(ה) [סעיף ב׳] אסור לו לרוק וכו׳ דאמרו שם בגמרא הרק בתפלתו כאלי רק בפני המלך, והביאה ר״ז אות ב׳ ואפי׳ בתחנונים שלאחר התפלה אסור דכל זמן שלא פסע הו״ל כעומד לפני המלך, מ״א סק״ב, א״ר אות ה׳ י״א בהגה״ט, ר״ז שם ש״ץ דק״י ע״א קש״ג סי׳ י״ב אות כ״ו, קיצור ש״ע סי׳ י״ח אות ט׳:
(ו) שם ואם אי אפשר לו וכו׳ כגון אם מצטער בזה ויהא טרוד בתפלתי, ב״י מ״א סק״ג סו״ב במק״ח אות א׳ ר״ז אות ב׳:
(ז) שם בענין שלא יהא נראה וכו׳ דוקא בבגד התחתון אבל בבגד העליון כיון שהרוק נראה אסור, חר״י על הרי״ף פ׳ מי שמיתו, מ״א סק״ד, ר״ז שם וכ״כ א״ר אות ב׳ בשם הע״ץ, אבל העו״ת אות ד׳ פי׳ שמבליע מעט מעט עד שאין הרוק נראה בכסותו, והביאו הא״ר שם, וכתב דאם יש לו כסות בפ״ע כמו שנוהגים באלו הארצות יכול להניח שם הרוק אף שנראה על הכסות אך צריך שיכרוך הכסות שלא יהא הרוק נראה מבחוץ עכ״ד:
(ח) שם ואם הוא אסטניס וכו׳ פי׳ שאין דעתי סובלת שיהא רוק מובלע בכסיתו ור׳ יונה פי׳ שאינו יכול לשהות עצמו עד שיבליענו בכסיתו, ב״י עו״ת אות ה׳ מ״א סק״ה, א״ר אות ג׳ ר״ז שם:
(ט) שם זורקי לאחוריו, ע״י סודר, ואם אין בידו סודר והוא אסטניס מליגע בו בידו זורקי בפיו לאחריו ב״י ונראה שצריך אחר שיגמור תפלתו לדורסו ברגלו או לכסותו בגמי מפני כבוד בהכ״נ כמ״ש לעיל סי׳ ץ׳ סעי׳ י״ג ועיין בדברינו לשם אות צ״ה:
(י) שם זורקו לאחוריו, דעת מרן ז״ל כאן בש״ע כדעת הרמב״ם ז״ל דלא שרי אלא דוקא לאחוריו אבל לא לצדדיו לא שנא לימין ולא שנא לשמאל וכמו שפסק כן להלכה בב״י כיעו״ש אלא שהרמ״א ז״ל בהגהה פסק כדעת רבינו יונה דאם א״א לאחוריו זורקו לשמאלו וכו׳ וכ״כ הלח״י דף ח״י ע״א הלכה י״א על הרמב״ם ז״ל וז״ל ומ״ש לאחיריו כתב הב״י דלא שרי לדעת רבינו אלא לאחוריו אבל לא לצדדין ל״ש לימין ול״ש לשמאל וכתב שכן הלכה וכ״כ בש״ע ומשמע דאף בדלא אפשר לאחוריו אינו זורק לשום צד מהצדדין דאלת״ה הו״ל להזכיר תקנתא דצדדין בדלא אפשר וא״כ הרמ״א בהגהה שם הו״ל לכתיב וי״א דאם א״א לזורקו לאחוריו וכו׳ עכ״ל. ומ״ש הב״ח דהיכא דא״א שרי אף לימינו וכן לפניו שרי אם א״א גם לימינו כתב עליו הלח״י שם וז״ל דליתא לע״ד דלעולם אין תקנה חוץ מאחוריו לכ״ע או לשמאלו לדעת הטור ודעמיה ז״ל עכ״ל והביאו הנו״ש סוף אות ג׳ והסכים לדבריו יעו״ש, אמנם הי״א במ״ב בהגב״י או׳ ב׳ הסכים לדברי הב״א יעו״ש, וכ״כ האחרונים כדברי הרמ״א והב״ח, שכנה״ג בהגב״י או׳ א׳ עו״ת או׳ ז׳ א״ר או׳ ו׳ סי״ב במק״ח סוף או׳ א׳ מש״ז או׳ ב׳ ר״ז או׳ ב׳ ש״ץ דק״י ע״א, וכ״מ מדברי החיד״א בקש״ג סי׳ י״ב או׳ כ״ה ואו׳ כ״ו, ועיין לקמן או׳ י״ד:
(יא) שם בהגהה, זורקו לשמאלו וכו׳ ועכ״פ צריך להמתין כדי הילוך ד״א, ש״ץ שם, שע״ח, ועיין לעיל סי׳ צ״ב סעי׳ ט׳ ובדברינו לשם בס״ד:
(יב) שם בהגהה, וזרקו לשמאלו וכו׳ כתב הר׳ יונה שאפי׳ אם יהיה בבהכ״נ תבן או גמי אין לו בשעת התפלה לרוק עליו ולומר שהוא כמו כסוי שאין התבן או הגמי מועיל אלא לענין ישיבת בהכ״נ בשעה שאינו מתפלל שכיון שיושב שם א״צ לשפשפו שהרקיקה עצמה מותרת ואפי׳ שפשוף א״צ אלא מדרך מוסר בלבד אבל בשעת התפלה שאסרו לרוק אין לו לעשות בשום ענין אלא כשהוא אנוס ולאחוריו או לצד שמאל כדכתיבנא עכ״ל, והביאו ב״י, עו״ת או׳ ג׳ ועיין לעיל ס׳ צ׳ סעי׳ י״ג ובדברינו לשם בס״ד:
(יג) שם, זורקו לשמאלו וכו׳ אבל לא כלפי מעלה שנראה ככופר, כלבו, א״ר או׳ ד׳ פת״ע או׳ ו׳:
(יד) שם, זורקו לשמאלו וכו׳ ותר״י כתבו לכאורה נראה דלאו שמאלו דוקא אלא ימינו שהוא שמאלו של הקב״ה כדאמרינן גבי ג׳ פסיעות, והב״ד ב״י יעו״ש, וכ״כ מהר״י מברונא סי׳ רל״ד והביאו שכנה״ג בהגב״י, וכן הסכים הרדב״ז ג״כ בתשו׳ ח״ב סי׳ תת״ל והב״ד היפ״ל ז״ל או׳ ד׳ וע״כ הרוצה להנצל מכל החששות יזמין לי מפה א׳ כדי שאם יבא לו רוק או צואת החוטם בתוך התפלה יקנח בה ולא ירוק לא לפניו ולא לצדדין ולא לאחוריו, ואף שלא בשעת התפלה אם יזדמן לו רוק ירוק בה ולא ירוק בבהכ״נ כמש״ל סי׳ ץ׳ או׳ צ״ג יעו״ש, וגם צריך לשהות כדי היליך ד״א אחר שרקק ואח״כ יתפלל כמש״ל או׳ י״א ובסי׳ צ״ב או׳ מ״א יעו״ש:
(טו) שם, זורקו לשמאלו וכו׳ ואטר כיצד יעשה בזריקת רוקו אי זורקו לשמאל דידיה או לשמאל דעלמא, עיין להרב לשון חכמים אשכנזי ז״ל ח״א בהערה דצ״ד ע״ד שנשאל ע״ז וכתב דהוא פשוט ומבואר כאן ברמ״א ובמ״א דבזה הולך אחר שמאל דידיה יעו״ש, ועיין להפרמ״ג בא״א על מ״א סק״ו שכתב דנ״מ למי ששולט בב׳ ידיו או כהנך ספיקא דבסי׳ כ״ז סעי׳ ו׳ דלתירוץ הב״י הרשות בידו לאיזה צד שירצה כיון דשניהם שוים ולד״מ כה״ג ירוק בימינו יעו״ש והב״ד הפתה״ד או׳ ב׳ ועיין מש״ל באו׳ הקודם וכבר כתבני שם דהרוצה להנצל מכל החששות יזמין לו מפה לרוק בה יעו״ש:
(טז) שם בהגהה, והא דלקמן בריש סי׳ קכ״ג וכו׳ עיון באחרונים שכל אחד לצרכו פנה לתרץ בזה ואצ״ל בזה: