×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט רע״בשו״ע
;?!
אָ
דין בהמות או ספינות שפגעו זה בזה, ובו י״ח סעיפים
(א) מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבְהֶמְתּוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מַשָּׂא הָרָאוּי לָהּ בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ יוֹתֵר מַמַּשָּׂאָהּ, הֲרֵי זֶה מִצְוָה לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ (שמות כג, ה). {הָיָה דֶרֶךְ הַבְּהֵמָה לִרְבֹּץ תָּמִיד תַּחַת מַשָּׂאָהּ, אוֹ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, אֵינוֹ חַיָּב (טוּר ס״ה).} וְלֹא יִפְרֹק וְיַנִּיחֶנּוּ נִבְהָל וְיֵלֵךְ, אֶלָּא יָקִים עִמּוֹ וְיִטְעֹן מַשָּׂאוֹ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הָקֵם תָּקִים (דברים כב, ד), וְאִם הִנִּיחוֹ נִבְהָל וְלֹא פָרַק וְלֹא טָעַן, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ (שמות כג, ה).
(ב) הָיָה כֹּהֵן וְהַבְּהֵמָה רוֹבֶצֶת בֵּין הַקְּבָרוֹת, אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ. (ג) וְכֵן אִם הָיָה זָקֵן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִפְרֹק וְלִטְעֹן, הוֹאִיל וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, פָּטוּר (טוּר ס״ח). זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִלּוּ הָיְתָה שֶׁלּוֹ הָיָה פוֹרֵק וְטוֹעֵן, הֲרֵי זֶה חַיָּב לִטְעֹן וְלִפְרֹק בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם הָיָה חָסִיד וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אֲפִלּוּ הָיָה הַנָּשִׂיא הַגָּדוֹל וְרָאָה בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ שֶׁל תֶּבֶן אוֹ שֶׁל קָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, פּוֹרֵק וְטוֹעֵן עִמּוֹ. {וְיֵשׁ חוֹלְקִין בְּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סוֹף סִימָן רס״ג (טוּר ס״ט בְּשֵׁם הָרא״ש).} (ד) פָּרַק וְטָעַן וְחָזְרָה וְנָפְלָה, חַיָּב לִטְעֹן וְלִפְרֹק פַּעַם אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: עָזֹב תַּעֲזֹב (שמות כג, ה) הָקֵם תָּקִים (דברים כב, ד) (עִמּוֹ) לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְדַדּוֹת עִמּוֹ עַד פַּרְסָה, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמֵר לוֹ בַּעַל הַמַּשָּׂא: אֵינִי צָרִיךְ לְךָ. (ה) מֵאֵימָתַי יִתְחַיֵּב לִפְרֹק וְלִטְעֹן עִמּוֹ, מִשֶּׁיִּרְאֵהוּ רְאִיָּה (שֶׁהִיא) כִּפְגִיעָה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: כִּי תִרְאֶה (שמות כג, ה) וְנֶאֱמַר: כִּי תִפְגַּע (שמות כג, ד) וְכַמָּה, שִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה בֵינֵיהֶם רס״ו אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה, שֶׁהוּא אֶחָד מִז׳ וּמֶחֱצָה בְּמִיל; הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִזֶּה, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. (ו) מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרֹק עִמּוֹ בְּחִנָּם {כְּמוֹ בַּאֲבֵדָה, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רס״ה;} אֲבָל לִטְעֹן עָלָיו, הֲרֵי זוֹ מִצְוָה וְנוֹטֵל שְׂכָרוֹ. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַדֶּה עִמּוֹ עַד פַּרְסָה יֵשׁ לוֹ שָׂכָר. (ז) מָצָא בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רְבוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַבְּעָלִים עִמָּהּ, מִצְוָה לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ וְלִטְעֹן עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עָזֹב תַּעֲזֹב (שמות כג, ה) הָקֵם תָּקִים (דברים כב, ד) מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: עִמּוֹ (שמות כג, ה), שֶׁאִם הָיָה בַּעַל הַבְּהֵמָה שָׁם וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְאָמַר לְזֶה שֶׁפָּגַע בּוֹ: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רָצִיתָ לִפְרֹק לְבַדְּךָ פְּרֹק, הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: עִמּוֹ (שמות כג, ה) וְאִם הָיָה בַּעַל הַבְּהֵמָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, חַיָּב לִטְעֹן וְלִפְרֹק לְבַדּוֹ. (ח) בֶּהֱמַת גּוֹי וְהַמַּשָּׂא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם הָיָה הַגּוֹי מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ אֵינוֹ זָקוּק לָהּ; וְאִם לָאו, חַיָּב לִפְרֹק וְלִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר יִשְׂרָאֵל. (ט) וְכֵן אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַמַּשּׂוֹי שֶׁל גּוֹי, חַיָּב לִפְרֹק וְלִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בֶּהֱמַת גּוֹי וּמַשָּׂאוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בּוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם אֵיבָה. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים לִפְרֹק חַיָּב אֲפִלּוּ אֵין הַגּוֹי שָׁם, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּהָוֵי דְאוֹרַיְתָא, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם דְּפָטוּר לִפְרֹק מִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים מִיהוּ חַיָּב, וְנָפְקָא מִנָּהּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל שָׂכָר (טוּר סי״ד).} (י) הַפּוֹגֵעַ בִּשְׁנַיִם, אֶחָד רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְאֶחָד פָּרַק מֵעָלָיו וְלֹא מָצָא מִי שֶׁיִּטְעֹן עִמּוֹ, מִצְוָה לִפְרֹק בַּתְּחִלָּה מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְאַחַר כָּךְ טוֹעֵן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שׂוֹנְאִים אוֹ אוֹהֲבִים, אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד שׂוֹנֵא וְאֶחָד אוֹהֵב, מִצְוָה לִטְעֹן עִם הַשּׂוֹנֵא תְּחִלָּה, כְּדֵי לָכֹף אֶת יִצְרוֹ הָרַע. {הַגָּה: וְדַוְקָא בְּשׂוֹנֵא בְעָלְמָא דְּלָא עָבִיד אִסּוּרָא, אֲבָל אִם עָבִיד אִסּוּרָא וְשׂוֹנְאוֹ מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, אֵין צָרִיךְ לִטְעֹן עִמּוֹ כְּדֵי לָכֹף יִצְרוֹ, דְּהָא יָפֶה עוֹשֶׂה שֶׁשּׂוֹנְאוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת).} (יא) הַשּׂוֹנֵא הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, לֹא מִאֻמּוֹת הָעוֹלָם הוּא אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא (מִיִּשְׂרָאֵל), וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (ויקרא יט, יז), אָמְרוּ חֲכָמִים: כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר, הֲרֵי מִצְוָה לִשְׂנֹאתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, אִם מְצָאוֹ נִבְהָל בְּמַשָּׂאוֹ מִצְוָה לִטְעֹן וְלִפְרֹק עִמּוֹ, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ נוֹטֶה לָמוּת, שֶׁמָּא יִשְׁהֶה בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּין רְשָׁעִים בֵּין צַדִּיקִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם נִלְוִים אֶל ה׳ וּמַאֲמִינִים בְּעִקַּר הַדָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה (יחזקאל לג, יא). (יב) חֲמוֹרִים שֶׁרַגְלָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם רְעוּעוֹת, אֵינָם רַשָּׁאִים חֲבֵרָיו לְהַקְדִּים וְלַעֲבֹר מֵעָלָיו. נָפַל, רַשָּׁאִים לַעֲבֹר מֵעָלָיו. (יג) הָיָה אֶחָד טָעוּן וְאֶחָד רָכוּב, וְהַדֶּרֶךָ צַר, מַעֲבִירִים אֶת הָרָכוּב מִפְּנֵי הַטָּעוּן. אֶחָד טָעוּן וְאֶחָד רֵיקָן, מַעֲבִירִים הָרֵיקָן מִפְּנֵי הַטָּעוּן. שְׁנֵיהֶם טְעוּנִים, שְׁנֵיהֶם רוֹכְבִים, שְׁנֵיהֶם רֵיקָנִים, עוֹשִׂים פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם. (יד) וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת הָעוֹבְרוֹת וּפָגְעוּ זוֹ בְּזוֹ, אִם שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת (בְּבַת אַחַת) שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, וְאִם בְּזוֹ אַחַר זוֹ עוֹבְרוֹת; וְכֵן ב׳ גְּמַלִּים הָעוֹלִים בְּמַעֲלָה גְבוֹהָה וּפָגְעוּ זֶה בְּזֶה, אִם עוֹבְרִים שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת נוֹפְלִים, וְאִם בְּזֶה אַחַר זֶה עוֹלִים; כֵּיצַד הֵם עוֹשִׂים, טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה, תִּדָּחֶה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי הַטְּעוּנָה; קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה, תִּדָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה; שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת אוֹ טְעוּנוֹת, הוֹאִיל וְכֻלָּן בְּדֹחַק אֶחָד, הַטֵּל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם וְהֵם מַעֲלִים שָׂכָר זֶה לָזֶה. וּבָזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, טו). (טו) שַׁיָּרָא שֶׁחָנְתָה בַמִּדְבָּר וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס לְטָרְפָהּ, וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן, מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ, מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת; וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִים. (טז) רַשָּׁאִים הַחַמָּרִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָא מַעֲמִידִים לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת, וְאִם פָּשַׁע הוּא וְאָבְדָה, אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ. אָבְדָה חֲמוֹרוֹ וְאָמַר: תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר, וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרֵז עַצְמוֹ וְיִשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַּׁיָּרָא, שֶׁיּוֹתֵר מוֹסֵר נַפְשׁוֹ לִשְׁמֹר עַל שְׁנַיִם. (יז) סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטָבְעָהּ וְהֵקֵלוּ מַמַּשָּׂאָהּ, מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן (וְעַיֵּן לְקַמָּן ש״א ס״א); וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַפָּנִים. (יח) רַשָּׁאִים הַסַפָּנִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה, מַעֲמִידִים לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הוֹלְכִין בּוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.

מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) א) ל׳ הרמב״ם ריש פי״ג מה׳ רוצח ושמירת נפש
(ב) ב) בפרק ב׳ דב״מ ד׳ ל״ב ע״א במשנה ר׳ יוסי הגלילי אומר אם הי׳ עליו יתר ממשאו וכו׳ משמע דרבנן פליגי עליה וכן איתא שם בגמ׳ ע״ב ופסק כוותייהו
(ג) ברייתא שם ריש דף ל״ג כ׳ הב״י והרי״ף והרמב״ם השמיטו זה דאע״ג דפטורים באלו מטעם פריקה חייב בהם משום צער ב״ח בסמוך סעיף ח׳ וט׳
(ד) ג) שם דין ב׳ ושם בגמ׳
(ה) ד) שם דין ג׳ שם במשנה (ו) ה) שם משנה שם דף כ״ט ע״ב לענין השבת אבידה ובגמרא דף ל׳ ע״ב לענין פריקה וטעינה
(ז) ו) מבואר במ״ש בסי׳ רס״ג ס״א
(ח) ז) מעובד׳ דרב ישמעאל בר׳ יוסי שם
(ט) ח) שם ד״ה משנה שם דף ל״ב ע״ב
(י) ט) ברייתא שם דף ל״ג ע״א
(יא) י) שם ד״ו ברייתא שם
(יב) כ) כן הוא שם ובטור
(יג) ל) שם ד״ז משנה שם וכדמפרש לה שם בגמ׳ וברייתא שם ופסק כת״ק
(יד) מ) מימרא דרבה ב״ב חנה שם דף ל״ג ע״א
(טו) נ) שם ד״ח ונלמד ממה שיבא בסמוך
(טז) ס) שם במשנה
(יז) ע) ג״ז שם במשנה
(יח) פ) שם דין ט׳ ברייתא אוקימת׳ דגמ׳ שם דף ל״ב ע״ב
(יט) צ) וכ׳ הכסף משנה שם וממאי דאמרינן שם על רבנן ור״ש מדברי שניהם נלמד צער ב״ח דאורייתא ואע״ג דמותיב עלה הא שני כל האי דאותבי׳ וכו׳ וכן פי׳ הרי״ף והגאונים ומ״ש רבינו אינו זקוק לה היינו דוקא לטעון אבל לפרוק חייב משום צער ב״ח דאורייתא וזהו שכתב ואם לאו חייב לפרוק ולטעון דמשמע אבל ברישא אינו חייב בתרוויהו אלא בחדא דהיינו לטעון וסמך על מ״ש בסוף הפרק הפוגע בשנים מצוה לפרוק בתחלה משום צער ב״ח והאריך עוד להוכיח שאין לומר דרבינו סובר דצער ב״ח דרבנן וכו׳ אלא ע״כ לומר שהוא פוסק כרבנן דצער ב״ח דאורייתא
(כ) ק) ברייתא ואוקימתא דגמ׳ שם
(כא) ר) חייב אף בטעינה אבל בפריקה חייב משום צער ב״ח
(כב) ש) בטעינה אבל בפריקה חייב משום צער ב״ח וכמ״ש לעיל בשם הכ״מ וכיוצא בזה כ׳ הסמ״ע
(כג) ת) שם דין י״ג ברייתא וגמרא שם הדין והטעם
(כד) א) כגון דחזי ביה דבר ערוה יחידי דמצוה לשנאותו כן הוא שם בנ״י
(כה) פי׳ א״צ להקדימו אלא יפרוק תחלה משום צער ב״ח וכ״כ הסמ״ע וזה שלא כדעת הרמב״ם שאפילו בזה כתב שהוא מצוה להקדימו
(כו) ב) שם דין י״ד ברייתא שם ומימרא דרב ושמואל בר רב יצחק אמר רב בפ״י דפסחים דף קי״ג ע״ב בכ״מ הקשה א״כ הדרא קושית הגמ׳ שם בב״מ לדוכתא אי אמרת צער ב״ח דאורייתא מ״ל שונא ישראל מ״ל שונא עכו״ם וי״ל דהוה מצי לשנויי ישראל בחנם ולעכו״ם בשכר כמ״ש התוספות שם והרמ״א לעיל בהגה
(כז) כן הוא ברמב״ם שם פי״ג מה׳ רוצח ושמירת נפש דין י״ד
(כח) ג) ובכ״מ הק׳ דכי תראה חמור שונאך בפריקה מיירי כדכתיב רובץ תחת משאו ואלו קרא דטעינה לא כתיב ביה שונא כו׳ ותירץ דכיון דחזינן דלגבי פריקה השוה הכתוב שונא לאוהב אית לן למימר דה״ה לטעינ׳ שהוא כאוהב
(כט) ד) שם דין י׳ תוספת׳ כתבוה הרי״ף והרא״ש ריש פ״א דיני ממונות
(ל) פי׳ לילך להם ולהניחו כל זמן שלא נפל וכתב הסמ״ע מכאן ראיה שבני העיר שנסעו יחד בכמה עגלות ונצטרך לעגלה א׳ לתקן דבר בעגלה או בסוסים שבעגלתו שגם העגלים האחרים ישהו עמו ולא יניחוהו לבדו
(לא) ה) שם דין י״א ברייתא שם דף ל״ו ע״ב (לב) ו) שם דין י״ב ושם בברייתא
(לג) ז) כן הוא ברמב״ם
(לד) ח) פי׳ רש״י קרובה לעירה
(לה) ט) ל׳ הרמב״ם פרק י״ב מהלכות גזילה ואבידה דין י״א ברייתא פ״י דב״ק דף קי״ו ע״ב
(לו) י) פירש״י לבזזה שאם היו באים גם על עסקי נפשות מחשבין אף לפי נפשות כדין שכירות התייר
(לז) כ) והטור סי״ט כ׳ חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות כן כתב הרא״ש שם בפסקיו
(לח) ל) אם נהגו לתייר לפי ממון או לפי נפשות עושין וכתב הסמ״ע דבזמנינו כשנוסעין יחד מעיר לעיר על הירוד ובאים אנשי החיל לשודדן ואין שם סכנות נפשות גובים הכל לפי ממון ואם יש מנהג קבוע בין החבורות ילכו אחריו וכתב הב״ח אם עמד עליהם גייס לטרפם וטרף רק ממקצתן כולם חייבים ליתן לזה כפי החשבון ושהכי נקטינן ע״ש שהביא ראיה לזה וצ״ע
(לט) מ) שם דין י״ב ושם בברייתא ב״ק דף קי״ו ע״ב וכ׳ ה״ה ופי׳ רשאין וכו׳ שתנאן תנאי
(מ) נ) ל׳ הטור וכן פירש רש״י שם
(מא) ס) שם ברמב״ם דין י״ד ברייתא שם
(מב) פי׳ אם היה לזה אלף לטרין זהב ולזה אלף לטרין ברזל שהם שוין במשקל אם ישליך זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל
(מג) ע) שם דין ט״ז ושם בברייתא רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×