אריגה בחול המועד, ובו ה׳ סעיפים
(א) מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְצוּדוֹת דָּגִים מֵעֲרָבָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא הָאֲרוּגִים מֵחוּטִים שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. {הַגָּה: וּמֻתָּר לְתַקֵּן הַפְּתִילוֹת לְנֵרוֹת בְּחוֹל הַמּוֹעֵד, דְּמַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא (נ״י פ׳ אֵלּוּ מְגַלְּחִין וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם נ״ד ח״ה וּבֵית יוֹסֵף).}
(ב) מְסָרְגִין (פי׳ הוּא כְּעֵין הָאֲרִיגָה אֶלָּא שֶׁבַּסְרִיגָה יֵשׁ רֶוַח מָה בֵּין חוּט לְחוּט) הַמִּטּוֹת, אֲבָל אֵין מַפְשִׁילִין חֲבָלִים בִּתְחִלָּה. (ג) מֻתָּר לִמְעֹךְ בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן בַּיָּדַיִם אַחַר הַכִּבּוּס, כְּדֵי לְלַבְּנָן וּלְרַכְּכָן; אֲבָל אֵין עוֹשִׂין קִשְׁרֵי בָּתֵּי יָדַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אֻמָּן {וּמֻתָּר לְהַחְלִיק הַבְּגָדִים עִם הַזְּכוּכִית כְּדַרְכָּן הוֹאִיל וְהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד (סְמַ״ג וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם).} (ד) אָסוּר לְתַקֵּן מַלְבּוּשָׁיו וּמִנְעָלָיו הַקְּרוּעִים; וְכֵן אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ״ם לְתַקְּנָם {מִיהוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי שָׁרֵי לְתַקְּנָם קְצָת לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד (רַבִּי יְרוּחָם).} (ה) מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בֶּגֶד בַּמּוֹעֵד, אִם הָיָה הֶדְיוֹט וְאֵינוֹ מָהִיר בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה כְּדַרְכּוֹ; וְאִם הָיָה אֻמָּן מָהִיר, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּפִירוֹת רְחָבוֹת וּתְפִירָה אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, כְּשִׁנֵּי הַכֶּלֶב. {הַגָּה: וְכָל אָדָם יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לִתְפֹּר בְּשִׁנּוּי זֶה; וְלֹא מְהָנֵי לְאֻמָּן לִתְפֹּר עַל יְדֵי שֶׁיְּשַׁנֶּה בַּאֲחִיזַת הַמַּחַט בְּיָדוֹ, אֶלָּא בָּעֵינָן שִׁנּוּי הַנִּכָּר (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן פ״ז).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) מותר לעשות מצודות דגים מערבה וכו׳ בספ״ק דמ״ק (יא.) רב שרי לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא מ״ט מעשה הדיוט הוא אבל אוזלי אסור מ״ט מעשה אומן הוא. ופי׳ בנ״י אוהרי מצודות של דגים עשויות מזמורות והדיוט יכול לעשות אוזלי רשתות של מטוה וכן פי׳ הרא״ש. (ב) מסרגין המטות משנה שם (ח:) מסרגין את המטות ר״י אומר אף ממתחין וכתב הרא״ש הרי״ף הביא משנה זו כצורתה ר״ל דהלכה כרבנן ואסיקנא בגמרא (י:) דמסרגין היינו שתי וערב שרי ליה רבנן בלא שינוי דחשיב ליה דבר האבד ואמרי׳ בגמ׳ (שם) ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה ומפרש רבינו דהיינו לומר דלסרג בחבלים שלא היו בה מעולם לד״ה אסור דכיון דלא היו בה מעולם הוי עושה אותה מחדש ולא שרו רבנן לסרג אלא בחבלים שהיו בה כבר והוסרו ועכשיו בא לסרג בהם דלא מיחזי כעושה כלי מחדש אבל רש״י פי׳ אין מפשילין חבלים לכתחלה אין גודלין חבלים לכתחלה ונראה מדבריו שאם החבלים גדולים קודם המועד שמותר לסרג בהם המטות במועד ואפילו לא היו החבלים אלו מעולם במטה שרו וכ״נ ממ״ש הרב המגיד בפ״ח שהוא דעת הרמב״ם וכ״כ ר״י וז״ל מסרגין המטות כלומר לארוג המטות בחבלים שתי וערב ונעשה ביניהם כמו חלונות פי׳ ובלא שינוי מותר דדבר האבד חשבינן ליה ול״נ כי מעשה הדיוט הוא מותר ובלבד שלא יהיה לצורך המועד וכ״ש שממתחין כלומר שאם היו החבלים כבר ארוגות במטה זה ימים רבים ונעשה רפויות ממתחן וכ״פ רי״ף כסתם מתני׳ ויש מי שפסק כרבי יוסי דברייתא דממתחין אבל לא מסרגין וראשון נראה עיקר עכ״ל.
ומה שכתב דלא שרי לסרג אלא לצורך המועד כ״כ ג״כ סמ״ג וכ״כ רבינו וכ״נ דשלא לצורך המועד למה יתירו לעשות שום דבר אע״פ שהוא מעשה הדיוט:
(ג) ומה שכתב רבינו מלשון רש״י יראה שמותר להפשיל בה חבלים לכתחלה אינו מדוקדק דכיון דבהדיא אמרי׳ בגמרא דאין מפשילין לה חבלים לכתחלה היאך אפשר שרש״י חולק על הגמרא וע״כ כוונת רבינו לומר שמתוך פירש״י בהשפלת חבלים יראה שמותר לסרג אפילו בחבלים שלא היו מעולם במטה וכמ״ש וביאור לשון רבינו כך הוא מסרגים את המטות פי׳ לארוג אותם שתי וערב בחבלים שהיו בה כבר אבל לא יסרג חבלים בתחלה כלומר בחבלים שלא היו מעולם במטה זו ומלשון רש״י יראה שמותר לסרג בחבלים שלא היו במטה מעולם רק שלא יעשה החבלים מחדש שזהו פירוש מ״ש אין מפשילין חבלים בתחלה:
(ד) כסכוסי קרמי מותר מימרא דרבא שם בסוף הפרק (י.) ומה שפירש בו רבינו כך הם דברי הרמב״ם בפ״ה וכן פי׳ סמ״ג וכתב עוד ור״י פי׳ שמחליקין את הבגדים באבן זכוכית לאחר הכיבוס והוא גיהוץ ל״א לכסכוסי במי קמח וראשון עיקר דכסכוס הוא לשון שפשוף כדאמרינן בפרק תולין (שבת קמא.) עכ״ל וכן פירש ר״י וכ׳ דוקא בצריך לו בח״ה ופשוט הוא:
(ה) ומה שכתב ואסור לעשות הקמטין שבבתי הידים והשוקיים גם זה שם קטורי בירי אסור מ״ט מעשה אומן הוא ופירש״י קטורי בירי. לכווץ הקמטים שאדם עושה בבית יד שממלאין אותן בקנה של שבלים חלקות ומקמטין וכתב המרדכי שאף ע״פ שהם לצורך המועד אסור וכ״כ ר״י וכ״כ בהגהות וכתב בהג״א בשם א״ז שאע״פ שצריכין למועד אסור משום דליכא פסידא ונראה כבנין מעליא ועוד פירש״י דקטורי בירי היינו שהיו נוטלין כלים חלוקין והיו מחליקין עליהם בית יד של חלוקים מעשה אומן הוא ואסור ור״י כתב שהחלקה זו נקראת כסכוסי קרמי דשרי רבא והרמב״ם פי׳ קטורי בירי היינו לעשות קשרי בית הידים:
(ו) ומה שכתב אסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועים ולא אמרי׳ דהוה דבר האבד וכו׳ עד דכל מה שאסור לעשות אסור לומר לעו״ג לעשותו הכל דברי הרא״ש שם על מתני׳ דההדיוט תופר כדרכו וכ״כ שם התוספות וכ״כ סמ״ג וגם המרדכי כתב שם כן בשם ר״ת וכ״כ הגה״מ ומיהו כתב שראב״ן ורבי׳ יואל וראבי״ה פסקו להיתר היכא דנתקרעו במועד וריב״א מסופק בדבר ור״י כתב בשם כמה גדולים לאסור ואפילו לומר לעו״ג שיתקן לו ואפי׳ לצורך המועד אם לא ע״י שינוי והוא שיהא לצורך המועד כתוב בתשב״ץ לתקן מנעלים בח״ה אסור אבל לקנות חדשים מתיר ריב״א אמנם מהר״ם אומר שראבי״ה אוסר ומיהו נהגו העולם לקנות חדשים ע״כ: (ז) ההדיוט שאינו יודע להוציא מלא מחט וכו׳ משנה שם (ח:) ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב ובגמ׳ (י.) ה״ד הדיוט אמרי דבי רבי ינאי כל שאינו יכול להוציא מלא מחט כאחת רבי יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יכול לכוין אימרא בשפת חלוקו. ופירש״י שאינו יכול לכוין אמרא בשפת חלוקו. שאינו יודע לחתוך אותו בגד עב שעושין ממנו אימרא בשפת חלוקו אלא שבמקום אחד מקצרו ובמקום אחד מרחיבו ע״כ ורבינו מפרש דקאי אתפירת האימרא שאינו יודע לכוין שתהיה האימרא שוה אלא כאן קצר וכאן רחב והוא מעוקם וכי פירש ר״י וכתב הרא״ש ולא אפסיקא הלכתא כמאן הלכך המכיר בעצמו שהוא יודע באחד מאלו לא יתפור במועד ואמרי׳ תו בגמרא מאי מכליב רבי יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל אמר שיני כלבתא: ופירש״י מפסיע שאינו תופר ביושר אלא מפזר התפירה ולהכי קרי מכליב שדומים תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זה מזה כשיני הכלב: שיני כלבתא. שאינו תופר כדרכו תוחב זה בסמוך זה אלא שתוחב המחט פעם אחת למעלה ופעם אחת למטה ולהכי קרי ליה כלבתא דהכי קיימי שיני הכלב שן אחד גבוה מחבירו וכתב הרא״ש הכי נמי לא איפסיקא הלכתא כמאן הלכך אומן הצריך לתפור לצורך המועד יעשה כחומרי שניהם תפירות רחבות ותפירה אחת למעלה ואחת למטה כשיני הכלב וכ״כ המרדכי וכ״כ הגה״מ בשם סמ״ק וכתב עוד לכך יזהר כל אדם שלא יתפור כי אם ע״י שינוי כי רוב ב״א בקיאים בהוצאת מלא מחט והרמב״ם כתב בפ״ז מהל׳ י״ט מי שצריך לו בגד או לבנות לו מקום במועד אם היה הדיוט ואינו מהיר באותה מלאכה ה״ז עושה אותה כדרכו ואם היה אומן מהיר ה״ז עושה אותה מעשה הדיוט כיצד בתפירה מכליב ובבניין מניח אבנים ואינו טח בטיט עליהם ומאחר שסתם הדברים משמע לי שסובר דכל הני אמוראי ליכא בינייהו פלוגתא כלל אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא והלכך כל שאינו אומן מהיר מיקרי הדיוט בין שאינו יכול להוציא מלא מחט בין שאינו יכול לכווין אימרא מיקרי הדיוט לכ״ע ואומן כל שמשנה בין שמפסיע בין כשיני הכלב מותר לדברי הכל וכתב רבינו ירוחם שכ״נ שהוא דעת הרי״ף ז״ל וכתבו התוספות ההדיוט תופר כדרכו נראה דדוקא לצורך המועד אבל בחנם למה יתירו אפי׳ ע״י שינוי מיהו לא איירי בדבר האבד דהיכא דאיכא דבר האבד קיימא לן כר׳ יוסי דאין מצריך שינוי בדבר האבד עכ״ל וכ״כ המרדכי ומיהו אם אין הפסד בשינוי כתבתי בסי׳ תקל״ז בשם הרמב״ם שצריך לשנות. כתב הכלבו ההדיוט תופר כדרכו אפילו לאחרים ואפי׳ בשכר אם יהיה צורך המועד מזה ע״כ וטעות הוא דהא כל בשכר אסור כמו שיתבאר בסי׳ שאחר זה:
כתב בת״ה שנשאל אם תופס המחט בשינוי באצבעותיו אי שרי לתפור בח״ה כה״ג או לא והשיב דיראה דלא שרי:
כתב בפסקי התוס׳ בפ׳ אלו מגלחין אין לגדל פתילה במועד ע״י עו״ג אסור ואף לפתילות ב״ה דלאו מצוה יתירה כציצית אבל נ״י כתב בפ׳ ההוא יש מי שכתב דלגדל פתילות בחולו של מועד נראה שמותר דגדילת פתילות מעשה הדיוט הוא ושרי וכ״כ ר״י בשם הרי״ט וכן נהגו:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×