Magen Avraham Orach Chayyim 244 – מגן אברהם אורח חיים רמד‏ – Shulchan Arukh

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימן שלםSelect Full Siman
בחרו סעיףSelect Paragraph

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403
תד404
תה405
תו406
תז407
תח408
תט409
תי410
תיא411
תיב412
תיג413
תיד414
תטו415
תטז416
תיז417
תיח418
תיט419
תכ420
תכא421
תכב422
תכג423
תכד424
תכה425
תכו426
תכז427
תכח428
תכט429
תל430
תלא431
תלב432
תלג433
תלד434
תלה435
תלו436
תלז437
תלח438
תלט439
תמ440
תמא441
תמב442
תמג443
תמד444
תמה445
תמו446
תמז447
תמח448
תמט449
תנ450
תנא451
תנב452
תנג453
תנד454
תנה455
תנו456
תנז457
תנח458
תנט459
תס460
תסא461
תסב462
תסג463
תסד464
תסה465
תסו466
תסז467
תסח468
תסט469
תע470
תעא471
תעב472
תעג473
תעד474
תעה475
תעו476
תעז477
תעח478
תעט479
תפ480
תפא481
תפב482
תפג483
תפד484
תפה485
תפו486
תפז487
תפח488
תפט489
תצ490
תצא491
תצב492
תצג493
תצד494
תצה495
תצו496
תצז497
תצח498
תצט499
תק500
תקא501
תקב502
תקג503
תקד504
תקה505
תקו506
תקז507
תקח508
תקט509
תקי510
תקיא511
תקיב512
תקיג513
תקיד514
תקטו515
תקטז516
תקיז517
תקיח518
תקיט519
תקכ520
תקכא521
תקכב522
תקכג523
תקכד524
תקכה525
תקכו526
תקכז527
תקכח528
תקכט529
תקל530
תקלא531
תקלב532
תקלג533
תקלד534
תקלה535
תקלו536
תקלז537
תקלח538
תקלט539
תקמ540
תקמא541
תקמב542
תקמג543
תקמד544
תקמה545
תקמו546
תקמז547
תקמח548
תקמט549
תקנ550
תקנא551
תקנב552
תקנג553
תקנד554
תקנה555
תקנו556
תקנז557
תקנח558
תקנט559
תקס560
תקסא561
תקסב562
תקסג563
תקסד564
תקסה565
תקסו566
תקסז567
תקסח568
תקסט569
תקע570
תקעא571
תקעב572
תקעג573
תקעד574
תקעה575
תקעו576
תקעז577
תקעח578
תקעט579
תקפ580
תקפא581
תקפב582
תקפג583
תקפד584
תקפה585
תקפו586
תקפז587
תקפח588
תקפט589
תקצ590
תקצא591
תקצב592
תקצג593
תקצד594
תקצה595
תקצו596
תקצז597
תקצח598
תקצט599
תר600
תרא601
תרב602
תרג603
תרד604
תרה605
תרו606
תרז607
תרח608
תרט609
תרי610
תריא611
תריב612
תריג613
תריד614
תרטו615
תרטז616
תריז617
תריח618
תריט619
תרכ620
תרכא621
תרכב622
תרכג623
תרכד624
תרכה625
תרכו626
תרכז627
תרכח628
תרכט629
תרל630
תרלא631
תרלב632
תרלג633
תרלד634
תרלה635
תרלו636
תרלז637
תרלח638
תרלט639
תרמ640
תרמא641
תרמב642
תרמג643
תרמד644
תרמה645
תרמו646
תרמז647
תרמח648
תרמט649
תרנ650
תרנא651
תרנב652
תרנג653
תרנד654
תרנה655
תרנו656
תרנז657
תרנח658
תרנט659
תרס660
תרסא661
תרסב662
תרסג663
תרסד664
תרסה665
תרסו666
תרסז667
תרסח668
תרסט669
תרע670
תרעא671
תרעב672
תרעג673
תרעד674
תרעה675
תרעו676
תרעז677
תרעח678
תרעט679
תרפ680
תרפא681
תרפב682
תרפג683
תרפד684
תרפה685
תרפו686
תרפז687
תרפח688
תרפט689
תרצ690
תרצא691
תרצב692
תרצג693
תרצד694
תרצה695
תרצו696
תרצז697

שו״ע

פירוש

איזה מלאכות יכול העכו״ם לעשות בעד הישראל, ובו ו׳ סעיפים(א) פּוֹסֵק אָדָם (פֵּרוּשׁ מַתְנֶה) עִם הַעַכּוּ״ם עַל הַמְּלָאכָה, וְקוֹצֵץ דָּמִים, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, מֻתָּר; בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּצִנְעָה, שֶׁאֵין מַכִּירִים הַכֹּל שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא, אֲבָל אִם הָיְתָה יְדוּעָה וּמְפֻרְסֶמֶת, אָסוּר שֶׁהָרוֹאֶה אֶת הָאֵינוֹ יְהוּדִי עוֹסֵק אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁקָּצַץ, וְאוֹמֵר שֶׁפְּלוֹנִי שָׂכַר הַעַכּוּ״ם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת; לְפִיכָךְ הַפּוֹסֵק עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי לִבְנוֹת לוֹ חֲצֵרוֹ אוֹ כָּתְלוֹ, אוֹ לִקְצֹר לוֹ שָׂדֵהוּ, אִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה בַּמְּדִינָה אוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, אָסוּר לוֹ לְהַנִּיחַ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי הָרוֹאִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁפָּסַק; {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אִם דָּר בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, יֵשׁ לָחוּשׁ לָאוֹרְחִים הַבָּאִים שָׁם, אוֹ לִבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיַּחְשְׁדוּ אוֹתוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת אַשְׁכְּנַזִּים);} וְאִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה חוּץ לַתְּחוּם, וְגַם אֵין עִיר אַחֶרֶת בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ מְלָאכָה, מֻתָּר. {וְעַכּוּ״ם שֶׁהִכְנִיס צֹאן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְדִיר שָׂדֵהוּ עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תקל״ז סָעִיף י״ד.} (ב) לִפְסֹל הָאֲבָנִים וּלְתַקֵּן הַקּוֹרוֹת, אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי אָסוּר, כֵּיוָן דִּלְצֹרֶךְ מְחֻבָּר הוּא; וְאִם עָשׂוּ כֵן, לֹא יְשַׁקְּעֵם בְּבִנְיָן. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵינוֹ מְפֻרְסָם שֶׁהוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שָׁרֵי (כָּל בּוֹ).} (ג) אִם בָּנוּ אֵינָם יְהוּדִים לְיִשְׂרָאֵל בַּיִת בְּשַׁבָּת, בְּאִסוּר, נָכוֹן לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בּוֹ. {הַגָּה: מִיהוּ אִם הִתְנָה יִשְׂרָאֵל עִם אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי עֲשָׂאָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ לְמַהֵר לְהַשְׁלִים מְלַאכְתּוֹ, אֵין לָחוּשׁ (מָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק מִי שֶׁהָפַךְ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם וּבֵית יוֹסֵף), וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תקמ״ג.} (ד) מְלֶאכֶת פַּרְהֶסְיָא, אֲפִלּוּ בְּמִטַּלְטְלִין כְּגוֹן סְפִינָה הַיְדוּעָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּינָהּ כְּמוֹ מְלֶאכֶת מְחֻבָּר. (ה) אִם שָׂכַר אֵינוֹ יְהוּדִי לְשָׁנָה אוֹ לִשְׁתַּיִם שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אוֹ שֶׁיֶּאֱרֹג לוֹ בֶּגֶד, הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב וְאוֹרֵג בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ קָצַץ עִמּוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ סֵפֶר אוֹ שֶׁיֶּאֱרֹג לוֹ בֶּגֶד, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה; וְהוּא שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב עִמּוֹ יוֹם יוֹם וְלֹא יַעֲשֶׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר בְּשׂוֹכֵר אֵינוֹ יְהוּדִי לִזְמַן. {הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁשְּׂכָרוֹ לִמְלָאכָה מְיֻחֶדֶת, כְּגוֹן בֶּגֶד לֶאֱרֹג אוֹ סֵפֶר לִכְתֹּב, אֲבָל כְּשֶׁשְּׂכָרוֹ לְכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁיִּצְטָרֵךְ תּוֹךְ זְמַן הַשְּׂכִירוּת, לְכֻלֵּי עָלְמָא אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף) וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סוֹף סִימָן רמ״ז.} (ו) יְהוּדִי הַקּוֹנֶה מֶכֶס וּמַשְׂכִּיר לוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי לְקַבֵּל מֶכֶס בְּשַׁבָּת, מֻתָּר אִם הוּא בְּקִבֹּלֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר לוֹ לִכְשֶׁתִּגְבֶּה מֵאָה דִּינָרִים אֶתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ. {הַגָּה: וְכֵן יוּכַל לְהַשְׂכִּיר הַמֶּכֶס לְכָל הַשַּׁבָּתוֹת לְאֵינוֹ יְהוּדִי, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי יִקַּח הָרֶוַח שֶׁל שַׁבָּתוֹת לְעַצְמוֹ, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁיֹּאמְרוּ לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹשֶׂה, דְּבִמְקוֹם פְּסֵידָא כִּי הַאי גַּוְנָא לֹא חָשְׁשׁוּ (בֵּית יוֹסֵף); וְיִשְׂרָאֵל הַמְמֻנֶּה עַל מַטְבֵּעַ שֶׁל מֶלֶךְ, דִּינוֹ כְּדִין הַמְמֻנֶּה עַל הַמֶּכֶס, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁמִיעִים קוֹל בְּשַׁבָּת בְּהַכָּאַת הַמַּטְבֵּעַ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ו) וְעַיֵּן לְקַמָּן סי׳ רנ״ב; וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב הַיִּשְׂרָאֵל אֵצֶל הָאֵינוֹ יְהוּדִי בְּשַׁבָּת כְּשֶׁעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ בַּמַּטְבֵּעַ, אוֹ בְּקַבָּלַת הַמֶּכֶס (מָרְדְּכַי פ״ק דְּשַׁבָּת).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

E/ע

הערותNotes

(א) עושה לעצמו. פי׳ דאין קפידא לישראל בזה דאם לא יעשהו היום יעשהו למחר ערסי׳ רמ״ג:
(ב) שאין מכירין הכל. ואף על גב שקצת יודעים שהיא מלאכת ישראל שרי כיון שנעשה בצנעה כ״ה פשוט וכ״מ ס״ד משא״כ בהג״ה מיירי במלאכת מחובר ותוך התחום ושם חיישי׳ אפי׳ לאורחים ולבני ביתו כנ״ל פשוט דלא כע״ש:
(ג) ואומר שפלוני כו׳. כלו׳ ששכרו לימים וזה אסור מדינא:
(ד) חצירו או כותלו. מדלא כ׳ סתם לבנות לו בית משמע דוקא כשידוע שהוא שלו אבל אם הוא עומד במקום שאין ידוע שהוא שלו שרי כמ״ש ססי׳ רמ״ג ומ״מ נ״ל דאסור דיש לחוש לשכיניו שיודעים שהוא שלו ויחשדוהו כמ״ש בהג״ה:
(ה) לקצור לו שדהו. אף על גב דדרך שדה לאריסות וא״כ יסברו שלקחה באריסות כמ״ש סי׳ רמ״ג י״ל דש״ה כשיחקרו יודע להם האמת שקבלו באריסות אבל הכא שיראו בעת הקציר שאין העכו״ם נוטל בריוח ידעו דלאו אריס הוא ויחשדוהו ששכיר יום הוא:
(ו) לאורחים. עפ״ג דשביעית מ״א כתב תוי״ט שמביא הירושלמי דלא חיישינן לעוברים ושבים מפני מראית העין אלא לבני עירו וצ״ל דבשביעית הקילו עססי׳ תרע״א:
(ז) לבני ביתו שיחשדו. ול״ד למ״ש ססי׳ רמ״ג דהתם יודעין שהעכו״ם נוטל הריוח מן המרחץ אבל הכא מ״מ יחשדוהו ששכר העכו״ם לימים ואמר ששכרו בקבלנות כמ״ש הר״ן גבי שדה:
(ח) חוץ לתחום. וליכא למיחש שיקלעו אורחי׳ לשם דמסתמא אין דרך ישראל לשבות אלא אצל יהודים, פה בעירנו נוהגין היתר לשכור עכו״ם בקבלנות ליקח הזבל מן הרחוב והעכו״ם עושים המלאכה בשבת ואף ע״ג דמלאכה דאורייתא כדאמרינן היתה לו גבשושית ונטלה חייב משום בונה דמתקן הרחוב וצ״ל דגדול א׳ הורה להם כך משום דבשל רבים ליכא חשדא כמ״ש בי״ד סימן קמ״א ס״ד אבל בשכיר יום פשיטא דאסור וא״כ היה נראה להתיר לבנות בית הכנסת בשבת בקבלנות ומ״מ ראיתי שהגדולים לא רצו להתירו כי בזמן הזה אין העכו״ם מניחין לשום אדם לעשות מלאכת פרהסיא ביום חגם ואם נניח אנחנו לעשות איכא חילול השם אבל תיקון הרחוב אין נקרא ע״ש הישראל כ״כ ומ״מ במקום שאין נוהגין היתר ברחוב אין להקל: (ט) דלצורך מחובר. כ׳ ע״ש במחובר אפי׳ אינו מפורסם אסור ואח״כ כת׳ דאם אינו מפורסם לא גרע ממחובר משמע דס״ל דשרי ע״ש: (י) נכון להחמיר. בב״ח כ׳ דבקבלנות יש לסמוך על ר״ת ומותר בדיעבד וה״ה כשתקן האבנים דמותר לשקעם:
(יא) שלא יכנסו בו. אפי׳ אחרים כ״מ בגמרא ואף על גב דבסימן שכ״ה סי״ד כתב דדוקא לאותו ישראל אסור שאני התם דהעכו״ם עשאו מעצמו לצורך ישראל מה שאין כן כאן שהוא שכר העכו״ם ועססי׳ תרס״ד, מיהו כאן מדינא שרי כיון דקצץ לו שכר ועכו״ם אדעתא דנפשיה קעביד לכן כתב דנכון להחמיר ועמ״ש שם:
(יב) מיהו אם התנה וכו׳. צ״ע דמשמע דלא מהני תנאי אלא במלאכת מטלטלין אבל לא במחובר דהמרדכי ור״י מיירי במטלטלין כמ״ש ססי׳ תקמ״ג ע״ש ועוד דע״כ מר זוטר׳ כששכר העכו״ם א״ל שלא לעשות בשבת והם עשאוהו שלא מדעתו ואפ״ה לא רצה ליכנס בו משמע שאף בענין זה אסור ומיהו י״ל שהעכו״ם עשאוהו מעצמן לטובת מר זוטרא משא״כ כאן מיירי דעשאוהו לטובתן למהר מלאכתן וא״כ כל שעשאום לטובת ישראל אפי׳ מעצמו אסור וכמ״ש סי׳ שכ״ה סי״ד ומיהו בקצץ בקבלנות שרי בדיעבד כמש״ל: (יג) כגון ספינה. עסי׳ רנ״ב ס״ג דבעינן דוק׳ שעושה במקום מפורס׳ ולכן נקט ספינה דרגילות לעשות בפרהסיא דלא כע״ש שלא ע״ש: (יד) שיכתוב לו. נ״ל כונת הרמב״ם כדרך השרים שיש להם סופר מיוחד או חייט מיוחד שבכל עת שצריך השר לכתוב מחויב לו לכתוב ובעת שא״צ יושב בטל ולכן מותר לכתוב או לארוג בשבת שהוא עושה בכל עת שירצ׳ שהרי הישראל אינו אומר לו לעשות בשבת, ואם רצה עושה למחר ואין הישראל מרויח במה שעושה בשבת:
(טו) ויש מי שאוסר. משום דס״ל דהישראל מרויח במה שעושה בשבת דשמא יצטרך גם למחר לכתוב ולא יוכל לעשות שניהם כאחד:
(טז) לכ״ע אסור. דקרוב הדבר לודאי שיצטרך למחר מלאכ׳ אחרת וא״כ מרויח הישראל במלאכת העכו״ם בשבת וה״ה אם שכרו לארוג לו תמיד או לכתוב לו תמיד דזה פשיטא דאסור לכתוב לו בשבת: (יז) בקבולת. דאז שרי מדינ׳ כמ״ש סי׳ רנ״ב ואף על גב דאסור לקבוע לו מלאכתו בשבת מ״מ הכא שרו משום פסיד׳ דאי לא שרית ליה אתי לידי איסור׳ דאוריית׳ שיבוא לקבל המכס בעצמו ויכתוב כדאי׳ סי׳ רס״ו ומה״ט שרינן הכא אף על גב דהוי פרהסי׳ (ב״י) א״כ משמע דבמכס שאין כותבין כגון אותן שלוקחין ממיני מאכל אסור ומ״מ נ״ל דשרי משום פסידא שלא יפסיד ואף על גב די״א דאסור שבות דשבות במקום פסיד׳ וכמ״ש סי׳ ש״ז ס״ה וסי״ט מ״מ הכא שרי דהוי כמציל מידם כמ״ש המרדכי כלו׳ שלא ישתקע הממון ביד עכו״ם כדאמרינן פ״ק דע״א: יהודי ששכר המלח מותר לשכור לו פועלי׳ בקבולת שאם יעשה לו כך וכך מלח יתן לו כך וכך (רש״ל סי׳ ק׳) עסי׳ רמ״ה ס״ג:
(יח) להשכיר המכס. ז״ל הג״א ספ״ק דע״א ישראל וגוי שקבלו מטבע מן המלך אם התנו כו׳ ואם לא התנו מתחל׳ אם ישראל פקח ישכיר את העכו״ם שיעש׳ חלקו בשבת דבדידהו קא טרחי ומותר, כללא דמלתא בשכירות דבדידיה קא טרח מותר ואסור ליהנות ממנו בשבת שלא בשכירות אסור דשליחותיה קא עביד מא״ז עכ״ל, נ״ל פשוט דכוונתו כמ״ש המרדכי כאן שישכיר את הגוי לכשתגבה לי מאה דינרין אתן לך כך וכך וזה מה שסיים וכתב בשכירות ובדידיה קא טרח ומותר, ואף על פי שקובע לו מלאכתו בשבת שרי משום פסיד׳ ואסור ליהנות ממנו בשבת פי׳ אף על פי שקצץ אסור לישראל ליהנות מאותו המלאכה בשבת וכ״כ הג״א ספ״ק דשבת ומביאו סי׳ רנ״ב ס״ד וכ״ז ברור כשמש והרב״י והב״ח בסי׳ רמ״ה נדחקו בזה ע״ש והשתא צ״ע די״ל דבשלמ׳ כששוכר העכו״ם בקבולת הוא נוטל שכר שבת בהבלע׳ משא״כ כשמשכיר לעכו״ם ריוח של השבתות ה״ל שכר שבת שלא בהבלע׳ וזה אסור אפי׳ במקום פסיד׳ כמ״ש סי׳ רמ״ג בתנור ומרחץ דלפעמים איכ׳ פסיד׳ יותר מבמכס דגבי מכס נמי לפעמי׳ אף שלא יטול של שבת לא יהיה לו הפסד מכיסו וי״ל דמ״מ באותו יום יש פסיד׳ דחשבינן לכל יום בפ״ע אכן נ״ל דאין שייך כאן שכר שבת כלל דהא אין העכו״ם נותן לו שכירות כלל רק שקנה ממנו המכס וה״ל כאלו קנה ממנו סחורה לכן שרי מדינא כשהעכו״ם נוטל כל הריוח רק שאסור משום מראית העין שיאמרו שהוא עושה לצורך הישראל והישראל שוכרו לכתוב בשבת ולקבל המכס וז״ש רמ״א ולא חיישי׳ וכו׳ דבמקום פסיד׳ וכו׳ ש״מ דלא ס״ל כמ״ש הרב״י סי׳ רמ״ה דהוי שכר שבת וכן נר׳ דדמי למי שיודע שיביאו לו עכו״ם סחור׳ בשבת ומכרה לעכו״ם שעמו שהעכו״ם יקבלו בשבת דזה פשיט׳ דשרי וגבי מטבע ג״כ הכל היא של המלך ואינו מוכר אלא הורמנ׳ בעלמ׳ שיש להם מהמלך:
(יט) דינו כדין כו׳. ומותר ליתן כסף לעכו״ם לתקן לו מעות כיון שאין כאן שמיעת קול שהי׳ של ישראל ואין לחוש כיון דעכו״ם עביד בשכרו (הג״מ):
(כ) במלאכתו. לא מיבעי׳ כשהמכס הוא לישראל אלא אפי׳ השכירו לעכו״ם לשבתות ואין לו עסק בכך ואפ״ה אסור שלא יאמרו לצרכו הוא עוש׳ וצריך לדקדק אם הישראל מקבל דבר מאכל במכס שלא הובא מחוץ לתחום ואין בו חשש צידה ומחובר אם שרי לישראל לקבל בעצמו ונ״ל דאסור משום ממצוא חפציך כמ״ש סי׳ ש״ו ועמ״ש ססי׳ ש״ז: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון