×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט רכ״ושו״ע
;?!
אָ
המוכר שדה שלא באחריות, או יצא עליו קול ערעור, ובו ו׳ סעיפים (א) רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת, וּבָא לֵוִי וְהוֹצִיאָהּ מִיַּד שִׁמְעוֹן, אִם רָצָה רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת דִּין עִם לֵוִי, עוֹשֶׂה, וְאֵין לֵוִי יָכוֹל לוֹמַר: מַה לִּי וּלְךָ וַהֲרֵי אֵין עָלֶיךָ אַחֲרָיוּת, שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לוֹ: אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה לְשִׁמְעוֹן תַּרְעֹמֶת עָלַי שֶׁהִפְסִיד בִּגְלָלִי. {אֲבָל אִם נָתַן לוֹ בְּמַתָּנָה, לֹא יוּכַל לִטְעֹן בַּעֲדוֹ, דְּהָא לֵיכָּא כָּאן תַּרְעֹמֶת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ״א).} (ב) רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת, וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִשִּׁמְעוֹן בְּאַחֲרָיוּת, וּבָא בַּעַל חוֹב שֶׁל רְאוּבֵן לִטְרֹף אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר עַל שִׁמְעוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת לְשִׁמְעוֹן, אַחֲרָיוּת עַצְמוֹ קִבֵּל שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא הַמּוֹכֵר וְהוּא הַמּוֹצִיא לְעַצְמוֹ. אֲבָל אִם בָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל יַעֲקֹב אָבִיו וּטְרָפָהּ מִיַּד רְאוּבֵן, חוֹזֵר וְגוֹבֶה כָּל הַדָּמִים מִשִּׁמְעוֹן. (ג) הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּת דְּנַפְשֵׁהּ. וְדַוְקָא בִּזְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּשְׁעַת מְכִירָה, אֲבָל אִם בָּא לוֹ זְכוּת לְאַחַר מִכָּאן, חוֹזֵר עָלָיו. (ד) אַפּוֹטְרוֹפְּסִים שֶׁמָּכְרוּ בְּנִּכְסֵי יְתוֹמִים, לָא אַמְרִינָן דְּאַחֲרָיוּת דְּנַפְשַׁיְהוּ קַבִּילוּ. (ה) הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר שֶׁקָּנָה הַלּוֹקֵחַ בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִים בָּהֶם, קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, יָצְאוּ עָלָיו מְעַרְעֲרִין, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, שֶׁאֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶהֱנָה בּוֹ וּבָאוּ הַתּוֹבְעִים. לְפִיכָךְ, יְבַטֵּל הַמִּקָּח וְיַחֲזִיר הַמּוֹכֵר אֶת הַדָּמִים, וְיַעֲשֶׂה דִּין עִם הַמְעַרְעֲרִים. וְאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הַלּוֹקֵחַ כָּל שֶׁהוּא, וַאֲפִלּוּ דָּשׁ אַמֶּצֶר שֶׁלָּהּ וְעֵרְבוֹ עִם הָאָרֶץ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אֶלָּא עוֹשֶׂה דִּין עִם הַמְעַרְעֵרִים, וְאִם הוֹצִיאָהּ מִיָּדוֹ בַּדִּין יַחֲזֹר עַל הַמּוֹכֵר, כְּדִין כָּל הַנִּטְרָפִין. {הַגָּה: כָּל זֶה מַיְרֵי בְּעִרְעוּר שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְגַמְרֵי, אֲבָל בֵּית דִּין רוֹאִין שֶׁיֵּשׁ אֲמַתְלָא בְּדִבְרֵי הַמְעַרְעֵר. אֲבָל אִם לֹא יָצָא רַק קוֹל בְּעָלְמָא, אֲפִלּוּ לֹא נִתְקַיֵּם הַמִּקָּח לְגַמְרֵי, לֹא יָכוֹל לְבַטֵּל הַמִּקָּח בִּשְׁבִיל דְּבָרִים בְּעָלְמָא (טוּר). וְאִם חָזַר הַלּוֹקֵחַ מֵחֲמַת עִרְעוּר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָעִרְעוּר אַחַר כָּךְ, נִתְבַּטֵּל הַמִּקָּח וּשְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזֹר בּוֹ. אִם בָּא עִרְעוּר עַל הַשָּׂדֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמּוֹכֵר הָיָה חַיָּב לַאֲחֵרִים, וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹבְרִים עַל הַחוֹבוֹת, מִקְרֵי עִרְעוּר וְיָכוֹל הַלּוֹקֵחַ לַחֲזֹר בּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לִקְנוֹת דָּבָר וְלִשְׁמֹר שׁוֹבְרוֹ לְעוֹלָם (שָׁם בְּשֵׁם הָרא״ש).} (ו) אָסוּר לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטֵל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵסֶק וְדִין, עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאַחֲרָיוּת עָלָיו, אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן מָעוֹתָיו וְיֵרֶד לְדִין וְיִהְיֶה נִתְבָּע מֵאֲחֵרִים.מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) רצה(והרש״ך ח״ג סי׳ י׳ כתב דקושטא דמלתא דחייב לילך ולדון עמו ומאי דקאמר מצי כו׳ היינו שלא יוכל לדחותו אבל חייב ללכת ולדון עמו. בני חיי): (ב) ולך – בטור מפורש הנ״מ דיש לשמעון במה שראובן מכניס נפשו לבע״ד (דהא בלא״ה יכול להיות מורשה שלו או שהב״ד עצמן יטענו עבורו דהא קי״ל טוענין ללוקח כו׳) והוא שבאם עשה הלוה שדה זו אפותיקי סתם לבע״ח אפ״ה יכול ראובן לסלקו במעות משא״כ שמעון הלוקח א״י לסלקו במעות ועוד יש נ״מ באם עשאו לו ראובן אפותיקי ולא הלוה לו אלא שיעור ארעא בלא שבחיה דאם גובה משמעון הלוקח גובה גם השבח וא״צ ליתן אלא כדי הוצאתו כדין היורד לשדה חבירו שלא ברשות וכמ״ש הט״ו בסי׳ קט״ו ס״ב ובסי׳ שע״ה משא״כ כשגובה מראובן אינו גובה אלא כשיעור חובו וכ״כ הרא״ש ונ״י עכ״ל הסמ״ע וכבר כתבתי בסי׳ קט״ו שם די״ח וס״ל דלעולם אינו נוטל יותר מחובו. ש״ך: (ג) מכאן – כגון שהיה שמעון חייב ליעקב אבי ראובן ואחר שמכר ראובן השדה לשמעון מת יעקב וירש ראובן החוב מאביו בזה יכול ראובן לטורפו משמעון דזהו זכות הבא לו אח״כ ואע״ג דהוא המוכר והוא המוציא דה״ל כאילו הלוהו ראובן אחר המכירה ונשתעבדו לו שדות שמעון דפשיטא הוא דגובה מידו. סמ״ע: (ד) שמכרו – דה״א איך יהיה הוא המוכר והוא המוציא לנפשו בחובו שיש לו על היתומים קמ״ל דלא אמרינן כן דהא לא מכרו לנפשם כלום וה״ל כב״ד שמכרו נכסי שמעון לראובן בחובו דפשיטא הוא דאם יש לב״ד שטר מוקדם על שמעון דחוזרין וגובין מידו וע״ל סי׳ קמ״ז ס״ב וס״ד מ״ש הרמ״א בהג״ה ומ״ש שם בישובו. שם: (ה) הדמים – כן הוא ל׳ הרמב״ם אבל הרא״ש והטור לא ס״ל הכי אלא פירשו לדין זה האמור בש״ס דאיירי דעדיין לא נתן להמוכר דמי השדה אלא שקנאו באחד מדרכי הקנאה גם מה דס״ל להרמב״ם והמחבר דהאי דש אמצרי דאמרו בש״ס ר״ל שדש קרקעות המצר מגבהותו והשוהו לשאר השדה ושזהו תקון השדה ובמעשה תלוי עיקר הקנין. הרא״ש והטור לא פירשו הכי אלא דר״ל כעין זה שהולך אמצר השדה לראות אם היא כאשר א״ל המוכר וגם לראות מה היא צריכה ואליבייהו אם כבר נתן המעות אין הלוקח יכול להחזיר להוציא המעות מתחת ידו אפילו רואין הב״ד אמתלא גמורה בערעור שיוצא על השדה משום דהמוכר מצי למימר ליה אחוי טרפך ואשלם לך וכמ״ש הרא״ש בתשובה שהביא הטור ומהתימא שלא הזכיר הרמ״א כאן מכל זה דבר עד כאן לשון הסמ״ע וכתב הש״ך דכ״פ מהרש״ל פ״ק דב״ק סי׳ י״ט והוכיח כן מהש״ס ע״ש ועיין בט״ז מ״ש בביאור דברי הרמב״ם בזה: (ו) לגמרי – הרא״ש והטור כ״כ על אם לא נתן המעות עדיין וכתבו דמיירי דלא נתברר עוד הערעור אלא שבא א׳ ואמר יש לי עדים ושטר שהשדה שלי הוא וכתבו עוד דאם נתברר הערעור דהראה השטר לפנינו אע״פ שאינו מקוים עדיין אפי׳ כבר דייש אמצרי אין מוציאין המעות מיד הלוקח אבל הרמ״א שכתב דבריו אדברי המחבר דאיירי שכבר נתן המעות אלא שעדיין לא נשתמש בו כלל נ״ל דבכה״ג ס״ל דאפי׳ נתברר הערעור כנ״ל דאין הלוקח יכול לחזור ולהוציא מיד המוכר המעות עד שיהיו השטרות מקויימים לגמרי דאז אפשר דגם הרמב״ם ס״ל דיכול לחזור ולהוציא המעות מידו כיון דלא נשתמש בו עדיין אפי׳ לא הוציא בדין מידו עדיין כ״כ הסמ״ע. (ועמ״ש הט״ז לבאר דברי הרמ״א בזה ע״ש): (ז) חזר – נראה דלאו בחזרת הלוקח מעצמו תלוי הדבר כי אם בהורמנא דב״ד ואם נתבטל הערעור קודם שנתנו הב״ד רשות לחזור בו א״י הלוקח לחזור אם לא שהערעור היה מחמת שיצא שט״ח על המוכר ואינו לפנינו לקורעו בזה כתב דלא מהני כתיבת שובר. סמ״ע:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144